יחימוביץ' "פותחת מבערים"
הטלוויזיה רוצה לייצר דרמה של כותרות בלי שום קשר לסיפור האמיתי ולעובדות עליהן היא "מדווחת". זהו חלק מסיפור ההתפרקות של העיתונאות שהפכה ל"תקשורת". בחדר השקוף יושב במאי, ממש כמו בתיאטרון, והוא מופקד על יצירת דרמה, מתח, כותרות (לא משנה העלילה).
ערב שבת במהדורת "אולפן שישי" של ערוץ 2.
דני קושמרו מנסה את כוחו כמראיין "תקיף" כבר כמה חודשים, וכל מה שיוצא ממנו זה דני קושמרו החביב, שמאוד מתאמץ להיות תקיף. קושמרו פותח בראיון עם
שלי יחימוביץ, והגברת מצידה נמצאת על מסלול המראה. היא לא רואה ממטר את קושמרו המתאמץ לנווט אותה לסטות ממסלולה.
ערוץ 10 ורון לאודר אוכל רחת-לוקום
מישהו שם מבין שהגברת יחימוביץ' נוסקת אל-על ממש מול עיניהם הנדהמות של הצופים. המישהו הזה אולי אפילו זוכר מה קרה לערוץ 10, ותמונתו של
רון לאודר, האוכל בעל-כורחו כמויות עצומות של רחת-לקום אצל
ארדואן (כדי לפייס את נתניהו ולהציל את ערוץ 10), לא באה בטוב.
יחימוביץ' ממריאה הוא סיפור מצוין. עיתונאות ראויה הייתה מקצה למופע המרהיב הזה רוחב פס. הרי לא בכל יום מישהו מכה את נתניהו "הקוסם" במגרש החביב עליו, הכלכלה. אבל, מאידך, והרי בכך פתחנו, הטלוויזיה רוצה דרמה של כותרות בלי קשר לתוכן העיתונאי.
קושמרו מפנה את הבמה לטובת "טיל-יירוט-יחימוביץ'" שמשגר
נחמיה שטרסלר.
יחימוביץ' means business
רגע, רגע, רגע. עוצרים. הנקודה בה מישהו מחליט ליירט את יחימוביץ' באמצעות "טיל שטרסלר" חשובה מאין כמוה. עד לפני רגע, יחימוביץ הציגה משנה סדורה של אלטרנטיבה כלכלית למודל הקפיטליזם החזירי של "הקוסם נתניהו", ואפילו הציגה משנה בנושא המדיני (שהיא כה התרחקה ממנו עד כה), ובנושא תהליך השלום, ואפילו בנושאי ביטחון והגבול המתחמם עם מצריים. יחימוביץ' דיברה על הבחירות המתקרבות, ולא פסחה על שום נושא, כולל הנושא הכלכלי החביב עליה.
לפתע, מתברר שיחימוביץ' כבר לא ממריאה על מסלול המראה סתמי לאיזו טיסת סיור-חוויה בשמי הארץ. מסתבר שהיא ממריאה מתוך נושאת מטוסים, and she means business. והנה היא מפליגה להנאתה, עם תורן מונף בתוך המים הטריטוריאליים (העכורים) של הוויתור של נתניהו-שטייניץ על גביית מסים מהרווחים ה"כלואים" של חברות ענק ומיליארדרים.
יחימוביץ' עושה סיכול ממוקד לרווחים הכלואים
יחימוביץ' מספקת את הסחורה. האווירה חמה והיא יורה תשובות לכל שאלה. יחימוביץ' מסבירה מהיכן יבואו מקורות המימון לשינוי סדרי העדיפויות ולתיקון המעוות במנגנון הכלכלי-קפיטליסטי-מפריטני-דורסני-אנטי-חברתי שיצר כאן "הקוסם" נתניהו.
