הם רק מתחלפים

בניגוד לחג'אב, שהספיק לכהן כראש ממשלה ארבעים יום בלבד עד שערק, תעלומת היעלמותו של סגן הנשיא ושר החוץ לשעבר פארוק א-שרע [מעודכן למועד כתיבת הטור] היא סיפור שונה לחלוטין. א-שרע הוא איש המעגל הפנימי, שליווה את משפחת אסד לאורך 36 שנים. בתודעה הישראלית צרובה דמותו פוסע לאורך הגשר בקמפ-דיוויד עם ביל קלינטון ואהוד ברק. א-שרע הוא סוני שמוצאו מדרעא, העיר שבה פרצה ההתקוממות. וכמו מנאף טלאס, שעריקתו מסמלת את השבר של הברית הסונית עם משפחת אסד, כך גם היעלמותו של א-שרע. בימים האחרונים יש שלל שמועות סביב היעלמותו המסתורית. בחודש שעבר דיווחו המורדים שערק לירדן והצטרף לשורותיהם. זה לא קרה. היו שייחסו את תקריות הירי והתחממות הגבול בין סוריה לירדן לניסיון לעצור את א-שרע במנוסתו. שאלתי את מ' מה הוא אומר על הסיפור. "לא נראה לי", השיב. "הוא בן 74, ובריאותו רופפת. בלשכתו הכחישו את השמועות כאילו עזב את דמשק, ואני נוטה להאמין לכך. כך שהשאלה אינה אם הוא בדמשק, אלא אם הוא מעל האדמה או מתחתיה. ההערכה באופוזיציה היא שא-שרע מת בנסיבות בלתי ברורות. אבל אני פשוט לא יודע", הודה מ'. "ולא רק אני – לאיש באופוזיציה אין כרגע מושג מה קרה עם א-שרע, מדוע אחרי כל השמועות הוא לא הופיע לצדו של בשאר בתפילה לרגל עיד אל-פיטר במסגד. "מה שברור הוא שכבר בראשית ההתקוממות נוצר מתח עם א-שרע – כשפרצו המהומות בדרעא, הוא ניסה לפשר ולגשר בין דמשק לבין המורדים. בחודש מאי של השנה שעברה נפוצו שמועות כאילו במהלך דיון בממשלה הכה אסף שאוקת, גיסו של בשאר, את פארוק א-שרע. אחר כך נטען כי אושפז בבית חולים בדמשק במצב קריטי. מאז כמעט לא שמעו עליו. עד השבוע האחרון, כשנעלמו עקבותיו". מ' מעריך שהיעלמותו של א-שרע הייתה עניין של זמן. "לאחר ששניים מבני משפחתו המורחבת ערקו – תחילה אחייניתו למיה חרירי, ששירתה בשגרירות בקפריסין, ואחר כך בן-דודו קולונל יארוב א-שרע, שערק לירדן – בדמשק נדלקה נורה אדומה. "האופוזיציה עשתה מעריקתו של יארוב מטעמים, ובתקשורת הוא הועלה לדרגת גנרל ותואר כבכיר במודיעין הפוליטי בדמשק. בתגובה על כך, בממשל הסורי המעיטו בחשיבות העריקה, ואמרו כי מדובר בעובד זוטר במחלקת הסטטיסטיקה של אגף התנועה בדמשק". מ' אומר שלצערו, בין המורדים לבין דמשק, אלה שבדרך כלל קרובים יותר לאמת הם הדיווחים הממשלתיים מדמשק. ובכל זאת מדובר בשני קרובי משפחה בעלי פרופיל גבוה יחסית, ולכן סביר להניח שמשהו רע התרחש. אבל מ', שכבר הספיק לראות כמה וכמה דברים מאז ההתקוממות, אומר שהדבר היחיד שבטוח הוא ששום דבר אינו בטוח. וכמו שא-שרע, אם הוא עדיין חי, יכול לצוץ בכל מקום, כך גם השמועות על מותו של מאהר, אחיו של בשאר אסד, היו מוקדמות מדי, והסיפור שלפיו הוא נאבק על חייו לאחר שרגליו נקטעו בפיגוע בדמשק שחיסל את הצמרת הביטחונית של בשאר אינו נכון. מ' אומר שיש עדויות של אנשים שראו את מאהר מאז הפיגוע, אולם השורה התחתונה היא שבדיוויזיה שעליה פיקד לא נרשמו מאז הפיגוע שום זעזועים המרמזים על אובדן מנהיגות. להערכתו, לאחר שנפוצו השמועות על מותו של מאהר במסגרת מסע דיס-אינפורמציה בעיתונות הסעודית שבו דווח שבכיר בממשל הרוסי אישר לכאורה כי מאהר נפצע באורח אנוש, החליטו בדמשק לנצל את הקמפיין לצורכיהם, ולהעלים את עקבותיו של מאהר למען ביטחונו האישי.

