הטרגדיה של ד"ר מרדכי שטלריד, שהתאבד בעקבות רצח בתו, שהייתה חולה סופנית, העלתה שוב לכותרות את הסוגייה של רצח מתוך רחמים.
דומני כי כפי שאין 'רצח על-רקע רומנטי', כך צריך להסיר מהלקסיקון העברי את המונח 'המתת חסד'. המתת חולה עושה אולי לרוב חסד עם הסביבה, המשתחררת מהריתוק למיטת יקירה, אך לא עם החולה עצמו.
יתרה מכך, מונח זה לא רק נותן לגיטימציה להמתה, אלא אף מאדיר אותה, ומקנה לה הילה של מצווה - של חסד כביכול. אז תכניסו את זה טוב טוב לראש: הֶרג הוא הֶרג הוא הֶרג, פֶּשע בלתי הפיך.
האם לא די לנו במקרי הרצח הרבים, שהפכו למרבה הצער לחלק בלתי נפרד מהכרוניקה הפלילית היומית, ובכרוניקת ההתאבדויות שאנו עדים לה, שנכשיר גם את ההמתות למיניהן, במסווה אידיאולוגי? די לקלוּת הבלתי נסבלת של הלחיצה על ההדק ולזילוּת החיים! ובכלל, כפי שנֶאמר, אם יתחילו להתיר את הרסן של תעשיית ההמתות, כדי לשחרר אנשים מסיבלם, דומה שאפילו השמיים לא יהיו הגבול. לאן עוד תידרדר החברה הישראלית?
מסעות טיבי
האם
אחמד טיבי הוא היועץ הבלתי מוכתר לענייני פלשתין? לפחות כך נראה על-פי מסעותיו המרתוניים בארץ אוייב והשתתפותו הנמרצת בכל הוועידות הפרו פלשתיניות והאנטי ישראליות בארצות ערב ובפעילוּת באו"ם. כך גם נסע לאחרונה לשם כדי לחגוג את הכרזת המדינה הפלשתינית.
ד"ר טיבי הוא לא רק רופא. כזכור, הוא היה יועצו הצמוד של
יאסר ערפאת, והמשיך בתפקידו ההיסטורי גם כשכיהן כחבר כנסת. ועכשיו מתברר שהוא היועץ הבלתי רשמי של אבו מאזן. השאלה היא מה הוא עושה בכנסת ישראל, כשאפילו את המגזר הערבי ישראלי הוא לא מייצג? מדוע הוא לא הולך להיות חבר בפרלמנט של עזה? ואיך זה שהכנסת, שמיהרה בשעתו להדיח את ח"כ כהנא על פעילותו האנטי דמוקרטית, עדיין לא הדיחה מתוכה את טיבי הפלשתיני? האם הצהרת האמונים שלו למדינת ישראל כחבר כנסת שווה פלסתר? די לצביעות!
הקול כסף
קניית הקולות, שהוצעה לכלכלן פרופ'
שלמה מעוז, שהתמודד לליכוד, היא יותר מסמלית, ומהווה דוגמה מייצגת. היא מוכיחה את מה שידענו מכבר, כי המפלגות הן כבר מזמן לא אידיאולוגיה, אלא סַחַר - מֶכֶר של קולות וכסאות. דומה כי השחיתות הפוליטית מתחילה מכאן - מהשורש הרקוב של הפריימריז (ובעצם אימרו: 'פריים דיל', 'פריימבִּיז' או 'פריים מאני'). מה הפלא שרמת הכנסת יורדת והולכת, והדימוי שלה בשפל כּפְנֵי רבים מחבֵריהָ.
היכן
מבקר המדינה שיחקור את השחיתויות בפריימריז? דומני שלאור המצב הגיעה השעה להפסיק את השיטה הקלוקלת הזאת, ולחזור, למרות החסרונות, לשיטה המסורתית הישנה והטובה של בחירת ח"כים בוועדה מרכזת של מרכזי המפלגות. ובא לנבחרינו גואל.
די לשחיתות!
הקדימה פרישה להדחה
נראֶה כי כמו שר הביטחון,
אהוד ברק, שהחליט להקדים פרישה בכבוד להדחה מהכנסת, גם ח"כ אנסטסיה מיכאלי ממפלגת 'ישראל ביתנו', החליטה לעשות כן (אם כי אצל ברק זה מורכב יותר). מה לא עושים כדי לא להיות מושפלים קְבל עם ומפלגה?
הח"כית, שכמו ח"כ בא-גד לשעבר, הייתה לגימיק בכנסת, החליטה שאם כבר סיכוייה להיבחר לכנסת שואפים לאפס, עדיף שהפרישה תיעשה ביוזמתה ותחת שליטתה. ובאשר לנימוק הרשמי לפרישה - סיבות אישיות, נשמע מוּכר? הרי זה כבר ריטואל ידוע, וגם מכבסת מילים לתפארת המליצה הפאתטית, שכל ח"כינו המסורים מתמודדים לתפקיד מתוך תחושת שליחות ציבורית ופורשים מסיבות אישיות, כדי ללכת לביתם (ברק, זוכרים?). אגו, אינטרסים פוליטיים, הטבות וכסאות הס מלהזכיר. אז מה חדש?
מתחתנים ואוהבים
אם תרצו או לא, מוסד השידוכים עושה קמבק ומתרחב גם בחברה החילונית, לא רק במתכונתו המסורתית, אלא לא פחות במהדורה הדיגיטלית - באמצעות מדורי שידוכים באינטרנט.
ההמלצה של ה'גורו', השחקן גורי אלפי, היא "קודם תתחתנו, ואחרי חמש שנים צאו ל
דייט". אז מה חדש? כבר הטקסט המקראי מצביע על המתכון הבריא הזה, כשהמודל הוא יצחק אבינו: "וַיקח את רבקה, וַתהי לו לאִשה, וַיֶאֱהָבֶהָ". קודם הוא התחתן עם רבקה, ורק אחר כך האהבה הלכה והתפתחה עם השנים, במסגרת מוסד הנישואים. בדיוק להפך ממה שקורה בחברה הכללית, כאשר בני הזוג ממַצים את האהבה במסגרת החברוּת, ואחר כך הנישואים, כמו במערכון, הם הגורם מספר אחת לגירושים...
אז מי אמר ששידוכים זו מילה גסה?
