מאחר שאנחנו - ראשית דבר, יהודים מאמינים בני מאמינים ששרדו עד היום אך ורק בזכות האמונה בקדוש ברוך ובתורתו, הרי שכל מה שניתן לנו כמו כל מה שפוגע בנו הרי שאנו צריכם להפנות את עינינו לשמים ולהודות או מנגד לחקור "בשל מה באה עלינו הרעה הזו". בגמרא כתוב במפורש ש"אין באה פורענות לעולם אלא בשל ישראל". ה"הוריקן" האחרון בניו-יורק - מושבם של מיליוני יהודים, לא "נפל מהשמים" בלי סיבה. בכל צרה יהודי צריך לשאול את עצמו מה חטא ומה פשע, ואח"כ לערוך חשבון נפש על מה לא מחא ועל מה עבר לסדר היום - בדברים שאחרים חטאו ואילו הוא עמד מהצד ושתק, שהרי "ישראל ערבים זה לזה" ו"זה בזה".
הטילו ספק בציווי האלוהי
ה"הוריקן" הנוכחי נפל בשבוע שבו חל "יום השנה" - על-פי המסורה היהודית, למבול ובשבוע שחלה פרשת "וירא" שהיא, היא פרשת ברית המילה של "מעשה אבות סימן לבנים" ו"נעשה ונשמע". ברית המילה של לך לך הייתה של אברהם אבינו, ישמעאל ועבדו "דמשק אליעזר" וכל אחד מהם עבר אותה בגיל אחר כאשר חלק עשו זאת רק כמילה ללא פריעה וללא מציצת דם. אבל הברית של "וירא" הייתה הברית מילה של עם ישראל על-פי ציווי הקב"ה ולכן יצחק אבינו עבר אותה בגיל שמונה ימים ועם הפריעה ומציצת הדם.
מי שמנסה לפגוע בציווי הזה - כלומר, להטיל ספק "רפואי" במצוות ברית המילה על כל שלביה, מטיל ספק בציוויו של בורא העולם, ואת זאת עשה ראש עיריית ניו-יורק. מילא, אם היה נוכרי מעולל לנו זאת הרי שהקטרוג לא היה עולה לשמים אבל מאחר שביהודי עסקינן - מייקל בלומברג שמו, הרי שיש כאן "ערבות ישראל" וקול המלחמה של מקיימי המצוות לא היה מספיק רם ונישא. וכשאין ענות גבורה באה הפורענות על העיר שראש פרנסיה - יהודי, מפקפק במצווה אלוקית וגוזר גזירה להכריח יהודים לכתוב על קרן השור שאין להם חלק באלוקי ישראל.
בניו-יורק יודעים יהודים אמריקנים להשתולל נגד נשיאם אובמה על נגד הקמת מדינה פלשתינית אך כשמדובר בגזירה על דת ישראל - גזירה שרק עמים השטופים בעריות ובזימה גוזרים (יוון הרשעה, רומי האכזרית ועכשיו ארה."ב עם עיר התועבה סן פרנציסקו) הרי שהיהדות החרדית יושבת על קול דממה דקה. על כך כבר כתבו רבותינו שהקב"ה מקונן על כך שעל כבודה של פילגש מחיתם ועל כבודי מחלתם"!.
הרב פינקוס זצ"ל כתב - לאחר השואה המרה, כי "חוקי נירנברג" היו ההזדמנות האחרונה להבין ברמז מהשם הטוב כי יש לעשות תשובה. ומדוע? בסה"כ החוקים הללו די זהים לחוקי התורה. החוקים הללו באו להפריד בין ישראל לגויים - להתרחק מלימודי הנוכרים, לא להיכנס לתרבות הגרמנית, לא להתעסק בספורט הגרמני ובעיקר האיסור להתבולל עימם. אם היהודים היו מקבלים על עצמם את ה"גזירות" הללו בהבנה ואף בשמחה ויודעים כי מהשם נעשה הדבר הרי שהרב פינקוס סובר שגזירת השואה לא הייתה יוצאת מהמדינה שהרפורמה וההסכלה אכלו מבשר דת אש למו. אבל כאשר היהודים יללו שם כי רצונם בהטמעות נפל הפור וניזרה הגזירה ולא רק על "גרממיה של אדום".
המילה - על כל שלביה, שמרה על עם ישראל בכל הדורות וכאשר באו מגיפות על אירופה של ימי הביניים או על המזרח ואפריקה היהודים היו אלה שדתם חיסנה אותם יותר מכולם ונפגעיהם היו כאפס לעומת האומות בתוכן חיו. מחלות הפריצות משתוללות בעולם אך בנתיים איש עוד לא חוקק למשל חוק שמאלץ את אנשי התועבה לחתום על כך שבהיפתח מועדוניהם הם חייבים להצהיר כי הם יודעים שיחסיהם יביאו את ה"אידס" ושאר המחלות הנוראיות. אבל מפני ברית המילה האלוקית כולם דואגים.
לא לחינם בפרשת וירא נכתב על ברית המילה של יצחק אבינו לצד חורבן סדום ועמורה. "מרעיבו שבע ומשביעו רעב". זהו כל ההבדל בין סדום ועמורה לצאצאי אברהם, יצחק ויעקב אבותינו. בכל פעם שעלתה בעולם מעצמה שהתירה את העריות והפריצות באה גזירה על המילה - יוון ותרבותה ההלניסטית, רומי המושחתת שחרבה מעריות וזימה ועכשיו ארה"ב המתירנית אך כשיהודי עומד בראש הגזירה המכה כפולה ומכופלת. כך זה היה כשהקומוניזם הכפרני הועלה ע"י יהודים כקרל מרכס, ליאון טרוצקי ורוזה לוכסמבורג וכך זה היום עם מייקל בלומברג שצריך להבין בימים אלה כי עושרו ומעמדו הם כאפס לעומת ה"הוריקן" ששלח ה'. אצל רודולף גו'ליאנו זה לא היה קורה.
אינני יודע מאין בא השם "סנדי" אבל "הוריקן" שמגיע בשבוע של פרשת וירא - בה ברית המילה נלחמת נגד סדום ועמורה. צריך להיות שמו בישראל:
יצחק.
