לדבר הזה חברי הוועדה הבינלאומית לבדיקת איכות המחלקות למדע המדינה ויחסים בינלאומיים בישראל לא היו מוכנים. המדד העיקרי באוניברסיטת מחקר הוא רשימת המאמרים המדעיים שפורסמו בכתבי עת אקדמיים נחשבים. בהגיעם לאוניברסיטת בן-גוריון קיבלו חברי הוועדה רשימת פרסומים חדשה של המחלקה לממשל ופוליטיקה, כדי לחזק את רושם איכותה המקצועית של המחלקה. והנה, אחד הפרסומים ברשימה היה מאמר שפורסם בעיתון הסטודנטים המקומי "ג'מעה". בזה התהדרה המחלקה, שרוב חבריה פעילים בשמאל הרדיקלי, ושראש המחלקה הקודם, נווה (ניב) גורדון, קרא לחרם על ישראל. כבר כתבתי השבוע שחברי ועדת הבדיקה אינם אנשי ימין או נמנים עם הזרם השמרני, אלא להפך. כך ראש הוועדה, פרופ' תומאס ריסֶה מהאוניברסיטה החופשית בברלין, וכן פרופ' אלן אימרגוט ואפילו פרופ' גליה גולן ("נשים בשחור") ועוד. חבורת המומחים הזאת הגישה את מסקנותיה למועצה להשכלה גבוהה. ביחס למחלקה לפוליטיקה ומימשל באוניברסיטת בן-גוריון היה הדיווח הקשה ביותר. ריסֶה וחבריו לוועדה דיווחו על שורת ליקויים שעיקרם זהות אנשי הסגל והתכנים הנלמדים במחלקה. טענתם המרכזית הייתה שתוכנית הלימודים אינה מפגישה את הסטודנטים עם גישות מחקר מגוונות ופלורליסטיות המקיפות את תחום המקצוע של מדע המדינה. ראוי לשים לב, בניגוד לצווחות שנשמעו מכיוון חוגי הארץ, "היעדר פלורליזם" בהקשר של דוח הביקורת אינו מדבר על הפוליטיזציה הרדיקלית השוררת במחלקה הזאת. "היעדר פלורליזם" לפי מחברי הדוח מתייחס לשיטות המחקר של מדע המדינה. הוועדה התרעמה על ייצוג יתר של "הגישה הפרשנית" לעומת היעדרה של "הגישה הפוזיטיביסטית". הפילוסוף קארל פופר טבע את "עיקרון ההפרכה" כעיקרון המרכזי של המדע. בניגוד לדת (ולמרקסיזם), מדע הוא עניין אמפירי שנסמך על תצפיות, על בדיקת עובדות ועל יכולת להפריך תיאוריה. גישות פוזיטיביסטיות הן הדומיננטיות בכתבי העת המובילים במדע המדינה. אנשי הסגל בבאר שבע, אמרה הוועדה, לא מעמידים את התזות שלהם למבחן אמפירי, אלא מציגים את דעתם או משערים (במקרה הטוב; או מפרסמים מאמרים בעיתוני סטודנטים במקרה הרע). זה יפה, אבל זאת אינה הגישה העיקרית בתחום. ההטיה המתודית חריפה יותר שעה שמגלים שאפילו בתוך "התיאוריה הביקורתית" - תת-זרם שהוא המרכזי במחלקה בבן-גוריון - מדובר בהשערות הקשורות כמעט תמיד לגישות רדיקליות (פעמים רבות מרקסיסטיות), כלומר סעיף בתוך תת-הזרם המתודי. הוועדה המליצה לערוך שינויים משמעותיים בתוכנית הלימודים, לגייס סגל נוסף בתחומי הליבה של מדע המדינה ולגוון את הזהות החד-מימדית של הסגל - שוב, לא מבחינה פוליטית, אלא מבחינת הגישות המתודולוגיות והתיאורטיות. לבסוף, כתבו מחברי הדוח הבינלאומי, אם הליקויים לא יתוקנו, על המל"ג ועל הנהלת האוניברסיטה לשקול את סגירת המחלקה. לא ענו על הדרישות בנובמבר 2011 קבעה המועצה להשכלה גבוהה לו"ז לתיקון הליקויים וביקשה מהפרופסורים ריסֶה ואימרגוט לשמש צוות מעקב ליישום