יחימוביץ' מובילה לממשלה דו-לאומית

קואליציה עם פלשתינים- הכרח טענה פוליטית מוזרה בפי ח"כ יחימוביץ' כנגד נתניהו, "לא המליכו אותו".. או "הקרב על ראשות הממשלה לא הסתיים".. כאילו לה ולמפלגתה או "לגוש החוסם" עומד הצ'אנס הממשי לזכות בבחירות ולהרכיב ממשלה. האומנם? חשוב להבהיר מיד את השאלה, לו הזדמן למי מראשי ה"גוש החוסם" להרכיב ממשלה, לרבות ההזדמנות לח"כ שלי יחימוביץ' להרכיב ממשלה, בהנחה שהיא בראש "גוש חוסם" שגודלו הענק הוא 45 מנדטים. אזי אם מי היא תרכיב ממשלה? ברור הוא שיחימוביץ' נאלצת לעשות זאת קודם כל עם "שותפיה הטבעיים", כלומר, עם בל"ד וחד"ש ודומיהם (חבריו של עזמי בשארה, לו יחימוביץ' כבר הצביעה בעבר). אז האם תהיה זו ממשלת "שמאל מרכז"? ויותר מכך, לאן זה מוביל?

ממשלה דו לאומית

במפלגות הערביות בהן בל"ד וחד"ש, חברים ח"כ חנין זועבי, ברעקה, אסנעה, אחמד טיבי - יועצם של עראפת ואבו מאזן, ועוד, שהם כולם אנשים המעידים על עצמם כבני הלאום הפלשתיני. זו זכותם הדמוקרטית המלאה. הם כאמור למעשה "שותפיה הפוליטיים הטבעיים". כדי לכונן ממשלה, נחוץ רוב של 61 חברי כנסת. לשם כך תיעזר ח"כ יחימוביץ' ראשית בשותפיה הפוליטיים הטבעיים. ואז זו תהיה ממשלה דו-לאומית, לראשונה בישראל. אין לה כל אופציה אחרת. וממשלה דו-לאומית, בהחלט המשכה במדינה דו-לאומית. בקונסטלציה כזאת יתכן שהתנאי של בל"ד-חד"ש להצטרף לממשלה, לתת לאזרחיה הערביים של ישראל אוטונומיה בתוך המדינה. כלומר, שלוחה של "המדינה הפלשתינית". בנוסף, כדי להרחיב את הקואליציה, אפשרי הדבר שח"כ יחימוביץ' תיעזר בחרדים תוך כדי שהיא תפטור אותם מגיוס לצה"ל ומעבודה. האם זה סוף הציונות? לאן יחימוביץ' את בוזי את מיכאלי את יונה ושותפיהם מובילים את מדינת ישראל באמביציה שלהם לשאת את הגה השלטון? האין כאן סכנה? זהו צחוק הגורל... ח"כ יחימוביץ' מעדיפה מפלגות פלשתיניות ומפלגות לא ציוניות על פני מפלגות ציוניות, כדי להרכיב ממשלה. העיקר השנאה לנתניהו. ושנאה כאמור איננה אג'נדה ראויה. האם ח"כ יחימוביץ' ושות' עושים זאת תוך הסתרת הדבר? בגניבת הדעת? או האם היא עושה זאת בחוסר מודעות למעשיה? חמור לא פחות. אין ספק בכך שח"כ יחימוביץ' מבחינה פוליטית, מבחינה מדינית, ומבחינה חברתית צועדת על מסלול שמאלני קיצוני ביותר. זהו גם מהותו של "גוש חוסם" גם אם הוא עם 45 מנדטים וריטואלים. ובהקמת ממשלה דו-לאומית, לא ציונית, האם המושג "גוש חוסם" הוא למעשה כיסוי "עלה תאנה" לח"כ פלשתינים? או להפך? כלומר, בהצעתה להצביע עבורה, מניחה על השולחן ח"כ יחימוביץ' למעשה הצעה, די-פאקטו, להקים ממשלה דו לאומית, לא ציונית, "מדינת כל אזרחיה" ולא מדינה יהודית דמוקרטית. ח"כ יחימוביץ' איננה אומרת זאת תוך הישר מבט לבוחרים ובפה מלא. מדוע? ראוי שהאזרח המצביע ישאל עצמו, האם הצבעה ליחימוביץ' היא מימוש החלום הציוני? האם הצבעה לעבודה מייצרת "תקווה" כל שהיא? כשנפגשו לאחרונה יאיר לפיד, ציפי לבני ושלי יחימוביץ' הם לא נועדו כדי לשיר בצוותא את "שיר השלום", או את "שיר הרעות" וגם לא כדי לנגן את "האינטרנציונל". בעצם תוצאות הפגישה הם בלבלו את הציבור. השלושה נפגשו בין היתר כדי לברר האם קיימת האפשרות לקונסטלציה פוליטית להתחבר ביחד כדי להגיע ל-45 מנדטים בכנסת ובכך להקים "גוש חוסם" לנתניהו. "גוש חוסם" כדי להרכיב ממשלה אלטרנטיבית. חוסר היכולת של לבני לחבר את השלושה, בהם היא עצמה, משחזרת ומזכירה את אי יכולתה להרכיב קואליציה כשהייתה בראש המפלגה הגדולה ביותר. מאידך, לזכותו של לפיד ייאמר, שהוא זיהה מייד את אופציית הבלהות הזו, ממשלה דו-לאומית, עם פלשתינים, ובצדק ברח מכך. "אבי לא בא לכאן מהונגריה כשניצל מהשואה כדי לבנות כאן ממשלה עם..."

