בסוף השבוע שעבר ביקר נשיא אירן מחמוד
אחמדינג'אד פעם נוספת בוונצואלה כאורח של ידידו ובעל בריתו - הוגו צ'אבז. אחמדינג'אד הגיע לקראקס בירת ונצואלה בתום ועידת הפסגה של האו"ם בנושאי פיתוח שהתקיימה בברזיל. בדרכו לוונצואלה ערך נשיא אירן ביקור בזק בבוליביה, שם נועד עם ידידו וחברו לדרך הפוליטית הנשיא אוו מוראלס.
מעבר לברית האסטרטגית בין אירן לוונצואלה, צ'אבז ואחמדינג'אד מתמודדים יחדיו על כתר השנאה לארצות הברית ולמדינות המערב. בביקורו אצל צ'אבז חזר אחמדינג'אד והדגיש את הסולידריות של ארצו במאבקה נגד הלחצים הדיפלומטיים של מדינות המערב המאוחדות בהתנגדותן לתוכניתה להעשרת הגרעין.
מאז עלייתו לשלטון ב-1999, ביקר צ'אבז בטהרן 13 פעמים. במהלך השנים חתמו ונצואלה ואירן על הסכמים כלכליים בהיקף של כ-5 מיליארד דולר, ואירן הקימה בשטחה של ונצואלה מפעלים לייצור בטון, לווינים, מזון, טרקטורים ואף אופניים!, כאשר אירן רואה בוונצואלה בסיס עיקרי לפעילותה הפוליטית והצבאית באמריקה הלטינית.
חרף מחלת הסרטן הקשה שממנה הוא סובל, מקווה צ'אבז לזכות בפעם השלישית בבחירות לנשיאות שיתקיימו באוקטובר הקרוב. המשבר בכלכלה ודירוגה של ונצואלה כראשונה בשיעור האלימות באמריקה הלטינית (50 מעשי רצח בשנה לכל 100,000 תושבים) וחמישית בשיעור האלימות בעולם, אינם מרתיעים את צ'אבז מהצגת "הישגים" משמעותיים.
ממשלת ונצואלה התירה לאירן את השימוש הבלעדי במעגן אַסְטינָטִיב שבמפרץ פרגוואנה. המעגן ממוקם בשטח ונצואלה הקרוב ביותר לתעלת פנמה ולארצות-הברית, ומשמש את אירן כנמל פרטי לכל דבר, שבו ניתן לה לטעון ולפרוק ציוד וחומרים אסטרטגיים. הנמל הוענק לאירן במסמך בחתימתו של אזדרובל צ'אבז, בן דודו של נשיא ונצואלה, העומד בראש מנהלת הנמלים של מדינתו. את הנמל מנהלים כיום השליחים האירניים, והוא זוכה למעמד של שטח אוטונומי של משמרות המהפכה.
מפקד יחידת הטילים של משמרות המהפכה האירניים גנרל אמיר עלי חאג'יזאדה ביקר במקום לפני מספר חדשים ואישר תוכניות בנייה מקיפות הכוללות הקמה של תשתית הגנה נגד מתקפות אוויר, של מוצבי פיקוד ופיקוח ולצידם - מבני מגורים, מגדלי שמירה ומרתפים לאכסון תחמושת ובכללה כלי נשק גרעיניים. בתוכניות הבנייה כלולה גם הקמתה של מערכת תת-קרקעית להזרמת גזים רעילים שאינה ניתנת לגילוי בתצלומי אוויר או לווינים.
בגלל בולמוס הקניות של סין
לפי מקורות מודיעין מערביים שצוטטו על-ידי היומון הגרמני "די וולט", אירן מציבה בנמל טילים בליסטיים מסוג "שיהאב 3" משופרים בעלי טווח של 1930 ק"מ המכוונים נגד ארה"ב ותעלת פנמה. עבודות של הרחבת הנמל והכשרתו כבסיס להצבת טילים נמסרו לידי תאגיד ממשלתי אירני.
לקראת ביקורו של אחמדינג'אד בוונצואלה, וכמובן כחלק מתעמולת הבחירות שלו, הזדרז צ'אבז להודיע כי ונצואלה הצליחה לייצר בעצמה מטוס ללא טייס לצרכים צבאיים ואזרחיים, בסיוען של אירן, רוסיה וסין. ראש הפרויקט לייצור המטוסים האלה הוא רמין קשוורץ, מהנדס בכיר בשירות משמרות המהפכה האירנית ששוגר לוונצואלה כשליח ממשלתו. בתפקידיו הקודמים הועסק קשוורץ במפעלים לייצור דלקים וטילים בארצו.
