המולה לא שמחה שררה ביום שני בגבעת היקב. אנשי מגרון ידעו חודשים ארוכים ומתוחים של פגישות, הפגנות, ראיונות, דיונים משפטיים ולילות של חשיבה יצירתית בניסיון עקשני למנוע את הרס הבית. אחרי כל אלה, נראה היה בתחילת השבוע כי נותר להם רק קמצוץ של אנרגיה למעבר הדירה שנכפה עליהם.
המשאיות החלו פורקות ארגזים שהגיעו מהבתים שנותרו במעלה ההר, והפועלים עמלו עדיין על סיום בניית השכונה החפוזה. ביניהם, ניסתה כל משפחה לגלות איך מחזיקים את הראש מעל המים בתוך מציאות הפליטוּת החדשה הזו.
הלשונות הרעות כבר החלו להתגלגל סביבם בתקשורת וברשתות החברתיות. דובר על המיליונים שהשקיעה המדינה בבניית שכונת הקרוונים הזו, מיליונים שהיה כבר מי שחישב שהם נפרטים לכדי מאות אלפי שקלים לכל משפחה. במציאות עמדו בתחילת השבוע בגבעת היקב לא מעט נשים המומות ומחו מדי פעם דמעה חבויה. מתברר שבתוככי השכונה ניצבים 13 קרוואנים שכבר שימשו דיירים אחרים בעבר, והגיעו לכאן במצב מביש. כמו זה של משפחת אליאסיאן למשל.
בבוקר יום ראשון, בדיוק כשהסלט והחביתה של ארוחת הבוקר היו מוכנים, ראו אבנר ויונת אליאסיאן, הורים לחמישה, את שוטרי היס"מ רצים לכיוון הקרוון המושקע והמטופח שלהם במגרון. "היינו ראשונים לפינוי. השוטרים נכנסו אלינו 'יאללה, תצאו'. ביקשנו חצי שעה להתארגנות מכיוון שהתינוקת עדיין ישנה, אז שאלו אם אנחנו רוצים שיבואו חיילות והן יוציאו אותה. בסופו של דבר נתנו לנו עשר דקות כשהם עומדים ומחכים בתוך הבית ואז הוציאו אותנו עם התינוקת ושברו את הדלת. השוטר נעל מאחוריו את דלת הבית שלי והגיש לי את המפתח", מתאר אבנר, יודע כי המילים אינן מעבירות את עוצמת תחושת ההשפלה המורגשת כשאדם זר נוטל פיקוד על ביתך שלך.
במסגרת מאבק הכוחות המגוחך הזה, יום אחרי שהוצאו מביתם בידי השוטרים בשל חובת הפינוי המידי יכלו בני הזוג אליאסיאן לחזור אליו לסידורים, הם אפילו מציעים שם קפה. "הבית שלנו נמצא בחלקה מספר 10, שהיישוב רכש. גם ככה העזיבה של המקום הזה היא טעונה וקשה מאוד. אז לצד הכאב של עזיבת מקום בארץ ישראל והעוול הגדול שנעשה בבג"ץ, לפחות אומרים לך 'נטפל בך טוב אחר כך'. אבל אני עוזב בית שבניתי בעשר אצבעות, שעשיתי אותו הכי יפה ונוח שאפשר בשביל אשתי וחמשת ילדיי, ומגיע לחורבה. אתה נאלץ לעבור לדיור חלופי שתפקידו לתת לך מענה, ובמקומו פוגש שני קרוונים שהדביקו אותם יחד ודחפו אותך בפנים, ועוד אומרים לך 'זה תקין'. זה פשוט בלתי אפשרי. הקירות שם מטים לנפול, המקלחת מלאה עובש, ומפאת הגועל לא נרחיב על מצב השירותים. ההרגשה היא שרוצים להראות כלפי חוץ שמטפלים בנו יפה, אבל מעבר למעטה היופי והצבע החדש אין כלום. המלך הוא עירום. בקיצור, אכלנו אותה", מסכם אליאסיאן.