מנדט מהנשיא ליחימוביץ'

במצב כזה, מצב שהוא ברור מראש, שגם בקונסטלציה פוליטית, עם 45 מנדטים, אין לח"כ יחימוביץ' אופציה כל שהיא להרכיב ממשלה ציונית וגם לא "גוש חוסם". לכול היותר היא עלולה לקבל מהנשיא 42 יום להרכיב ממשלה, ומקץ 42 הימים היא תחזור לנשיא, כמו אז, כמו לבני, כשהייתה בראשות קדימה, תחזיר לנשיא את המנדט להרכבת ממשלה, שינתן קרוב לוודאי לביבי נתניהו, ראש הממשלה המכהן. לכן, כשהם אומרים "הקרב על ראשות הממשלה לא נגמר נחוץ "גוש חוסם", האם ח"כ יחימוביץ', חיים רמון וחבריהם, יודעים לאיזה "פאטה מארגנה" פוליטי הם מציעים לקהל הבוחרים? אגב, מוזר הדבר שהמושג "גוש חוסם" עולה תמיד ודווקא ערב מערכת בחירות בישראל. המושג הזה בדרך כלל לקוח מעולם הרפואה וגם שייך לענף הפרוקטולוגיה בה.

הצהרות יחימוביץ'

כשמתבוננים ברשימה של העבודה, ב-20 המקומות הראשונים, ברור הוא כי זו היא רשימה שמאלנית מובהקת. אפילו קיצונית: מרב מיכלי 11,712 קולות (מקום 4), מיקי רוזנטל 11,045 קולות (מקום 13), סתיו שפיר 9649 קולות (מקום 8), נינו אבסדזה 5,466 קולות (מקום 19), יוסי יונה 9,365 קולות (מקום 20), בן סימון 8,941, יריב אופנהיימר מנכ"ל "שלום עכשיו" 7,953 קולות. מתוצאות הפריימריז עולה שכול השמאלנים הללו קבלו תמיכה רחבה מקהל חברי המפלגה שהפכה למעשה שמאלנית קיצונית, שמאלה ממרצ. לרשימה כזו אין ולא היה אי פעם סיכוי כלשהוא להתחבר לממשלה, שבה הרשימה, של "הליכוד ביתנו" היא דומיננטית בהרכב הממשלה. את זה לא השכילה ח"כ יחימוביץ' להבחין בעוד מועד. לכן ההצהרה הראשונה של יחימוביץ', שיש לה "רשימה נהדרת", ובנוסף הוסיפה אז "לא פוסלת חברות בממשלה עם נתניהו", הייתה מראש מנותקת מהמציאות. מתברר שגם ההצהרה השנייה, "המעדכנת", של ח"כ יחימוביץ', מנותקת מהמציאות. היא מודיעה בה שבשום קונסטלציה או קומבינציה פוליטית היא לא תתחבר לממשלה בראשות נתניהו. זכותה. אלא שבכך, היא מחד-גיסא משאירה את המרחב הפוליטי לקואליציה לכול מפלגות הימין, והמרכז. ומאידך, מצמצמת את מרחב הפעילות הפוליטית שלה עצמה, ומאלצת את עצמה למעשה להתחבר, גם באופוזיציה, רק