בשנת 2007 פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את חלוקת תלמידי ישראל לארבעת מגזרי החינוך הקיימים: ממלכתי כללי (35 אחוז), מוסדות חרדיים (25 אחוז), ממלכתי דתי (15 אחוז) וממלכתי ערבי (25 אחוז).
בלילה של יום הפרסום לא הצלחתי לישון. המשמעות הריאלית של נתון זה שמדינת ישראל מותקפת מהבית פנימה. מדינת ישראל המצהירה על עצמה בחוק יסוד "מדינה יהודית ודמוקרטית" מחנכת שני שליש מילדי ישראל להתנגד לחוק יסוד.
עוד 20 שנה תחדל מדינת ישראל לתפקד כדמוקרטיה ותחל צורת משטר חדש: דיקטטורה במעטה של יראת אלוהים.
אין צורך להסביר את התנהלות הדיקטטורה ולו משום הסיבה שהיא קיימת במפלגות החרדיות. מפלגת שס ומפלגת יהדות התורה נוהגות כמפלגת "המהפכה האירנית" של חומייני. לכל אחת מהמפלגות יש מועצת חכמי התורה (אין פריימריז) והיא הגוף המחליט, הגוף הטוטליטרי והדיקטטורי, המקבל את סמכותו מאלוהים. בדיוק כפי שנהג השלטון הנוצרי בימי הביניים שמלכותו נסמכה על אלוהים שהמליך אותו.
כך תנוהל מדינת ישראל כשהם יהיו רוב (עוד 20 שנה): כמדינת הלכה. לא יהיו נשים במועצת חכמי התורה ולא יהיו נשים בפרלמנט. הנציגים בפרלמנט יהיו עושה דברם של מועצת חכמי התורה.
ראו כיום את בתי הדין
הרבניים והרבנות הפוסקים על-פי חוקים אלו, המפלים נשים ואת מי שאינו יהודי (אישה פסולה לעדות, אישה לא תכהן כשופטת) - כמיקרוקוסמוס של המדינה שבדרך. רק אתמול (23 באוקטובר, 2012) פסק הרב שלמה אבינר, ראש ישיבת "עטרת כהנים", כי אסור לנשים לרוץ לפוליטיקה ולהיבחר לכנסת.
זו הבעיה הקיומית שחברי מפלגת אור זיהו והציעו לה פתרון פרלמנטרי:
- הפרדת מוסדות הדת מהמנגנון המדיני של מדינת ישראל, תוך עיגון חוקתי.
- תוכניות לימודים המבוססות על הנאורות, ההשכלה וההומניזם. הנגזרת של זה, ביטול מוסדות חינוך המחנכים לדיקטטורה רבנית במעטה של יראת שמיים (תאוקרטיה).
- ביטול קצבאות ילדים המעודד חוסר לקיחת אחריות לתכנון המשפחה ולהוות נטל על מעמד הביניים.
- שותפות שוויונית בנשיאת הנטל הביטחוני והסולידריות החברתית.
- הפסקת העברת תקציבים לאברכים, שלמעשה לומדים תפיסות עולם ישן, וחינוכם על-פי המתודה האקדמית מדעית.
מפלגת אור רואה עצמה כמזהירה מפני סכנה ממשית עתידית. מציעה פתרון ריאלי, אם הציבור ירצה בכך.
נשאלת השאלה, שחברי אור שאלו עצמם, מדוע לא להצטרף למפלגות קיימות?
התשובה ניתנה לנו על-ידי המפלגות עצמן כשניסינו להצטרף: הם לא זיהו את הבעיה, הן לא רואות את הסכנה ולכן גם אינן שואפות ליישם את הפתרון הפרלמנטרי שמפלגת אור מציעה.
משמע, המפלגות הקימות הן חלק מהבעיה משום שהן ממשיכות ועתידות להתמיד בהקצבת מוסדות וארגונים השואפים להפוך את המפעל הגדול ביותר, שקם לעם היהודי לאחר אלפיים שנות סבל, לתאוקרטיה. לתהליך משיחי במקום תהליך אנושי. ובכך למעשה לסתום את הגולל על תהליך מואץ של ארון הקבורה הציוני.
