מאז שנסתלק רבנו מרן הרב הגאון יש"א שהיה אחרון גדולי פוסקי הדור לעדת החרדים באמת, שהרי יש חרדים ויש חרדים, שלא נדע, התהלכו הליטאים אבלים וחפויי ראש.
ראשית, מצוות אבלות קשה על בני ישראל. שנית ימי בין המצרים הסתיימו בחורבן הבית ואין חרד חרדי שישכח זאת גם בי, י"א, וי"ב בחודש מנחם אב, ושלישית הקיץ ממרר את חייהם של צאן קדושים ואין מוצא ומפלט ממנו: הלך לביתו - סוגרים עליו קירות הבית ומדיפים חומם. הלך לאכסדרה - נושבת בו רוחם הלוהטת של מזגני השכנים שהשיגה ידם לקנות מכונת קירור ציונית זו, ואם רצה לצאת מביתו והנה נגלו אליו גזעים ערומים ויבשים אשר שרדו מהיות המקום גן אברהם פורח וכרם שרה מלבלב .
עתה משמשים גזעים מתים אלה כתרנים האוחזים כבלי כביסה ועליהם תלויות שורות שורות בגדי שחורין שלו ושלה ואף דברי לבן המוצנעים תחת ציפה וסדין שמא תשזוף אותן עינו של בן תשחורת והרי הוא בא לידי עבירה שבמחשבה וחו"ח אף עבירה שבמעשה ועליו לטבול שבעה.
בעונה זו נושאים ישראל ידיהם לשמיים ומבקשים על מזג האוויר. הרי חודש אב חודש קצר הוא ומיום תשעה באב, יום חורבננו הנורא ועד יום ב באלול, תחילת הסליחות לעדת הספרדים רק ג' שבועות הם ועתה הוא זמנן של התפילות הקטנות.
מתשעה באב ועד למוצאי ט"ו באב עסוקה הנפש במיני רגשות שבינו לבינה. נערי ישראל מחפשים דרכם לכרמים ובתולות ישראל מכבסות בגדי לבן שלהן כדי שיכתימום בעסיס ענבים אדום כדם בברחן בין שורות שיחי הגפן כבדי האשכולות.
לא נותרים אלא שבועיים ימים של תפילות הבאי: אנא אלוהי עשה ומכוניתי לא תשבוק לפני הטסט, אנא השם יתברך עשה והדלת לא תחרוק, מי ייתן הקב"ה בורא עולם, שאריאלה ממפעל הפיס תתקשר אצלי ותאמר לי בקולה (טפו, ערוות נשים) זכית ברבע, או אפילו רק מאה אלף, חמישים אלף ואפילו עשרים שקלים חדשים.
קבע הקב"ה יתברך שמו: "תתכנס מליאת מלאכי השמים לישיבה של מעלה טרם יצא סנהדרין של קדושה לפגרת הקיץ וננקה את השולחן שכבר אמר רבי שמעון: "שלושה שאכלו על שולחן אחד, ולא אמרו עליו דברי תורה--כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר "כי כל שולחנות, מלאו קיא צואה, בלי, מקום" (ישעיהו כ"ח,ח) (סדר נזיקין, מסכת אבות פרק ג' ד')
יצאה מלשכתו בת קול (השומרת על זכות השתיקה) וזימנה כל המלאכים שלא התקזזו מחמת חוסר סבלנותם לראות מראה נשים נאות בחופי הרחצה בחו"ל, לישיבה אחרונה שלפני הפגרה.
שכן זאת לדעת: גם המלאכים מבקשים את טוסקנה או ברן או האיים הקאריביים. ועתה, משבורגוס חרבה, וגם בטורקיה ובקפריסין הטרור הוא בבחינת הכול כלול, עומד המלאך תייראל, הממונה על תיירות ושובר את ראשו הנאה לאן ייסעו מלאכי השרת לפוש ולרענן את שיזפונם הדוהה.
