ספקולציה במטבע חוץ

עד לפני זמן לא רב ביקר שער הדולר סביב רמות שפל של 3.6 שקלים לדולר אמריקני אחד (בשיא השפל של שנת 2011 ביקר שער הדולר ברמה של 3.3 שקלים לדולר). לאחר שנים של עיסוק בתחום ההשקעות למדתי לשמור מרחק מהשקעות ישירות במט"ח לסוגיו. עם זאת, אין פסול מחשיפה למט"ח שהיא חלק מהשקעה אמיתית בניירות ערך. אם פותחים פוזיציה במניה דואלית אין מנוס מחשיפה מטבעית, אך ההחלטה מתבססת על ביצועי החברה הדואלית. בדיוק כמו שציבור המשקיעים מגיב לשוק המניות סמוך לנקודת הרתיחה - קונה עוד ועוד מניות בשערים מנופחים רגע לפני שהשוק מתממש - כך מתנהג הציבור גם בתחום האחזקה המט"חית שלו. הדולר האמריקני "רץ" מול השקל מרמה של 3.6 לפני 12 חודשים ועד לרמה של מעל 4 שקלים לדולר בסוף יולי - תחילת אוגוסט השנה. למי ששכח - עד לפני מספר שנים נכסים רבים היו תלויי דולר. במיוחד נכון הדבר למחירי הדירות ושכר הדירה. לאחר שהציבור הורגל לעשות שימוש בשקל ונסמך על יציבותו (בזכות פעילות משרד האוצר ובנק ישראל) כל שנותר הוא לבצע ספקולציות על מחיר הדולר. הדולר קם מרבצו? לאחר שהדולר ביצע מהלך חד מעלה ב-12 החודשים האחרונים היו משקיעים/סוחרים/ספקולנטים (או בקיצור-ציבור המשקיעים) שהחליטו כי הדולר קם מרבצו ודרכו מעלה סלולה ועל כן פתחו פוזיציה והחזיקו דולרים לרוב. את העליה והציפיה להמשך עלייה בשער הדולר פמפמו מדורי הכלכלה השונים שהכתיבו את הטון וחיזקו את דעתם של מחזיקי הדולר החדשים. ראו זה פלא - בחודש וחצי האחרון ירד שער הדולר מרמה של מעל 4 שקלים לדולר לתחתית של 3.85. מדובר על ירידה באחוזים ניכרים והפסד ניכר לציבור שקנה דולרים ונסמך על המשך התחזקותו מול השקל. איני יודע לנתח תנועות מט"ח - למטבע חוץ אין דוחות ואין שיעורי רווחיות. איני יודע האם ייעצר בשערים הנוכחיים או האם יגיע לשערים גבוהים או נמוכים יותר. לדעתי, החזקה ישירה במטבע חוץ (כל מטבע) כדאית רק כאשר יש צורך באותו מטבע. למשל, בעל מפעל המשלם על מלאי במטבע חוץ, או משלם משכורות במטבע חוץ, או טיול גדול לחו"ל. לספקולנטים יש כר פעולה נרחב בתחום המט"ח. החל בהחזקה ישירה ועד למסחר בחוזים עתידיים עם מינופים גבוהים. מה שחסר לספקולנטים זה זמן מדף. עיסוק בספקולציה במטבע חוץ נידונה מראש לטווח זמן קצר מאוד שבסופו מעט מאוד נשארים עם עודף בחשבון ההשקעות. נכון הדבר (עם הסתייגויות...) גם לתחום הסחורות כגון זהב, כסף, חיטה, בדיל, נפט וכו'. ההסתייגות נובעת מהשוני של ניתוח המוצרים במקרו.