שיפודים בפייסבוק (36)

איש: שלום אדוני המנכ"ל, תודה שקיבלת אותי לפגישה. ברצוני להציע לך מערכת ניתוב שיחות חדשה למחלקת שירות הלקוחות שלכם מנכ"ל: לא צריך תודה. יש לנו, ואין זה הזמן להשקעות חדשות איש: אל-או-אל מנכ"ל: סליחה איש: LOL מנכ"ל: מה כל כך מצחיק כאן? איש: מה המערכת שלכם עושה? מנכ"ל: מי שמתקשר אלינו מועבר לנציג איש: בזמנים כאלה אתם מעבירים את הלקוחות לנציג שירות לקוחות? לא פלא שאתם בקשיים. אתם עוסקים בביטוח פנסיוני כמדומני, נכון? מנכ"ל: כן, נכון איש: נו, ומה הלקוחות שלכם רוצים? הם רוצים כסף, נכון? מנכ"ל: בדרך כלל איש: ולאנשים כאלה אתה נותן להגיע לשיחה ממש עם נציג? אתה אבוד, אני רואה שיש לי עסק עם בן אדם שלא מבין כלום, אני הולך מנכ"ל: לא-לא, שב-שב. מה יש לך להציע? איש: המערכת שלנו לעולם לא תאפשר להגיע למקום שבו הלקוח מבקש שירות, תיקון, לפרוע את החיסכון שלו, לקבל דמי פנסיה שהוא חסך אצלכם, לקבל דמי ביטוח אחרי שהוא תבע. בקיצור אני שמח להודיע שיצרנו מערכת אשר לעולם לא תכריח את מי שקונה אותה מאיתנו להוציא כספים על הלקוחות שלו. מנכ"ל: למשל? איש: יש לנו מערכת שעונה: "משרדינו סגורים כעת, אנו פתוחים בימים א' ג' ה' בין השעות עשר לשש-עשרה". אבל היא יודעת לשנות את ההודעה לפי הימים שמתקשרים. מנכ"ל: נחמד איש: אבל זה עוד לא הכל. גילינו שמערכות ניתוב שיחות המדברות בעברית גורמות להפרזה בכמות הלקוחות המבינים את מה שהן אומרות. אנו מוכרים את המערכות שלנו כשהמענה הקולי הוא בצרפתית. זה מוריד את יכולת הלקוח להגיע לנציג בתשעים אחוז מנכ"ל: נראה לי קצת מוגזם. אני לא יכול לעשות דבר כזה ללקוחות שלי איש: אני רואה שיש לי עסק עם מנכ"ל רכרוכי. בסדר, בעיה שלך, רק שתדע שיש מנכ"לים שרכשו את הגירסה הקשוחה, בה ההודעות בסינית, התירוץ ללקוחות הוא שממילא המרכזיות הן תוצרת סין, ואנחנו לא מסוגלים לשנות את ההקלטות. אבל בשבילך יש לי מערכת ניתוב שיחות בה ההודעה הקולית היא באנגלית. זה גורם ללקוחות להרגיש אשמים שהם לא מבינים, וממילא רובם המוחלט לא יודע מה זה סולמית ומה זה כוכבית באנגלית, כידוע לך תמיד צריך להגיד שיש ללחוץ סולמית או כוכבית, רוב האנשים שוכחים וההודעה שלהם לא מועברת רק בגלל זה. בכל מקרה, אנחנו משתמשים בכינוי באנגלית ג'מאייקנית לכוכבית וסולמית, שגם אני לא זוכר מהו מנכ"ל: גדול, תן לי מערכת כזו

היום הבחירות בארצות הברית ואין מדינה, אפילו בארצות הברית, שתוצאות הבחירות האלה חשובות לה כמו לנו. כי הבחירות האלה יראו אם ביבי צדק או טעה. אם אובמה זוכה - ביבי טעה, ואם מיט רומני זוכה - ביבי חזה את הנולד וצדק. ואין מקום בעולם בו יש שאלה חשובה יותר מזו: האם תהיה הזדמנות לתקוף את ביבי או חלילה צריך לשתוק הפעם.

המילה מוסר מופיעה בתנ"ך, ונחשבת לאחת המלים הקשות ביותר להבנה המופיעה במקורותינו. מפרשים רבים שברו ראשיהם בנסיונות לפענח מה מביעה מילה זו. יש הטוענים שהיא מורכבת משתי מילים: "מו" ו"סר", אבל זה לא מקדם אותנו בכלום, כי איש אינו יודע מה פירוש "מו" ומה פירוש "סר". מוסר. מה זה? מי זה? כמה זה? מה פתאום זה? כנראה שלעולם לא נמצא תשובה.

