דן אלון - פעם שנייה

דן אלון, בגלל שאני מכיר אותך - פליאה משתלטת עליי לנוכח הקושי שלך לחשוב באופן רציונאלי. ואנא, אל תראה בפליאה שלי התנשאות. אני בטוח שכאשר אתה מביט סביבך, ורואה אינטלקטואלים עתירי הישגים שחושבים באופן בלתי רציונאלי, זה מגבש אצלך את מה שמחייב דילול. כמו רבים מבכירי העדר, גם אתה ויתרת על הספק. הזמזום שלו כנראה מעצבן. הסכסוך המורכב והקשה עם הפלשתינים דוחף אותך להאשים את נתניהו, בעובדה שאין שלום. יכול להיות שנתניהו אשם, אבל יכול להיות שלא. כדי לשכנע בצדקת הטענה, אתה חייב להביא הוכחה. למשל, הצעה פלשתינית לשלום שנראית סבירה. אל תטרח - אין כזאת. במאמרך "בנימין (זאב) נתניהו" אתה כותב ששמעון פרס חתם עם מחמוד עבאס (אבו מאזן) על מסמך הבנות שהוליד את מערכת ההסכמים המכונים "הסכמי אוסלו". מחמוד עבאס? זה לא ההוא שתומכי ההינתקות הסבירו לנו שהחתימה שלו לא שווה את הנייר? ואם לפני ההינתקות הוא פארש, אחרי ניצחון החמאס על אחת כמה וכמה. בפסקה אחרת אתה כותב: "נתניהו הצליח להגיע עם הפלשתינים להבנה, והוא ייכנס לספרי ההיסטוריה כמי שהביא את הפלשתינים לזרוק לפח האשפה של ההיסטוריה את הטעות הגדולה ביותר של השמאל הישראלי - את הסכמי אוסלו". יש לי חדשות (ישנות) בשבילך: זה אבו-מאזן שהגדיר את הסכמי אוסלו, כ"טעות הגדולה ביותר שעשו הישראלים". החרה-החזיק אחריו, תאוופיק טיראווי שאמר בערבית: "בזכות הסכם אוסלו הגענו מתוניס קרוב לכובש". הרבה לפניהם, יאסר ערפאת הגדיר את הסכם אוסלו, כדומה ל"הסכם חודייבה" (להקליד בגוגל) שמוחמד עשה עם בני שבט קורייש. ברגע המתאים, ההסכם הזה הופר, ובני שבט קורייש נטבחו. כמו ערפאת, גם אבו-מאזן הנוכל מאמין ובטוח שהסבלנות הערבית פלוס "תוכנית השלבים" יניבו את התוצאה הבלתי נמנעת: פלשתין הגדולה. בינתיים, הוא סומך על אנשים תמימים כמוך שיעזרו בהפצת אשליות. הפיסיקאי נחום שחף מגדיר תמימים כמוך במילים "אידיוטים שימושיים" (להקליד בגוגל). החברות בינינו אוסרת עליי להכליל אותך באותה קטגוריה. אני לא צריך את פרופסור בני מוריס כדי לדעת שהפלשתינים לא רוצים אותנו כאן. מי שבאמת רוצה שלום, מתנהג אחרת. לפחות היו מבצעים את ההתחייבות עליה חתמו: לפרק את ארגוני הטרור. מהר. דחוף. אין זמן. חבל על כל יום. המתנחלים מהווים בעיה? השיהוי של הפלשתינים מחריף אותה. לא צריך להיות גאון דמוגרפי כדי להבין שככל שהם משתהים מפעל ההתנחלויות מתרחב. האם אתה מכיר מנהיג פלשתיני אחד, רק אחד, שאמר שתמורת הסכם שלום עם היהודים, הם יוותרו על מה שהם מכנים "זכות השיבה"? לא רק שאין כזה, סאיב עריקאת "המתון" פרסם מאמר ב"גרדיאן" (10.12.10) שבו כתב (ציטוט): "לא יהיה שלום בינינו לבין ישראל בלי קבלת התנאי של החזרת - (אתה יושב?) - שבעה מיליון פליטים פלשתינים למולדתם". התקשורת לא ממש התייחסה לזה בגלל שלא נמצא קשר בין המאמר שכתב לשרה נתניהו. כל המסרים שאני מדבר עליהם, הגיעו לצרכני התקשורת כהבלחה, לכן נשתכחו. הם נכנסו לתודעה כאורחים הנוטים לפוש, ונבעטו החוצה על-ידי שקרים ואשליות שנורו בצרורות, על-ידי רופסים שיש להם נגישות לתקשורת. אני בטוח שאינך זוכר שחוליית פת"ח ניסתה להתנקש בראש הממשלה לשעבר אולמרט, שהיה בדרכו לרמאללה כדי לקיים עוד פגישת סרק עם אבו-מאזן. כשנסראללה מגדיר את עפולה, חיפה ותל אביב כהתנחלויות - הוא מתכוון גם להוד השרון. לא תאמין, אבל גם תלמידים ערבים שלומדים בישראל, בטוחים שהארץ כולה שלהם ומקומנו באוגנדה. לא נעים לי דן. אתה אדם מקסים, וזה לא בסדר לנקב חור בבלון האשליות שלך. אבל נראה לי שהתפכחות עשויה להיטיב איתך. למענך אחי, טרחתי והלכתי לארכיון. הסרטונים שתראה אולי ידכאו אותך. אבל הדיכאון הזה יגיע עם תאריך תפוגה. דקה אחרי ההתפכחות תחוש כמי שיצא מאפלה לאור קטן... שנה טובה.