המקדחות עובדות במרץ, הלמות הפטישים דופקת את המוח והוא לא שוכח לעשות מדידות כדי שהלבנים החדשים יוצבו בקו ישר וסימטרי.
מי שלא עבר מדידות בתוך פיו הפרטי לא יבין זאת. אין, לא היה ולא יהיה תהליך מעורר בחילה כמו זה. הרופא מכניס לפיך מבנה גדול ממולא חומר דמוי פלסטלינה ריחנית, המבנה מוצמד לאורך שיניך, נוגע בגרונך ואתה אמור לא לזוז, לא לבלוע ולא להקיא.
להקיא!
האם חידשתי כאן משהו למי שכבר ביקר אצל רופא שיניים? עד כאן לא ממש,אבל הנה אני מטילה פצצת הרגעה: בזמן הטיפול האזינו למוזיקה האהובה עליכם!
שלשום הייתי בטיפול שנמשך שעה וחצי וכמעט ולא הרגשתי כלום. פשוט,האזנתי למוזיקה.
הטענתי בבית נגן במוזיקה האהובה עלי ומיד כששכבתי על מיטת הטיפולים הצמדתי אוזניות לאוזניי, עצמתי עיניים ועברתי לעולם שכולו צלילים ומנגינות אהובות.
אמנם ישנם רופאים שמקפידים להשמיע מוסיקת רקע שקטה, לרוב קלאסית, אבל הדבר האחרון שמתחשק לך עכשיו הוא להאזין לסימפוניות של בטהובן או באך מלווים בהלמות מקדחות ומשחזות לרוב. במקום לשמוע את רעש המקדחות שחפרו במעמקי פי, כאילו חיפשו שם ממצאים ארכיאולוגיים מתקופת בית שני, שמעתי את אריק איינשטיין שר בקולו המלטף: אני ואתה נשנה את העולם...
טוב, אולי לא את העולם, אבל כן את חווית הטיפול אצל רופא השיניים. ההאזנה למוזיקה העניקה לי תחושת ניתוק חלומית, כאילו לא מטפלים בי אלא במישהו אחר (סליחה,מישהו).
בילוי נעים!