טוב, אמרתי, ל-מ'. בהנחה שמאהר עדיין חי ובועט, בוא נעשה קצת סדר בבלגן, לטובת קוראי המדור הנאמנים: נכון לעכשיו, איך נראית הצמרת של הממשל הסורי? מי חי, מי מת, מי ערק ומי מתפקד? מיהם חמשת האנשים החשובים ביותר סביב בשאר? מ' השיב ש"תשובה מדויקת במאה אחוז – לא יכול לתת גם מי שיושב בממשלה בדמשק", אבל המצב הכי קרוב למציאות שאפשר לתאר הוא כזה:

חוסלו:

• בפיגוע בדמשק שבו חוסלה הצמרת הביטחונית, חוסל אסֶף שאוקת, גיסו של בשאר שכיהן כסגן שר הביטחון ונחשב מי שבפועל ניהל את המערכה ביומיום.

• הגנרל חסן טורקמני, שר ההגנה לשעבר שכיהן כיועץ לבשאר, איש חכם ממוצא סוני שהיה אדריכל היחסים הכלכליים עם טורקיה. באנקרה קיוו שיום אחד יירש את בשאר.

• הגנרל הישאם בחטיאר, שעמד בראש המועצה לביטחון לאומי.

• הגנרל רפיק שחאדה שעמד בראש הביטחון הצבאי.

חיים ומתפקדים:

• נכון להיום, הצמרת הצבאית-ביטחונית כוללת את מאהר אסד, ראש המשמר הרפובליקני והדיוויזיה הרביעית הממוכנת, שעקבותיו נעלמו לאחר הפיגוע אך ההערכה היא שהוא חי, קיים ומתפקד למרות הדיווחים כאילו מת או נפצע אנושות.

לצדו פועלים שלושה מבני המשפחה המורחבת של אסד:

• נמיר אל-אסד, ראש השַביחה, פלוגות הבריונים של אסד. נמיר עומד בראש ארגון השביחה מאז הוקם, בראשית שנות ה-80, ועסק בהברחות בין סוריה ללבנון. בהמשך הפך לארגון פשע, עד לפירוקו בכוח בשלהי כהונת הנשיא חאפז אסד, אביו של בשאר. עם תחילת ההתקוממות בשנה שעברה הושבו כנופיות השביחה לפעולה, והפכו למיליציה בבגדים אזרחיים המטילה את חִתתה על התושבים. בנוסף למעשי הזוועה בשנה וחצי האחרונות מיוחסים לנמיר אל-אסד ולשביחה גם הטבח בחולה ובאל-קובייר.

• הגנרל מוחמד נסיף המזדקן, המכהן כסגן נשיא לעניינים ביטחוניים. נסיף הוא שריד מתקופת האב חאפז. לנסיף, איש הקשר הפוליטי לאירן, יש מהלכים גם בביטחון הפנים באמצעות בנו, בכיר בביטחון הפנים. נסיף מופיע ברשימה השחורה שהכינו האמריקנים – רשימת סנקציות על סוריה – וזאת בקשר למעורבותו בלבנון.

