בֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְחַג סֻכּוֹת
יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי שָׁח לִי עַל מְעִי דָּג
שֶׁהָיָה לוֹ קֶבֶר וְרֶחֶם , קֶבֶר
אוֹסֵף זְמַן צוֹפֶה וּמִתְנַכֵּר בְּסַעַר גָּדוֹל בַּיָּם , קֶבֶר
כּוֹבֵל בִּבְרִיֵחי מַיִם אֶת כָּל עֲבָרוֹ , מְדַדֶּה
אָפוּף מַיִם עַד נֶּפֶשׁ בִּמְעִי קֶבֶר
שֶׁהָיָה לְרֶחֶם פּוֹתֵחַ שַׁעַר
לְלֵידָה מְחֻדֶּשֶׁת לְעָתִיד חָדָשׁ .