קושמרו מתאמץ להוביל אותה למקומות מאתגרים, אבל לנוכח כל בלון שהוא משגר, יחימוביץ' ערוכה, והיא יורה, ופוגעת. קושמרו מנסה להרים שוב את הבלון המדיני, ומעביר את הדיון לנושא הפלשתינים, והאמירה של תאום-נתניהו, המועמד הרפובליקני
מיט רומני, אשר קבע כי לא ניתן להגיע לשלום עם הפלשתינים. יחימוביץ מיירטת את השטות הזו - בקלות.
הראיון מתחיל להיראות עמו מגרש אימונים של יחימוביץ'. היא מתנועעת בחופשיות מנושא לנושא, והיא מוכנה עם תשובה לכל שאלה. מישהו אולי נזכר שוב בתמונתו של רון לאודר, אוכל רחת-לוקום בכמויות מסחריות אצל ארדואן, בניסיון להציל את ערוץ 10. תמונה בהחלט עגומה, ומעוררת כאב בטן רק מעצם המחשבה.
טיל שטרסלרמסוג "מרגרט תאצ'ר"
שטרסלר מתנועע בחוסר נוחות. יחימוביץ' דילגה בקלילות רבה מדי מעל המשוכה הכלכלית, וזו הרי המשבצת שלו על לוח השחמט הזה.ממשלת האיוולת של "הקוסם" היא החלום הרטוב של מי שמשנתו הכלכלית נטועה אי שם, במודלים התאצ'ריסטיים הלקוחים מעולם כלכלת השוק הבלתי מרוסנת של שנות ה-80.
קריסת הקונספציה הזו, כפי שהיא מתרחשת היום לנגד עינינו, בעולם כולו, היא מכה אכזרית וקשה לא רק לאוכלוסיות מערביות עצומות שנשענו על המודל הממונף של שיעבוד למשק חופשי, אלא שהיא גם סטירת לחי מצלצלת לכל מי שניזון מהשיטה הזו, כולל שטרסלר עצמו.
קושמרו ניסה את כוחו עם הסוגיה הפלשתינית ומיט רומני, אבל מישהו מחליט להעביר את המיקוד על הסצנה הזו, לעבר מתקן היירוט של שטרסלר.
שטרסלר לא מחזיר את המיקוד לסוגיית הרווחים הכלואים, למרות שההקשר ברור. אך לפני רגע התמקדה יחימוביץ' ברווחים הכלואים, ונקבה בסכום המס שעליו ויתרו נתניהו-שטייניץ מתוך 120 מיליארד שקלים (בעת שהם מטילים מיסים וגזירות בניסיון למצוא 10 מיליארד לכיסוי הגרעון), והנה - קיבל טיל-שטרסלר "אור ירוק".
כיפת הברזל של יחימוביץ'
שטרסלר פותח במניפסט "אני מאשים" של קפיטליזם חזירי מובהק, ותוקף את "גב' יחימוביץ'", באמצעות דמגוגיית "האיגודים", "הוועדים", "המלגזן בנמל" וכיוב' סיסמאות מפחידות שהוא נוהג לירות לעבר כל מי שמציג תיאוריה כלכלית חברתית.
יחימוביץ', חמושה בעיקר באומץ לב, כוונות טובות, מחויבות חברתית והרבה ידע בפוליטיקה ותקשורת, מזהה מיד את מה שקרוי בעגה הצבאית "אש מהמארב". שטרסלר יורה עליה על-מנת להציג אותה כאויבת הציבור עם מחויבות לארגוני העובדים במקום לטובת הציבור, בניסיון לקעקע את יכולותיה בתחום הכלכלי.
אין לשטרסלר טיעון בהקשר למיסוי המיליארדים של הרווחים הכלואים, בעיקר משום שהוא מאמין גדול ביתרונות השיעבוד של המשק לחופש של טייקונים לנצל אותו למטרותיהם. וכל זה מתרחש באותו שבוע שבו עובדי פניציה ו
מעריב הולכים הביתה.
