X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
ישראל של היום מתנהלת בצורה של שחיתות וקומבינות שאת הליבה רואים ברשויות המקומיות השונות ובראשי רשויות שמתנהלים בצורה מעוררת בחילה. ישראל של היום מדברת על שלטון החוק ועל שוויון בפני החוק, כשלמעשה אין שלטון חוק ובטח שאין שוויון
▪  ▪  ▪
מדינת הקומבינות. הריקבון נותר כפי שהוא

התקשורת עוסקת בשאלה האם יוקדמו הבחירות או לא, וכששואלים מה ישנו הבחירות - כלום. בישראל הרוב הדומם יותר מצמא וזועק בבקשת שינוי. הנתון שאולי יעיד יותר מכל הוא – כמה באמת ילכו להצביע.
ישראל של היום מתנהלת בצורה של שחיתות וקומבינות שאת ליבה רואים ברשויות המקומיות השונות ובראשי רשויות שמתנהלים בצורה מעוררת בחילה. ישראל של היום מדברת על שלטון החוק ועל שוויון בפני החוק, כשלמעשה אין שלטון חוק ובטח שאין שוויון.
ישראל של היום היא ישראל חיה את הרגע כאילו אין מחר, זה נראה ונשמע ברגע הראשון נחמד, אך למעשה זאת ישראל שבה השקרים וההונאות הן דבר נפוץ מעל לכל. בישראל של היום חיים מאשליה לאשליה, הפוקחים את עיניהם מביטים במבט של ייאוש, של צמא אחרי תקווה.
בחירות אם וכאשר יהיו לא ישנו את העובדה שדווקא הנהגים הרגילים יתפסו במהירות גבוהה על-ידי מצלמה בזמן שנהגים שרכבם הוא פרנסתם עולים על ההגה רווי אלכוהול ומסכנים את מי שעוברים לידם בכביש.
בחירות לא יביאו לעצירת אלו שפועלים כנגד המדינה מתוכה ולעיתים קרובות גם מכספה ומתוך מוסדותיה, בחירות לא יביאו לשלטון חוק שוויוני.
בחירות לא יביאו צעירים שרוכשים בזיעה לאחר שירותם הצבאי השכלה אקדמית, לעיתים אף תארים מתקדמים בתקווה לחיים ברווחה כאשר שכר עבודתם יאפשר להם לכסות את הוצאות חייהם הפשוטות.
הבחירות לא יביאו לשקיפות, לשלטון שמייצג ופועל למען העם והציבור. בחירות לא יביאו לפתרון בעיות הביטחון, לפתרון הבעיות הלאומיות (חיי ערבים יהודים ואחרים במדינתנו) לא לפתרון הבעיה עם הפלשתינים, לא לפתרון בעיות הסמים, האלימות, העבריינות הפלילית.
בחירות לא יקלו בחיפוש עבודה, לא יעלו בצורה משמעותית את המשכורות, לא יביאו דירות במחירים שפויים לצעירים, לא יסייעו להם למצוא בני/בנות זוג, לבנות חיים ומשפחות.
בחירות לא ישנו באמת.
ואם הם לא באמת ישנו, לא יביאו באמת משהו אחר, אז בשביל מה בחירות?
בחירות יעלו כסף רב למועמדים ויחשקו אותם לתורמים, יעלו כסף רב למדינה.
בחירות למעשה אולי יחזקו את הקיים, אז אולי עדיף לא רק שלא להקדים אלה לא לקיים בחירות כל עוד הן לא רק שלא משנות אלה רק מנציחות את הקומבינות הריקבון וכל הגועל נפש הקיים.

