"גטסבי הגדול" מככב בקביעות בכל רשימה המציינת את עשר יצירות המופת של המאה העשרים. כוחו של הרומן הקאנוני הזה טמון בדמותו של ג'יי גטסבי: מיליונר יפה תואר וחובב מסיבות פאר, שקונה בית באחד מפרברי היוקרה בניו-יורק ומבקש להשתלב בסביבתו הסנובית. כולם רוצים להיכלל בין מוזמניו, כולם מתפעלים מביתו המפואר, כולם מעריצים את דמותו, וכולם מרכלים על אודות המתעשר המסתורי החדש, גם אם מקור התעשרותו לא ידוע לאיש, וגטסבי עצמו מערפל את פרטי עברו.
המסַפר, ניק קאראוויי, שוכר בית קטן בצמוד לאחוזתו הענקית של גטסבי, וכך לומד להכיר אותו. הוא מתבונן בגטסבי וביחסיו עם הסובבים אותו - טום, דייזי, ג'ורדן ורבים אחרים - ואט-אט נכנס לסחרור כאשר העניינים משתבשים. אהבות נסתרות, רומנים אסורים, בגידות מכוערות ורשת של שקרים - כל אלה הולכים וסוגרים על גטסבי הגדול, עד שניק חושף את סודו, ולבם של הקוראים נחמץ לנוכח הטרגדיה הנחשפת.
"גטסבי הגדול" הוא רומן מדהים בשלמותו, על אליטה אמריקנית שסוגדת לעושר ומתנכרת למי שמבקש להיטמע בתוכה. בני חבורתו של ניק הם דמויות מרתקות ושובות לב, על-אף הספקות המוסריים שמעשיהם מעוררים. השכבות הרבות של הרומן, כמו גם היכולת לקרוא אותו כמשל על עולם קפיטליסטי אדיש וחסר חמלה, הקנו ל"גטסבי הגדול" את מעמדו הנצחי בספרות העולמית. אין זה מקרה שהרומן זכה לעיבודים קולנועיים מצליחים.
במאי 2013 עתיד לעלות על מסכי הקולנוע בעולם עיבוד מדובר מאוד ועתיר כוכבים ל"גטסבי הגדול", בבימויו של באז לורמן ("מולן רוז'") ובכיכובם של ליאונרדו דיקפריו וטובי מגווייר. רבים מהמרים שהגרסה הקולנועית החדשה תגרוף כמה פסלי אוסקר בטקס שיתקיים בפברואר 2014.
פ' סקוט פיצג'רלד, מחבר "גטסבי הגדול", הוא מגדולי הסופרים האמריקנים ("ענוג הוא הלילה"). לתרגום העברי החדש של ליאור שטרנברג (שהוסיף אחרית דבר) קדם תרגומו של גדעון טורי.
פרנסיס סקוט פיצג'רלד: הערות ביוגרפיות
פרנסיס סקוט פיצג'רלד, מגדולי הסופרים האמריקנים, נולד ב-1896 במינסוטה, ארצות הברית, למשפחה אירית קתולית אדוקה מהמעמד הבינוני. הוא היה תלמיד מחונן וסקרן מטבעו, שנמשך מגיל צעיר לעולם הספרות, לשמחתה הרבה של אמו הגאה. בגיל שלוש-עשרה פירסם לראשונה יצירה פרי עטו: סיפור בלשי שהופיע בעלון בית הספר. בגיל שבע-עשרה התקבל לאוניברסיטת פרינסטון, שם הקדיש את כל זמנו לפיתוח יכולותיו ככותב. ב-1917, לאחר שלוש שנים בפרינסטון, נשר פיצג'רלד מלימודיו והתגייס לצבא. למרות חששותיו כי ימות בשוחות מלחמת העולם הראשונה בטרם יספיק לממש את חלומותיו הספרותיים, הוא לא הגיע לחזית, ובתום המלחמה שוחרר משירות ועבר לניו-יורק יחד עם אהובתו, זלדה סייר, בתו של שופט עליון ממדינת אלבמה. בשנת 1920 ראה אור הרומן הראשון של פיצג'רלד, "בואכה גן עדן" (This Side of Paradise), שבמרכזו צעיר עירוני בן דמותו ודורו של המחבר. הרומן זכה להצלחה מסחרית, וסימן את פיצג'רלד כדוברו של "הדור האבוד" — צעירים שהתבגרו לתוך מלחמת העולם הראשונה. זמן קצר לאחר צאת רומן הביכורים, נשא פיצג'רלד את זלדה לאישה. באותה השנה ראה אור גם קובץ הסיפורים הראשון שלו, Philosophers and Flappers.