• הגנרל דהו אל-חימה שאליש, ראש הביטחון הנשיאותי, דודן מדרגה ראשונה של בשאר. עד להתקוממות נחשבו בני שאליש לענף משפחתי נחות-משהו של משפחת אסד. מאז ההתקוממות, מעמדו והשפעתו של הגנרל במעגל הפנימי מתעצמים בשל נכונותו להיות מעורב בפעולות הדיכוי הקשות ביותר. שמו מופיע ברשימת הסנקציות של האיחוד האירופי בגין מעורבות בדיכוי הברוטלי של ההפגנות. משפחתו נחשבת אחת העשירות בסוריה, בעיקר בעסקי הבנייה והתובלה. ככל הנראה, עיקר המימון לפעילות השביחה בראשות מוניר אסד מגיע דרך משפחת שאליש.

בראש הצמרת הביטחונית שאינה חלק ממשפחת אסד עומדים:

• גנרל עלי ממלוק, ראש המטה לביטחון לאומי. מהמקורבים ביותר לבשאר ומי שנמנה עם ליבת המעגל הפנימי. ממלוק היה בין הנוכחים בפיגוע בבניין מטה הביטחון הסורי. הוא שרד את הפיגוע, ומיד לאחריו מונה לראש המועצה לביטחון לאומי. ממלוק הוא איש מודיעין בכיר ששירת לאורך השנים בתפקידי מודיעין מרכזיים בסוריה ובלבנון בתקופת הכיבוש הסורי. שני ראשי המודיעין הנוכחיים, ראש מודיעין חיל האוויר וראש המודיעין הפוליטי, הם פקודיו לשעבר.

בחודש שעבר הוגש נגדו כתב אישום בלבנון על חלקו בתכנון רציחות של בכירים פוליטיים ודתיים בלבנון. ממלוק מופיע ברשימת האישים שמוטלים עליהם עיצומים מטעם ממשלת ארה"ב. בתחילת ההתקוממות היו הערכות בקרב המורדים שממלוק נמנה עם הצד המתון יותר בממשלה, זה שצידד בדיאלוג עמם. הוא נפגש עם קבוצות מורדים, אך בדיעבד התברר כי מטרתו הייתה לגרום להם לזנוח את ההתקוממות לטובת הבטחות לרפורמות במשטר. היו תקוות כי ממלוק, שיש לו קשרים ברחבי העולם, בין השאר עם המודיעין הבריטי, ינסה לייצר תקשורת עם המערב לקראת העידן שאחרי בשאר. זה לא קרה, כנראה בשל המידע הקושר את ממלוק לסדרת הרציחות הפוליטיות בלבנון בתקופת הכיבוש ולאחריה.

• הגנרל עבד אל-פתח קודסיה, סגנו של ממלוק, יורשו של אסף שאוקת. קודם כיהן כראש המודיעין הצבאי וראש מודיעין חיל האוויר. היה מעורב בחקירת חיסול עימאד מורנייה. ההערכות בארה"ב ובאיחוד האירופי הן שקודסיה מעורב באופן נרחב במעצר אזרחים ובהרג בשנה האחרונה וכי יש לו תפקיד מרכזי בדיכוי הכללי.

• ראש הביטחון הכללי, קולונל חאפז מחלוף. איש המעגל הפנימי, נחשב בעל השפעה אישית גדולה על בשאר אסד. הוא אחיו של המיליארדר ראמי מחלוף, איש העסקים העשיר ביותר בסוריה ואחד משני הניצולים של תאונת הדרכים שבה נהרג באסל אסד, אחיו של בשאר.

משפחת מחלוף נחשבת צינור החמצן הכלכלי של משטר אסד. הממשל האמריקני שם עין עליה, ועל חאפז מחלוף בפרט, כבר ב-2007. חאפז מופיע בדוחות אמריקניים כמי שחתר תחת עצמאותה ומוסדותיה הדמוקרטיים של לבנון. בדוחות האיחוד האירופי והממשל האמריקני, מאז תחילת ההתקוממות, הוא מופיע כמקורב למאהר אסד וכמי שמעורב ישירות בדיכוי ההתקוממות בדרעא.