שכל כלכלי מסתבר, אינו תחליף ללב חברתי. אבל יחימוביץ לא באה לאולפן כדי לשחק עם שטרסלר סטנגה. היא פותחת את כיפת הברזל שלה ומיירטת את שטרסלר בדיוק על המסלול ממנו ביקש להמריא. התקיפה האישית שלו על יחימוביץ' נועדה להסוות את החולשה הכלכלית של הוויתור על הרווחים הכלואים. ועל המסלול הזה הוא מיורט ונמרח כבלון אוויר מפונצ'ר.
זה לא הפיון, זה האדון
לא חוכמה גדולה להביס את שטרסלר במגרש "שלו". מלבד המניפסט הקפיטליסטי-חזירי הוא לא מדקלם הרבה משנות כלכליות, והקליקה הכלכלית אליה הוא משתייך כבר אינה רלוונטית. העולם החדש הוא הרבה יותר מרושת (כלומר שקרי הכלכלה הקלאסית נמכרים בקושי רב).
החברה האנושית מתעוררת בכל העולם, וחברות אנושיות רבות מחפשות את דרכן מבעד לשטחי האש של הכלכלה הקונבנציונלית, מבעד לעולם החומרנות, צרכנות כפייתית, שיווק זבל ופרסומת, מינופים חלולים ובורסאיות-יתר, ובעיקר - פירמידות הון של פיאודליה מודרנית.
את הפיון של נתניהו יכולה להביס גם הסבתא של
אהוד ברק מביה"ח בנהריה, שעדיין שוכבת שם בלי כיסוי רפואי ובלי פנסיה, בזמן שממשלת האיוולת מעבירה עוד ועוד כספים חברתיים ל
מתנחלים וחרדים, על-מנת לתחזק את הקואליציה החולבת את לשד עצמותיה של כלכלת ישראל.
את הפיון של נתניהו יכולה להביס גם מסעודה משדרות, או עליזה מקרית-ים, שהגיעו לשיבה טובה והן ערום ועריה. את הפיון של נתניהו יכולים להביס גם הנכדים שלהן המשרתים בצה"ל ומשתחררים אל עולם כלכלי שבו רק החזק שורד. כל מי שידו אינה משגת לדיור, רפואה, חינוך, תעסוקה ורווחה.
את הפיון של נתניהו יכול להביס כל מי שעיניו בראשו, ולב אנושי פועם בקרבו.
אבל תפקידה של יחימוביץ' הוא לא להביס את הפיון, אלא את האדון שלו.
כל עוד יחימוביץ' תסרב להתחייב שהיא לא תשב בממשלת נתניהו, לא אוכל להצביע עבורה. הרעה החולה הגדולה ביותר של הדמוקרטיה הישראלית אינה נתניהו, אלא היעדרה של אופוזיציה אמיתית. אין רע בהליכה לבחירות שתוצאתן היא ישיבה באופוזיציה וניהול קרב אמיתי מול הקואליציה. אם הייתה בישראל אופוזיציה אמיתית (ולא חבורת הכלנתריסטים החלולים של קדימה), כי אז שלטון האיוולת והאכזריות החברתית של נתניהו היה נופל לפני שנה, במקביל למחאה החברתית.
שלי יחימוביץ' המסרבת להצהיר שהיא באה כדי להחליף את נתניהו ולא תשב בממשלתו, מייצרת מקום למפלגתם של רמון-לבני (ויתר הטרמפיסטים), ומקום ללפיד ולמפלגות אופנה אחרות. זהו ואקום שמזמין את פיצול המחנה החברתי-ליברלי על מזבח החברות האופציונלית בממשלת נתניהו.
רוב הציבור מאס בשלטון האיוולת האנטי-חברתי, אנטי-דמוקרטי, אנטי-ליברלי. רוב הציבור מאס בשיטה של קואליציית מיעוטים החולבים את הרוב הדומם. כדי שמפלגת העבודה ויחימוביץ' יחצו את קו המנדטים של הליכוד, על יחימוביץ' להתחייב באופן מפורש: "לא לנתניהו".