• [מתוך "לקסיקון לפושע" שכתבתי פעם, בתוך "ספר רע", והיום הלקסיקון הזה נראה לי אקטואלי מאוד גם מחוץ לעולם הפשע]

הבריחה מהמציאות נקראת היום תוכניות ריאליטי

משפט מתוך ספר של מתי רגב , ספר שאני קורא בתדהמה. ספר אמיץ, חריף ומצוין בעל השם הפרובוקטיבי הנושק לאינסוף איסורים: "העם הפלשתיני יצר את השואה, העם הפלשתיני נוצר מהשואה". המשפט שציטטתי שנון כמו שאר הספר, אבל הרבה פחות חריף משאר הספר. יום אחד, לפני כחודש, ואני בבית אריאלה, ניגש אלי ג'ינג'י פרוע ושאל אותי אם אני זוכר מי הוא. בוודאי שזכרתי ואז הוא נתן לי דפי מדפסת כרוכים, ובכריכה הכותרת הזאת. מעודי לא קראתי ספר בוער באש כזה. הטענה של מתי רגב היא שהפלשתינים, וראשם המופתי חאג' אמין אל חוסייני (שהיה נאצי, כידוע. בתמונה הוא בפגישה עם היטלר), הסיתו את היטלר לעבור להשמדת יהודים, במקום להסתפק בגירוש היהודים, ובכל מקרה עודדו את הנאצים לכך, וחסמו את גבולות הארץ לפליטים יהודים. זו אולי הסרת אחריות חסרת אחריות מהיטלר, אבל יש מקום להזכיר את המנהיגות הפלשתינית הנאצית שתמכה בהשמדה יהודים. המצחיק הוא שעד היום הייתי בטוח שמתי רגב שמאלני. בשנות ה-80, כשהייתי עורך מוסף "קריאת ביניים" במעריב, נכנס יום אחד לחדרי בחור ג'ינג'י מתולתל והביא מאמרים שנונים, בשפה מחדשת ושורטת, כמו שרציתי לראות ב"קריאה ביניים". פרסמתי, ובתוך לבי, שיבחתי את גודל הפתיחות שלי שאני מפרסם כותב שמאלני כל כך. לימים קראתי, ושיבחתי, ספר סאטירי ענק שהוא כתב: "האנינות תאונן באינאונות אינית" – לעג מחודד לעולם הספרות, בו הגיבורה היא משוררת צעירה מוערכת שזוכה למעמד על, למרות שבעצם לא כתבה אפילו שיר אחד בימי חייה. ועכשיו פתאום הספר הזה. שום הוצאה לא הסכימה להדפיס אותו, לדבריו, לכן מתי הדפיס בעצמו. כשאני מביט בספר, 186 עמודי איי4, אני יודע שהוא עלה למתי בערך 50 שקלים. אחזיר לו. אם תרצו לקרוא אני מרשה לעצמי, בלי לשאול, לתת לכם את מספר הטלפון של מתי: 03-5347016

בשלולית אחת חיה לה צפרדע בין הנרקיסים והחמציצים. הכל אהבו אותה מאוד, והיא אהבה את השלולית. יום אחד בא נסיך על סוס, קרא לה ואמר: "מזל טוב לך, סוף-סוף באתי להעניק לך נשיקה". "מה עוד?" אמרה הצפרדע, "תסתלק מכאן, אידיוט". "לא, זה לא מה שאת חושבת", אמר הנסיך, "כוונותי רציניות, הנשיקה הזו תהפוך אותך לנסיכה". "אז זה בדיוק מה שאני חושבת", אמרה הצפרדע. "אני לא רוצה להיות נסיכה, טוב לי להיות צפרדע". "אבל את לא יכולה לומר דבר כזה. אני רכבתי דרך מאה הרים ומאה מדבריות, נלחמתי במאה דרקונים ונמלטתי ממאה פרשים שחורים ומגולום אחד, רק כדי למצוא אותך ולהפוך אותך לנסיכה". "אני באמת מצטערת", אמרה הצפרדע, "אבל אני לא רוצה להפוך לנסיכה. לא כרגע". "רק נשיקה קטנה" "לא!" "בחייך, נו, נשיקה קטנה, וזהו". "אל תהיה מגוחך". בנקודה זו הסתער הנסיך על הצפרדע, והיא ברחה בצווחות, והוא רדף אחריה והשתולל, ושבר חמציצים ונרקיסים בדרכו, עד שבאו ועצרו את הנסיך באשמת ניסיון למעשה מגונה בגופה של צפרדע.