המום עדיין מהמהלך הפוליטי לאיחוד לִיבֶּרְיָהוּ או בִּיבִּימָן, מופתע מריתוך הליכוד עם ישראל ביתנו.
וזאת, בעודי המום בכלל מהמהלך להקדמת הבחירות, בשעה שיציבות עד הבחירות במועדן נראתה לי מבורכת.
בתוך כל זה, אני מרחם על
יאיר לפיד שצריך להסתגל לסבך הפוליטי שבו הוא לא מסוגל לדעת מתי עושים ממנו קרקס, מי עשה ממנו קרקס ומאיזה כיוון.
הטוב:
פחות מפלגות. אולי באמת יהיו כאן יום אחד שתי מפלגות אמיתיות גדולות.
פחות טוב:
פחות מפלגות. זאת אומרת, אין עכשיו מפלגה לעולים דוברי הרוסית. ואז אולי תקום מהר מפלגה כזו כדי למלא את הצורך הזה, ויהיו שוב הרבה מפלגות.
בכל זאת טוב:
קדימה כנראה לא תשרוד את הבחירות האלה
פחות טוב:
יאיר לפיד כן. ואז אין מנוס מכך שהוא יהפוך לפוליטיקאי מר נפש וחשדן מהסוג שהוא משלה את עצמו שלא יהיה כזה.
אם יהיה לו יותר ממנדט אחד, בטוח שחבריו למפלגה יהפכו לכאלה יותר מהר ממה שהוא מסוגל לתאר לעצמו.
מפליא:
שאהוד ברק לא בפנים עם כל האין מפלגה שלו (או שהפסדתי מהדורת חדשות, או מבזק מיוחד).
