X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
שוב ושוב ישראל מוצאת את עצמה בבור השלום. כמו הפתרון הדו-מימדי של בן-גוריון מול הבריטים – ישראל נופלת לבור שבו היא נאלצת לשאת ולתת על שלום, כאילו אין טרור ורצחנות
▪  ▪  ▪
נתניהו. מצטייר כסרבן שלום [צילום: AP]
מכשול לשלום
אביתר בורובסקי הוא הנרצח. הוא היה בן 31 במותו. הוא היה אב לחמישה בחייו. הוא עמד בטרמפיאדה במותו, ואמן ויוצר בחייו. הוא היה מתנחל במותו, ועל כן מכשול לשלום בחייו. וכך הוסר המכשול הזה לשלום

ארה"ב עובדת שעות נוספות על-מנת לאתחל את מה שנהוג לקרוא לו "תהליך השלום". העמל האמריקני אפילו נושא פרי: יוזמת השלום של הליגה הערבית שודרגה, וכעת הליגה אף מביעה מוכנות לחרוג מקווי 67'. כל העיניים מופנות כלפי נתניהו וכלפי ירושלים. החלום האמריקני הוא שאפשר יהיה להתחיל לשאת ולתת על-מנת להגיע אל התוצאה הידועה מראש - קווי 67', עם שינויים קלים, שיתחשבו במציאות ההולכת ונרקמת בשטח.
במקביל, באותה ארץ שעבור הפלשתינים היא, ככל הנראה, הארץ המובטחת (על-ידי האמריקנים והליגה הערבית) המציאות נרקמת והולכת: אלו מדברים על שלום, וידיהם למלחמה. ידיו של מי, תשאלו. של פלשתיני, איש גדודי אל-אקצה. המניע, מסתבר, הוא הרצון של הרוצח להתנער מתדמית משפחתו כמשתפת פעולה עם האויב: ישראל.
תומכי תהליך השלום בוודאי ידברו על כך שאסור לתת לאדם יחידי לעצור את התהליך החיוני לכולם, כי טובת הכלל גוברת. העיקרון המעוות הזה הופך את היחיד לסטטיסט. גם הרוצח וגם הנרצח. מרוצח עם אידיאולוגיה, עם רצונות ופחדים, הפך להיות בסך-הכל מכשול לשלום. כעת הוא בבית חולים ישראלי, פצוע, ובוודאי יועבר לכלא הישראלי, וכך יוסר המכשול הזה לשלום. אביתר בורובסקי הוא הנרצח. הוא היה בן 31 במותו. הוא היה אב לחמישה בחייו. הוא עמד בטרמפיאדה במותו, ואמן ויוצר בחייו. הוא היה מתנחל במותו, ועל כן מכשול לשלום בחייו. וכך הוסר המכשול הזה לשלום. הסטטיסטים לא מפריעים לאף אחד בדרך לשלום, הם מוזזים הצידה כלאחר יד.
חיפה, עכו, יפו ואשקלון
הפלשתינים כבר ממהרים לקפוץ אל הקלחת, רצים אל תהליך השלום כאילו הוא הדבר שרצו יותר מכל, מאז ומעולם. הסרבנות הערבית לתוכנית החלוקה, שלושת הלאווים, סירובו של ערפאת להצעת ברק ואי-היענותו של אבו מאזן להצעת אולמרט, שתי האינתיפאדות – הכל נעלם, כאילו לא היה. הכל הפך לנרטיב, וכעת הנרטיב הוא שסרבנית השלום היא ישראל. זו שהסכימה לתוכנית החלוקה, הסכמי השלום עם מצרים וירדן, הסכמי אוסלו, הסכמי "וואי" והנסיגות מעזה – הכל נעלם, כאילו לא היה.
