כשיצחק מאיר הוציא את האלבום הראשון של זמירות השבת היה בכך חידוש. הם קיבלו עיבוד מחודש וזכו לצורה אחרת. ניגונים חסידיים עתיקים לצד לחנים חדשים יחסית מצאו את מקומם באותו אלבום שהוקדש לזמירות של ערב שבת. עכשיו מגיש יצחק מאיר את האלבום השלישי והאחרון בסדרה וגם הוא מלא בזמירות עם לחנים ישנים לצד כאלה שיצר בעצמו והוא עוסק בקבלת שבת בנוסח קרליבך ובשירי סעודה שלישית.
ניתן למצוא באלבום את המזמור "בני היכלא" שלחנו המוכר איננו אלא פרי יצירה מודרנית לצד לחנים ישנים שכדברי יצחק מאיר נבררו מתוך מגמה להביא את הללו שהם בני יותר מ-200 שנה. לעומת זאת, ניתן למצוא באלבום גם יצירות שלו כמו "צמאה לך נפשי" שאותו הלחין למילים מהתהילים ומתאים לאווירת האלבום. לטעמי חבל ששירי קבלת השבת נמצאים באלבום הזה ולא בראשון ששם היה מקומם הטבעי.
במופע שיצא בעקבות האלבום החדש מורגשת אווירת השרים ביחד. המופע שלו או בעצם הטיש שהוא עורך מורכב גם הוא מלחנים למזמורים ישנים אליהם נלווים סיפורים. בגלל האווירה המיוחדת הזאת יצחק רוצה הרבה אור כדי לראות את הקהל וככה אפשר לחוש את השבת ואת הניגונים ואת האווירה. ואכן, היה מופע עם אווירה מיוחדת.
יצחק מאיר, זעיר אנפין, 2013
"באור פניך יהלכון"
מי שרוצה להכיר את הגותו המורכבת של הרב אהרון ליכטנשטיין ימצא אותה בספר "באור פניך יהלכון". בספר זה הוא פורש את משנתו בנושאים הבאים - דת ומוסר, תיקון המידות, עבודת השם, תורה, תפילה ועוד.
באופן כללי ניתן לומר כי תפיסתו של הרב היא שכל קיומו של האדם הוא עבודת השם, וכל מעשי האדם נמדדים בהקשר לעבודת הבורא. הפסוק ממנו לקוח שם הספר הוא "אשרי העם יודעי תרועה ה` באור פניך יהלכון". משמעותו של הפסוק הוא שעם ישראל ממליך עליו את הקב"ה ומקבל עליו את מצוותיו.
על כן במהלך הספר ישנה בחינה של חייו של האדם המאמין. הוא מורכב משתים עשרה שיחות שהם שנים עשר פרקים. כמו-כן ניתן לראות כי לדעתו גם החובות האוניברסליים של אדם באשר הוא אדם נעשים לשם שמיים. שלושה פסוקים מספר בראשית ובריאת האדם מלמדים אותנו מהי המשימה שהוטלה על בני האדם, ושני הפסוקים האחרונים משמשים על-פי מסכת סנהדרין מקור לשבע מצוות בני נוח.
בסופו של הפרק הראשון בספר שעסק בנושא בריאת האדם והעולם, ניתן לראות את תפיסת החובה של האדם בעולם בשורות הבאות בהם הרב כותב כי "תפיסת קיום האדם כעומד לשירותו של הקב"ה, והאחריות והחובות המתקשרות לקיום זה חובות ביחס לקב"ה, ביחס לעולם וביחס לאדם עצמו. חשיבות העבודה והתרומה החיובית באמצעות מעורבות בעולם ובחברה היא ברורה בתכלית, ומהווה יסוד ראשון במעלה בהשקפת עולמנו".
באור פניך יהלכון, ידיעות ספרים, 2012