גורמי מודיעין בארה"ב חוששים כי מאחורי "הייצור העצמי" של ונצואלה מסתתר יבוא של ששה דגמים שונים של מטוסים ללא טייס וציוד נלווה רב, ובכלל זה טילים מתוצרת אירן. גורמי ביון הבודקים את הפרויקט גילו כי בנקים בוונצואלה ביצעו תשלומים בהיקפים גדולים לאירן, ונצפתה הגעתן של 70 מכולות שהגיעו כביכול לפי הזמנה של מפעל לייצור רכב המשותף לאירן ולוונצואלה דרך ספק של מדינה שלישית.
קשה להעריך את יכולת המחקר והפיתוח האירנית מסובכת כמו גם את יכולתה האמיתית לייצר אמצעי לחימה, כאשר לעתים לא קל להבחין בין תעמולה לבין התקדמות אמיתית. זה נכון גם לגבי הבסיסים של אירן בוונצואלה. בעוד שהעולם מתמקד ביכולת העשרת האורניום של אירן ובכורים גרעיניים בשטחה, מן הראוי לשים לב כי מבטה של טהרן בוונצואלה - תוך הקמת מאחזים אירניים בשטחה ותדלוק השנאה כלפי אמריקה והעולם המערבי - מופנה לעבר יצירה אפשרית של מאזן אימה צבאי עם ארה"ב בנוסח המלחמה הקרה.
המועמדים במערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב - נשיא ארה"ב
ברק אובמה והמועמד הרפובליקני מיט רומני - כמעט שאינם מתייחסים למתרחש בחצר האחורית של ארצם.
יו"ר הוועדה ליחסי חוץ של בית הנבחרים רוס לטינן, והסנטור מרקו רוביו שהוא חבר הוועדה ליחסי חוץ של הסנט האמריקני, אינם חוסכים את חיצי ביקורתם על אובמה ועל הירידה הדרסטית בהשפעתה הכלכלית והפוליטית של ארה"ב במהלך כהונתו. טענותיהם מסתמכות על הנתונים הרשמיים של הוועדה לחקר הביצועים הכלכליים במדינות אמריקה הלטינית והקריביים הפועלת במסגרת האו"ם.
היצוא של מוצרים וסחורות מארה"ב לאמריקה הלטינית ירד בעשור האחרון מ-55 ל-32 אחוז מסך היצוא האמריקני. באותה תקופה היצוא של מדינות אמריקה הלטינית לארה"ב ירד מ-61 אחוז מסך היבוא של ארה"ב לכדי 42 אחוז בלבד.
מבקריו של אובמה מצביעים על כישלונה של ארה"ב להשפיע על החלטות מדיניות ברורות בפסגת מדינות אמריקה, שנדרשה להכריע בחילוקי הדעות עם קובה ובדרישותיה של ארגנטינה לריבונות על איי פולקלנד. באותה ועידה מצאה ארה"ב את עצמה מבודדת ומנותקת ממדינות שהיו בתחום השפעתה בעבר.
הממונה על חצי הכדור המערבי במחלקת המדינה של ארה"ב רוברטה ג'ייקובסון, ניסתה למתן את הביקורת בהצהירה כי הפרופיל של ארה"ב באמריקה הלטינית הוא גבוה וכי התיירות של אזרחי אמריקה הלטינית לארה"ב שברה שיאים חדשים.
בוועידת המרכז למדיניות אמריקנית שנערך לאחרונה בעיר מיאמי, סיפרה ג'ייקובסון כי ארה"ב חתמה לאחרונה על הסכמי סחר חופשי עם קולומביה ופנמה, ושכעת ארה"ב חתומה על אמנות לסחר חופשי עם 12 מתוך מדינות אמריקה הלטינית. לדעת ג'ייקובסון, איבדה ארה"ב מהשפעתה בתקופתו של הנשיא
ג'ורג' בוש הבן, אך זו "אינה טרגדיה" מבחינתה של וושינגטון. ג'ייקובסון מייחסת את הירידה התלולה בסחר עם אמריקה הלטינית לבולמוס של קניות חומרי גלם מהיבשת הדרומית שתקף את סין.
נראה כי קובעי המדיניות של ארה"ב באמריקה הלטינית חדלו להתעניין בנתוני הסחר ובבעיות הפוליטיות. לדידם, הדיונים ביחסי ארה"ב ואמריקה הלטינית מסתכמים לכל היותר במלחמה בסחר בסמים ובהגירה הבלתי חוקית. במכלול זה, הטילים האירניים המאיימים על מעצמת-העל הוחבאו עמוק בבונקרים של השכחה מדעת.
