נתחיל מסוף הדוח הפורש את "ציר הזמן - התנחלויות ישראליות בשטחים הפלשתינים הכבושים". ובכן, הכל התחיל ב-48' כשהקמנו מדינה על אדמות פלשתיניות בניגוד למדיניות המנדט הבריטי בספר הלבן, שהתירה רק ל-75 אלף יהודים להיכנס לפלשתינה. מעבר לזה, הדבר תלוי בהסכמה ערבית. מאז סיפחנו והתנחלנו והפרנו וכו' וכו'. הספר הלבן כנקודת מוצא. יפה, לא?
ובכן, ההגדרה הבינלאומית היא "שטחים מוחזקים" (ולא "שטחים פלשתינים כבושים"), כלומר נתונים במחלוקת משפטית. אנחנו טוענים שהם שייכים לנו בהיותם חלק מא"י ההיסטורית, ובאי השתייכותם מעולם לשום ישות מדינית אחרת. עוד בשנות ה-70 הראו משפטנים בעלי שם שאיננו "כובשים", משום שלא כבשנו שטחים ממדינה אחרת. הריבון האחרון היה המנדט הבריטי. הכיבוש הירדני לא הוכר מעולם, מה גם שירדן התנערה מהם לקראת סוף שנות ה-80.
שנית, יש להתחיל את הספירה יותר מ-3,000 שנה לאחור. אפשר גם להתעכב על השם "פלשתינה" שהדביק השלטון הרומי לארץ ישראל או יהודה, בתקווה לנתק את הזיקה בין היהודים למולדתם. הכיבוש המוסלמי במאה השביעית גירש חלק ניכר מהאוכלוסיה היהודית וחלק איסלאם בכוח. מאז הייתה
הארץ הזאת שוממה ברובה המוחלט, עד לשלהי המאה ה-19 עם שיבת ציון. היא חיכתה לבניה החוקיים, ורק עבורם הואילה לפרוח.
הדוח ייזרק לפח הזבל של ההיסטוריה כמו דוח גולדסטון. שני הדוחות הונפקו בידי המועצה לזכויות האדם של האו"ם שמאז הקמתה הוכיחה שלכל בני האדם יש זכויות, רק לא ליהודים. על הדרך הוא יגרום נזק לישראל, יספק לגיטימציה עקיפה לטרור נגדנו ויוסיף עוד נדבך לתרבות השקר הדיפלומטית. כמו בסיפור גולדסטון, התורמים העיקריים לדה-לגיטימציה של ישראל בדוח הם ארגונים ישראלים הממומנים בידי ממשלות אירופיות וחלקם הגדול בידי
הקרן החדשה לישראל. עשרות אסמכתאות נלקחו מטענות של ארגונים כמו בצלם, יש דין, עדאלה ועוד, וכמובן
שלום עכשיו. עוד מסתמך הדוח על מאמרי מערכת ודעות בעיתון אחד בלבד - לא טעיתם, הארץ. מחקר עובדתי מדעי למופת.