ההמלצות. אוניברסיטת בן-גוריון דיווחה על הצעדים שנקטה: שינוי תוכנית הלימודים וגיוס חברי סגל חדשים. אבל מה? היא לא פירטה מיהם חברי הסגל החדשים. כאן ביקשה ועדת המשנה של המל"ג להבטחת איכות, שלפני שתגבש את דעתה ביחס ליישום התיקונים (שהייתה חיובית באופן כללי), היא מבקשת להעביר אליה את קורות החיים של המרצים החדשים (רשימת פרסומים, תחומי התמחות ועוד). עוד ביקשה לדעת כיצד שובצו בתוכנית הלימודים, ואלו קורסים הם ילמדו (כולל סילבוסים). לאחר שהתקבלו החומרים, התברר שחברי הסגל שגויסו לא ממש ענו על דרישות הוועדה לגיוון, לפלורליזם ולשאר ירקות אינטלקטואליים שבמחלקה לפוליטיקה ומימשל לא שמעו עליהם. לפני כחודש פירסמה ועדת המשנה של המל"ג את דעתה: היא ציינה את הסתייגותו של צוות המעקב הבינלאומי מאי יישום ההמלצה "להרחיב את מגוון שיטות המחקר והגישות התיאורטיות הנלמדות במחלקה". לאור ההסתייגות המכרעת הזאת של מומחים בינלאומיים הביעה המועצה "אי שביעות רצון לנוכח העובדה שהמחלקה לפוליטיקה ומימשל בבן-גוריון לא השכילה לנצל את גיוס הסגל... על-מנת להרחיב את מגוון הגישות המחקריות במחלקה, באופן שישקף את הפלורליזם של גישות מחקר במקצוע". בעיקר הדגישה הוועדה את "היעדר הייצוג של הגישה הפוזיטיביסטית במדע המדינה בקרב חברי הסגל במחלקה. גיוס סגל שמרביתו מייצג תת-גישה בזרם המחקר הפרשני (תיאוריה ביקורתית) במחלקה שבה קיים כבר ייצוג יתר של תת-גישה זו, אינו עולה בקנה אחד עם הדוח של ועדת ההערכה הבינלאומית". כלומר, שתי הוועדות - זו הבינלאומית, וזו של המל"ג - אמרו בעצם שהמחלקה בבן-גוריון הודתה על התקנים החדשים שקיבלה ומילאה אותם, פחות או יותר, באותו הדבר; כלומר - היא לא עמדה בהתחייבותה. על-רקע זה החליטה ועדת המשנה של המל"ג להמשיך לעקוב אחר השינויים והתיקונים במחלקה ולגבש דעתה עד דצמבר 2012. בינתיים, המליצה פה אחד - בתיאום עם צוות המעקב הבינלאומי - שלא לאשר רישום סטודנטים חדשים לשנת הלימודים הבאה (תשע"ד). גם לאחר שנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' רבקה כרמי, פנתה לפרופ' ריסֶה שיבהיר את עמדתו בנושא, הוא לא הסתייג מההחלטה אלא כתב שהוא שותף לדאגות של ועדת המשנה של המל"ג ביחס לגיוון הסגל. "להמשיך ללחוץ ולא להרפות" עכשיו הגיע החלק המוכר מבית המדרש של השמאל - לחץ בינלאומי בטענה הידועה של "סתימת פיות", ועל הדרך הכפשת שם ישראל בעולם. מייסד המחלקה, פרופ' דוד ניומן - שהוא למעשה גיאוגרף, לא בדיוק חוקר מובהק של מדע המדינה - כתב במסמך פנימי לחבריו "אני בעד להפעיל לחץ בינלאומי, במינון מתאים, תוך טפטוף מכתבים ממספר אגודות ובעלי שם עולמי, שחלק יגיעו לתקשורת, במקביל לכל הלחצים האחרים שמפעילים היום על המל"ג באמצעות עורכי הדין והפעילות של הנשיאה והרקטור. זה לא תואם ב-100 אחוזים את המדיניות שקבענו עד עכשיו - אבל נדמה לי שהם בלחץ עכשיו וצריכים להמשיך ללחוץ ולא להרפות". פלורליזם, גיוון, דעות אחרות. הצחקתם אותם.