למרצ או לחד"ש ולבל"ד, שהם כאמור, למעשה "שותפיה הטבעיים". ובהעדר הצהרות ראויות חדשות, מפחידים את הבוחר ב-"תזהר, שמא תקום ממשלה קיצונית ימנית". גם על בגין, בשנת 1977 טענו ראשי העבודה בהם שמעון פרס, "בגין הוא פשיסט ויביא רק מלחמות". אלא שהוא כאמור הביא את השלום עם מצרים. וכל היתר היא היסטוריה... גם בראשית ימיה של הממשלה היוצאת, זמרו אז את אותן ההפחדות, ביסודן שיטות פשיסטיות סוציאליסטיות, כשטענו "שממשלה כזו לא תחזיק מעמד, היא תהיה רק לעשירים". אלא שהסתבר למשל, כפי דברי הכתב הכלכלי סבר פלוצקר: "ממשלת נתניהו היא הסוציאליסטית ביותר שידענו מזה שנים". כלומר, למרות המציאות, יחימוביץ' ושות' משתמשים בנשק של מערכות בחירות קודמות. הם מריצים כרכרה של קמפיין פוליטי שעליה פריטים מסוג של "אלטע זעכן פוליטי". בגלל המרחק הפוליטי, והעדר האמון הבינאישי, יחימוביץ' גם לא יכולה להתחבר ממש חזרה לעמיר פרץ ומצנע, ל"תנועה" של לבני וגם לא ללפיד. הדבר נובע ממשמעות ההצהרה השנייה ומהותה: ח"כ יחימוביץ' עומדת בראש מפלגת שמאל מובהק, שמאל קיצוני. הטענה שלה, בעבר, שהיא גם מפלגת מרכז, התבררה שוב הפעם כפשוט הזיה. יותר מכך, לאור הצבעתה בעבר לעזמי בשארה, ועל-רקע שותפיה הטבעיים, ח"כ הפלשתינים, ובעקבות הצהרתו של פרופסור יוסי יונה מהקשת המזרחית (מקום 20 ברשימה) שהצהיר: "אני לא מתחבר למילה הזאת ציונות, היא לא מבטאת את מי שאני", ח"כ יחימוביץ' הביאה לידי כך שעל הפרק תשאל גם השאלה הבאה: האם מפלגת העבודה בראשות ח"כ שלי יחימוביץ' היא מפלגה ציונית? הדי הכישלון הפוליטי של ח"כ יחימוביץ' כבר מהדהדים. קצה הקרחון של קטסרופה פוליטית למפלגת העבודה מבצבץ לו. "דור הנרות" נעלם ונאלם לו מזמן. הדי המחאה החברתית גם הם נמוגו "בעזרתה". כרגע, המציאות היא, שערב הבחירות, יחימוביץ' נמצאת בקרב אלקטוראלי עם מרצ, עם חד"ש בשוליים. ועל זה כבר אמר צ'רצ'יל בפרלמנט הבריטי: "לסוציאליסטים יש תמיד אנשים שיודעים היטב לומר מה צריך לעשות. אלא שיש אצלם אנשים עוד יותר טובים מאלה, מצוינים, היודעים, אבל אחר כך, להסביר איך זה לא קרה ומדוע..."