שוב ושוב ישראל מוצאת את עצמה בבור השלום. הביצה הטובענית והתובענית מתמידה בניסיונותיה למשוך את ישראל אליה, מטה. ככל אידיאולוגיה אוטופית, גם לאוטופיה הזו יש קורבנות. פרס הגדיר אותם כ"קורבנות השלום", בהתעלמות מוחלטת מן המלחמה שמתרחשת מתחת לפני השטח. וכמו הפתרון הדו-מימדי של בן-גוריון מול הבריטים – ישראל נופלת לבור שבו היא נאלצת לשאת ולתת על שלום, כאילו אין טרור ורצחנות. ישראל נאלצת להציג פשרה משלה, כאילו אין הסתה בבתי הספר הפלשתינים. היא נאלצת להתמודד עם טענות על פשעי מלחמה, כאילו היא לא קידמה את האוכלוסיה הפלשתינית בכל פרמטר אפשרי.
זה לא משנה כמה יפה וכמה נכון ידבר ראש הממשלה, ויזכיר לנו ולעולם ש"שורש הסכסוך הוא לא יצהר אלא חיפה, עכו, יפו ואשקלון". הצדק אומנם נמצא עם נתניהו, אך הנפילה צפויה מראש – בבור השלום, בו שני הצדדים אינם מעוניינים באמת בהסכם, אלא מתוך רצון עז שלנו להיפרד מהערבים והרצון שלהם להשיג כמה שיותר שטח (ויש שיאמרו את כל השטח). נתניהו מיטיב לשים את האצבע על שורש הבעיה, אך חוקי המשחק הם להפנות את האצבע על האשם.
שרון הצליח להפנות את האצבע אל ערפאת כשקשר בינו ובין הטרור. אבו מאזן הצליח למצב את עצמו כלוחם בטרור, כמתון. נתניהו, לעומת זאת, אינו מצליח לחמוק מתדמיתו כסרבן שלום, על-אף שהוא מנסה שנים לקדם את השלום הכלכלי ועל-אף שחתם על הסכמי "וואי" וכמובן, על-אף שהקפיא את הבנייה בהתנחלויות ובירושלים. אולי זה כי הוא יודע לשים את האצבע על שורש הבעיה – חיפה, עכו, יפו, אשקלון, או במילים אחרות: קווי 48', לא 67'.

תאריך:  09/05/2013   |   עודכן:  09/05/2013
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות ישראלי-פלשתיני
אליקים העצני
בוויכוח הפנימי על 'אוסלו' חסר פן אחד חשוב, ה-פן המוסרי. היה צריך לאדם מבחוץ, ידיד גדול החי בתוכנו, כדי להזכיר לנו זאת - יאן וילם ון דר הובן, מנכ"ל 'המרכז הבינלאומי של נוצרים ציונים' היושב בירושלים. בקריאה "אימרו 'לא' למדינה פלשתינית!"
עידן יוסף
סגן שר החוץ במליאה: החלטת גוגל להעניק לרשות הפלשתינית מעמד של מדינה מעכבת את המשא-ומתן עם הפלשתינים
אריאל י. לוין
אל-קאעידה מחזק את כוחו ברצועת עזה ועשוי להפיל את חמאס    אם אסד האב היה עכבר, מה נגיד על בנו?    מדוע יש למורדים בסוריה אינטרס להתעמת עם פקחי האו"ם    התחקיר האוסטרלי על בן זיגייר מעורר תמיהות    חוליה שהודרכה בידי חמאס תכננה חטיפת חייל ביהודה ושומרון
איתמר לוין
שש שנים לאחר שהוקמה רשות ממשלתית לסיוע למגזר המיעוטים, רוב התוכניות נותרו על הנייר וההחלטות לא הגיעו לשלב הביצוע
אברהם פכטר
הסכם בגבולות 67 עם חילופי שטחים קטנים בהסכמת הצדדים - נשמע כמו הצעה שיש בה ממש. בפועל - אין לה סיכוי, בשל השוני בעמדות הצדדים. אוהדי ההסדר עם הפלשתינים קפצו עם השמע ההצעה על הסכם עם חילופי שטחים. יש בהצעה התקדמות יפה, אך הפתרון רחוק מיישום
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il