במהלך חייו פירסם פיצג'רלד חמישה רומנים ושמונה קובצי סיפורים שהקנו לו שם של מאסטר בז'אנר הסיפור הקצר (בין סיפוריו הבולטים: "ברניס מסתפרת" ו"המקרה המוזר של בנג'מין באטן"). אך הרומן שהקנה לפיצ'גרלד תהילת עולם, גם אם באיחור היה "גטסבי הגדול", שיצא ב-1925. הרומן לכד את פניו של "עידן הג'ז" בשנות העשרים הסוערות (The Roaring Twenties), והתבסס על היכרותו של פיצג'רלד עם אנשי החברה הגבוהה בניו-יורק, בהם מתעשרים חדשים.
פיצג'רלד סבל במהלך רוב שנותיו כבעל משפחה מקשיים כלכליים. אשתו זלדה, שגילתה מעורבות רבה בעבודתו הספרותית, לקתה במחלת הסכיזופרניה. פיצג'רלד נאלץ להתפרנס כתסריטאי בהוליווד בשעה שמצבה של אשתו החמיר והיא אושפזה במוסדות לחולי נפש. הספרים שהוציא, בהם הרומן "ענוג הוא הלילה" (1934), לא הצליחו לכלכל את משפחתו, ופיצג'רלד, שהיה אלכוהוליסט עוד מימי לימודיו בפרינסטון, הרבה לשתות והזניח את בריאותו. ב-1940 לקה בהתקף לב חמור, שבעקבותיו הלך לעולמו בגיל ארבעים וארבע. הוא לא הספיק להשלים את הרומן האחרון שלו, The Last Tycoon, שהתפרסם כשנה לאחר מותו.
כאמור, "גטסבי הגדול" לא זכה להצלחה מסחרית בקרב קהל הקוראים בחייו הקצרים של פיצג'רלד, על-אף שעובד לסרט קולנוע זמן קצר לאחר פרסומו. רק לאחר הוצאתו מחדש, בשנות הארבעים והחמישים, זכה הרומן להערכה אדירה ולהכרה בו כאחד מהרומנים החשובים שנכתבו באנגלית במאה העשרים.
במהלך השנים זכה "גטסבי הגדול" לעיבודים מרהיבים לקולנוע. העיבוד המוקדם ביותר היה סרט אילם משנת 1926, והעיבוד המפורסם והמצליח ביותר (עד כה) היה משנת 1974, בכיכובו של רוברט רדפורד.
לתרגומו העברי החדש של המשורר ליאור שטרנברג קדמו תרגומיו של גדעון טורי, שראו אור ב-1973 (בהוצאת מפעלים אוניברסיטאיים) וב-1990 (בהוצאת הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד).
ליאור שטרנברג - המתרגם
משורר ומתרגם של שירה ופרוזה. בוגר כיתת השירה של "הליקון" ומשכנות שאננים לשנת 1995 ומאז מפרסם שירים, תרגומים ומאמרים בכתבי העת המרכזיים. בוגר בהצטיינות של החוגים לספרות אנגלית וספרות כללית והשוואתית של האוניברסיטה העברית, ומוסמך בהצטיינות של החוג לספרות כללית והשוואתית של האוניברסיטה העברית. מלמד ספרות זה 19 שנים בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים ומשנת 2000, מלמד כתיבה יוצרת וספרות בבי"ס "אופק" לילדים מחוננים. מנחה סדנאות לשירה ולכתיבה יוצרת ב"מקום לשירה", "מתא"ן", "האוניברסיטה העממית".
פירסם חמישה ספרי שירה, שלושת האחרונים ראו אור בסדרת "ריתמוס" של הקיבוץ המאוחד. (בית, גוונים, 1999, חרושת היום, הליקון, 2001, הדף הוא מישור, הקיבוץ המאוחד/ריתמוס, 2004, באור החם, הקיבוץ המאוחד/ריתמוס, 2008, טקסי הערב, הקיבוץ המאוחד/ ריתמוס 2012)
פרסים ספרותיים:
זוכה פרס דוליצקי מטעם האוניברסיטה העברית לשנת תשע"א 2011;
חתן הפרס לשירה עברית ע"ש נתן יונתן לשנת תשס"ט 2009;
חתן פרס ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול לשנת תשס"ו 2006;
זוכה הפרס לספרות יפה ע"ש זבולון המר מטעם עיריית ירושלים לשנת 2003;
זוכה פרס "טבע" מטעם פסטיבל המשוררים במטולה לשנת 2002;
זוכה פרס אקו"ם ליצירה בעילום שם לשנת 2000;
זוכה הפרס על שם רון אדלר מטעם אוניברסיטת חיפה לשנת תשנ"ח 1999.
יליד פתח תקוה, 1967, חי בירושלים, נשוי ואב לשתי בנות.