תאריך:  07/10/2012   |   עודכן:  07/10/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 אבא (אוברי) אבן (איבן)  אברהים צרצור  אברהם הירשזון  אברהם זילברברג  אהוד רצאבי  אהרן אבוחצירא  אורי יהודה אריאל / Uri Yehuda  Ariel  אורי שרגא אורבך / Uri  Orbach  אורית זוארץ / Orit Zuaretz  אורית נוקד  אורלי לוי-אבקסיס / Orly Levi-Abekasis  אחמד א-ד`אהר  אטילה שומפלבי  אילן ליבוביץ'  אילן שלגי  איתן לבני (בנוזוביץ')  אליהו בן-דהן / Eliyahu Ben-Dahan  אליעזר אבטבי  אלכס מילר  אסתרינה טרטמן  אפרים תבורי  אתי לבני  בנימין אבניאל (גטשטיין)  ג'ון אדוארדס  גילה פינקלשטיין  גלעד מנשה ארדן / Gilad  Erdan  דוד מנע  דן  גרטלר  דן מרידור / Dan Meridor  דניאל הרשקוביץ  דניאל-יצחק לוי  דרור זייגרמן  הרצל שפיר  ויצמן שירי  חיים אמסלם  חמאד אבו-רביעה  חנא סוייד  טובה אילן  יאיר שמיר / Yair  Shamir  יהודה-מאיר אברמוביץ'  יואב מני  יוליה שמאלוב-ברקוביץ'  יוסף שגל  יוסף שפרינצק  יורם מרציאנו  יחזקאל זכאי  יעקב כהן  יעקב פרי / Yaakov  Perry  יצחק אהרונוביץ' / Yitzhak  Aharonovitch  יצחק בן - ישראל  יצחק ברמן  יצחק זיגר  יצחק זיו  ישראל ישעיהו-שרעבי  כרמל שאמה-הכהן  לביב חוסיין אבו-רוכן  לימור לבנת / Limor  Livnat  מאיר זורע (זארודינסקי)  מאיר תלמי  מאיר-דוד לוונשטיין  מאשה לובלסקי  מוטי ששון  מחמוד א-נאשף  מיכאל פואה  מיכאל רצון  מיכל ליברמן-גילון  מיקי לוי / Mickey  Levy  מלי פולישוק-בלוך  מנחם אליעזר מוזס  מרדכי זר  מרטין שלאף  משה זלמן פייגלין  משה מוץ מטלון  נדב פרי  נחום ניר-רפאלקס  נחמן שי  ניסן סלומינסקי / Nissan Slomiansky  סופיה רון-מוריה  סילבן שלום / Silvan  Shalom  עבאס זכור  עבאס זקור  עבדול-עזיז זועבי  עוזי לנדאו / Uzi  Landau  עינת וילף  עמיר ארמונד פרץ / Amir  Peretz  עמירה דותן  עמרי שרון  ערי ז'בוטינסקי  פנחס לבון (לוביאנקר)  פניה (פאינה) קירשנבאום  פריג`א זוארץ  ציון פיניאן  קדיש לוז (לוזינסקי)  ראובן ברקת (בורשטיין)  רוביק דנילוביץ'  רוחמה אברהם בלילא  רון בריימן  רוני בר-און  רחל אדטו  רן בנימיני  שלום זיסמן  שלמה לביא (לבקוביץ')  שמואל תמיר כצנלסון  שרון שלום  תאופיק זיאד
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ד"ר רון בריימן
מחנה השמאל נתקע ברעיונות ילדותיים של "שלום", גם כשהמציאות והעובדות טפחו וטופחות על פניו. תפישה זאת לוקה בעיוורון מוסרי, המונע מחסידיה להכיר בזכויותיהם של בני אדם - אפילו אם הם יהודים - לגור בלב ההיסטורי של ארץ ישראל. הפגם המוסרי הזה הופך את "תהליך השלום" למעשה שאיננו יהודי ואיננו דמוקרטי, איננו ציוני ואיננו מוסרי, וממילא גם אינו יכול להוביל לשלום
אליהו קאופמן
אינני מבין על מה המהומה על לא מאומה    ההתגרות של נתניהו בארה"ב של ברק אובמה היא פועל יוצא מתהליך היסטורי, שהחל כבר אי שם בסוף שנות ה-70 ובשנת 1996 הבשיל אותו תהליך    הייתה זו זריעה ארוכה שהעלתה פרי בשל שאת מרוריו אנו אוכלים כיום
עו"ד אברהם פכטר
העוזבים והמאיימים שייכים לקבוצה קטנה אך רעשנית, מיוחצנת היטב, שדורשים הרבה מן המדינה אך משתדלים לתרום כמשפחות. המאבק לשיפור תנאים, לחלוקת נטל שווה ולתיקון עיוותים הוא במקומו ויש לו תומכים בציבור. אבל מאבק לשם מאבק, תוך דרישות קיצוניות ולא הגיוניות, בתוספת קבוצת אנרכיסטים, שוללים את הלגיטימיות שלהם לייצג את ההמונים
אהרון שחר
מדוע למשל לא משחררים את הרווחים הכלואים? מה עשו הרווחים המסכנים הללו שכולאים אותם עד תום ההליכים ללא משפט? לפחות שישחררו אותם על תנאי למעצר בית    כתומך נלהב בזכויות הריני מצרף את תמיכתי למאבק למען שחרור כל הכלואים החפים מפשע
איתמר לוין
בן כספית מאשים את שלדון אדלסון באחריות לקריסת מעריב, אך מתעלם מכך שהמשבר בעיתון נמשך כבר שלושה עשורים ומשורה של עובדות נוספות. אז אנחנו נזכיר אותן
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il