• ראש מודיעין חיל האוויר, גנרל ג'מיל חסן. מודיעין חיל האוויר עוסק במודיעין כללי – מטיפול באיסלאמיסטים ועד לדיכוי הפגנות, ונחשב יחידת העילית של ארגוני המודיעין בסוריה. האיחוד האירופי הקפיא את נכסיו באירופה, והטיל עליו איסור כניסה לאירופה בשל מעורבותו בדיכוי האוכלוסיה.

• גנרל מוחמד דיב זייתון, ראש המודיעין הכללי – הארגון העוצמתי ביותר מכלל ארגוני המודיעין. ממונה על מודיעין פנים, מודיעין חוץ וטיפול בעניינים פלשתינים. ממונה על המשטרה האזרחית ועל משטרת הגבולות. כמו-כן ממונה גם על מודיעין ומעקב אחר חתרנות בתוך מפלגת הבעת', בין עובדי מדינה ובאוכלוסיה בכלל. לפני כן עמד הגנרל זייתון בראש הדירקטורט לביטחון הפוליטי.

לפני שלוש שנים מונה זייתון לחקור את פרשת חיסולו של עימאד מורנייה. כמו שאר חבריו, זייתון מופיע ברשימות של האיחוד האירופי כמי שכניסתו נאסרה ונכסיו הוקפאו בשל מעורבותו בדיכוי.

• ברמה הפוליטית, בין מקורבי בשאר, נכון לעכשיו, נמצא שר הפנים, מוחמד איברהים א-שאער, שהשמועות על מותו במטה המודיעין היו מוקדמות מדי. הוא מחלים כעת מפציעה בידו, ונמנה עם החבורה שנאמנותה נצרבה באש הפיגוע. בין שאר תפקידיו, א-שאער היה ממונה בשנה האחרונה גם על הבחירות ומשאלי הדמה של אסד בעקבות הרפורמות שהנהיג בשנה האחרונה, שהסתיימו כידוע בניצחון זוהר.

• עוד מקורב שכעת נמנה עם יועציו הנבחרים של אסד הוא עוזר ראש מפלגת הבעת' לעניינים אזוריים, מוחמד סעיד בוחייטאן, בעברו מושל חאמה וידיד קרוב גם של מאהר אל-אסד.

• את רשימת המקורבים חותם דודנו של בשאר, ראמי מחלוף, הטייקון בה"א הידיעה של סוריה. משפחת מחלוף קשורה עם משפחת אסד באמצעות אניסה, אמם של בשאר ומאהר. ראמי מחלוף, הידוע בכינויו "מר עשרה אחוזים", מזוהה בראש ובראשונה עם תהליכי ההפרטה וההשחתה המסיביים של הכלכלה הסורית בכלל ושל החברות הסלולריות בפרט.

מחלוף, שהוא גם אחת הדמויות השנואות יותר בסוריה, נחשב בעל פה גדול. בשנה שעברה, בשלבים האלימים פחות של ההתקוממות, כשעוד נדמה היה שאפשר יהיה להכיל אותה, התראיין מחלוף ל'ניו-יורק טיימס' ואיים שאם ההתקוממות לא תדוכא, היא תזלוג אל מעבר לגבולות סוריה. הוא כמובן צדק, אך בעקבות אותו ראיון עורר עליו את זעמו של בשאר, וזה ניסה להשקיט את ההתקוממות בין השאר על-ידי סילוקו של מחלוף מן הזירה הפוליטית-כלכלית. בעקבות אותו ראיון הודיע מחלוף כי הוא עובר לפעילות צדקה – מה שעורר גיחוכים נרחבים. מאז, מחלוף הוריד פרופיל, אך נותר קרוב לצמרת. ההערכה היא כי הוא זה שמימן בשנה וחצי האחרונות את ההפגנות בעד בשאר. עסקיו הנרחבים הם חלק מרשת הביטחון שממשיכה לממן, לפחות חלקית, חלקים מסוימים באוכלוסיה שעדיין תומכים בבשאר. שמו עולה כעת מחדש לכותרות בהקשר לדוח ועדת הסנאט האמריקני בפרשת הלבנת ההון בבנק HSBC KP, דוח שלפיו הבנק ניהל קרן נאמנות עבור מחלוף באיי קיימן.