מששמעו בני ישראל גזרות שגזרה הממלכה על התקציב שמא נהיה כמלכות יוון רחמנא לייצלן או כמלכות ספרד, טפו, טפו, טפו, זכר מגרשי יהודים ומעלים אותם על המוקד ייזכר לגנאי לנצח נצחים ולדיראון עולם, וכאשר התפרסמו הפאקשווילים בו מודיעים עושי דברו של הקיר"ה דבר משרד משרד וקיצוצו, משרד משרד ואשר הושב לו, משרד משרד ואשר קוצץ אך לא הושב, הושב אך לא קוצץ, קוצץ ונותר מקוצץ, הושב אך נלקח במעטפות וחולק בין המקורבים ולא נודע כי בא אל כיסם, אמרו:
"והרי איננו מבינים גזרות אלה כלל ועיקר. איש לאוהליך ישראל ואנו נישא תפילתנו למען יקל עלינו הקב"ה לפחות את מזג האוויר. שכן בימים אלה, שופכת חמה את חמתה על ראשינו, הרוח לא תיפח ואדים מרעילים יעלו מנחלי הביוב המתייבשים בחמסין, והופכים כל נשימה למאבק בכוחות השאול והתופת יכחידם האל הקדוש וישמידם במהרה בימינו אמן סלה!!!
נשאו ישראל תפילתם להשמים והרי אלה גדושים ומלאים תפילות כשמלתה של מוכרת העופות בשנות הצנע הזכורות לרע. קרא הקב"ה את מזגאל ואת אוויראל - המלאכים אשר על מזג האוויר ללשכתו .
נכנסו אצלו המלאכים. הושיט מולם ידו בסיבוב, כאומר "הכיצד?" או במילים אחרות "תעשו לי טובה ותסגרו לי את העניין הזה, קאפיש?"
יצאו מזגאל ואוויראל דחופים מאצל הקב"ה. קראו אליהם להתכנסות דחופה את המשנים להם: את רעמאל ואת ברקאל, את חמסינאל ואת סעראל, את ערפלאל ואת טייפונאל, וגם את מונסונאל וצונמיאל לא שכחו. שהרי בעונה של קואליציה מקיר אל קיר, כל זב חוטם, דך ונדכא - משנה למלאך הוא.
אמרו המלאכים "ביום כך וכך לחוש מנחם אב שנת כך וכך, בירושלים בירת ישראל הנצחית שחוברה לה יחדיו וגו' נתכנסנו כאן וכו' וגו'....או בקיצור מה עושים עם מזג האוויר?"
ישבו המלאכים ומשניהם על המדוכה שבעים ושבע שעות. זה אומר בכה וזה אומר בכה. רבה המהומה ואף התקשורת מוסיפה משלה, על מנחיה, משגיחיה וגננותיה.
המשיכו בני ישראל, צאן קדושים, לקטר. שלחו תפילותיהם לשמים: "עשה משהו, יתברך שמך לנצח נצחים, עם מזג האוויר הזה. ולא - אנו ונשינו ובנינו ובנותינו, וזקנינו וטפנו אורזים הפקלאות ויוצאים מי לסח'נה ומי לקרלו וויוארי ודי לחכימא."
שלח הקב"ה פתק מלשכתו למזגאל ולאוויראל: "תם הזמן. תצא החלטה שאם לא כן אני סוגר עניין!"
מיהרו השניים אצל הקב"ה ואמרו לו: "אין החלטה. זה אומר כך וזה אומר אחרת והמהומה רבה. שמא נקים ועדה? ועדת מומחים? ועדה אינטרדיסציפילארית? ועדה אמו?"
הביט הקב"ה בלוח, והנה עבר כבר י"ט באב שאמרו הכול "יום טוב של אב - יום שבו תעניינה תפילותינו.לא נותר אלא כ"ט באב הפנוי לחג, ליום זיכרון או ליום דראון".
קרא אליו את רל"שו ולחש באוזנו את אשר לחש. יצא הרל"ש דחוף מהלשכה ופניו חתומים. לא עברה שעה קלה והטלפון בלשכתו של הקב"ה צלצל. היסה הקב"ה את מלאכיו ואמר להם: "הנה אני שם על הרמקול."
"יאמר לי הקב"ה יתברך" בקע קולו של הרל"ש." אני בארכיון. איזה תיק ביקשת? מכות מצרים או מבול?"
"המבול, יא אהבל, המבול!" השיב הקב"ה. "מאיפה הבאת לי פתאום מכות מצרים? מזג אויר - מבול! מבול - מזג אוויר! מה כל כך קשה להבנה? כמה פעמים אמרתי לך?"
אותה שנה, אפסו ברושים מהשוק, וארזים בל יראו, שיטים אבדו מעין, גופר וקנים כמוץ היו, כרוח עברה ולא נותרה. יושבים ישראל צאן קדושים, מי על חסקתו ומי בתיבתו ועיניהם תלויות בשמים עד ערב כ"ט בחודש מנחם-אב.
