במפגש מנהלי טכנולוגיות מישראל ומהרשות הפלשתינית, שנערך בחסות גוגל (Google) ישראל, איגוד לשכות המסחר וראשי התעשיות המתקדמות, סיפר חמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום וממארגני האירוע, שלפני כ-30 שנה הגיע לארץ הגל השני של העולים מברית המועצות לשעבר. לדבריו, הם השתלבו בתעשיית ההיי-טק ורבים מהם תרמו לה תרומה חשובה ביותר. אין סיבה, אמר פרס, שצעירים פלשתינים בוגרי חוגי המדעים באוניברסיטה לא יהיו "העולים החדשים מרוסיה" עבור הרשות הפלשתינית וגם עבור ישראל. הפוטנציאל קיים - המימוש קצת בעייתי ואיטי.
ענף ה-ICT הפועל בשטחי הרשות הפלשתינית מוערך בחצי מיליארד דולרים, ופועלות בו 250 חברות המעסיקות כ-20 אלף עובדים, כאשר מחצית מהם עוסקים בפיתוח תוכנה, ייעוץ ושירותי און ליין - נתונים אלו ואחרים נמסרו אתמול (ב') במפגש מיוחד שנערך בבית גוגל (Google) בין מנהלי חברות טכנולוגיות מישראל לעמיתיהם מהרשות הפלשתינית. הכנס נערך ביוזמת מרכז פרס לשלום, איגוד לשכות המסחר ואיגוד התעשיות המתקדמות בישראל.
ישראל והרשות הפלשתינית משתפות פעולה בתחום ההיי-טק כבר שנים רבות. עיקר שיתוף הפעולה מתבצע באמצעות החברות הגלובליות הפועלות בישראל. הקשרים מסועפים ומנותבים בדרך כלל על-ידי המטות המרכזיים של החברות ובחסות גופים בינלאומיים מצד שלישי, כמו האיחוד האירופי, שגרירות ארצות הברית ועוד. ארגון ה-ICT הפלשתיני מקיים קשרים הדוקים עם בתי תוכנה וחברות ישראליות, וכל הצדדים מרוצים.
"לשבור את המחסומים הפוליטיים"
מטרת המפגש הייתה להדק את שיתופי הפעולה בין חברות היי-טק ישראליות, ענף ה-ICT ברשות ומרכזי הפיתוח של חברות גלובליות שפועלות בישראל. כ-150 אנשים לקחו חלק בכנס, בהם נציגי חברות היי-טק ישראליות ונציגים של הרשות הפלשתינית. בחלק השני של הכנס נערכו מפגשים אישיים בין יזמים ישראלים לאנשי הרשות.
כמחצית מחברות ה-ICT ברשות, כך נאמר בכנס, משתפות פעולה עם חברות מחוץ לרשות. בין החברות הבינלאומיות המשתפות פעולה עם הרשות הפלשתינית נמנות חברות כמו סיסקו (Cisco), אינטל (Intel),
מיקרוסופט (Microsoft) ו-HP.
הדובר המרכזי בכנס היה חמי פרס, מנכ"ל קרן הון סיכון פיטנגו ויו"ר מרכז פרס לשלום. בתחילת השבוע נכח לצד אביו, נשיא המדינה
שמעון פרס, במשלחת של אנשי עסקים לירדן. "יצאנו משם בתחושה נפלאה. הרגשנו שאנשי עסקים משני הצדדים חייבים לשבור את המחסומים הפוליטיים ולהתחיל לשתף פעולה במטרה להיכנס למו"מ", סיפר פרס.
לדבריו, ישראל והרשות נמצאים באותה משבצת עסקית - שווקים קטנים שלעולם לא יוכלו להתחרות בשווקים הרחבים של אירופה. "גם הם וגם אנחנו צריכים להתחרות בשווקים כמו הודו, אסיה ושווקים מתעוררים אחרים, המהווים בסיס למיקור חוץ", אמר פרס. "לשם כך עלינו להיות חדשניים ויעילים, ולעשות יותר בפחות. לכן יש כאן חלון הזדמנויות בלתי רגיל לשיתוף פעולה בין ישראל לרשות לתועלת כל הצדדים".
עם זאת, אמר פרס, כי "יש שוק ענק של 350 מיליון דוברי ערבית שכל החברות הגדולות בעולם רוצות להיכנס לשם, בינתיים ללא הצלחה גדולה. לכן, כאמור, יש כאן חלון הזדמנויות נדיר בין ישראל לרשות כדי לייצר ביחד את ההצלחה הזו".
לקבל הכשרה מקצועית מהעמיתים מישראל
חסן אל ג'מאל, המשמש כמנהל פיתוח וסיוע לעסקים בינלאומיים מטעם שגרירות ארה"ב, עובד בעיקר בשטחי הרשות. במהלך הכנס אמר, כי "אנו משמשים כגורם מנטרל משיקולים פוליטיים. עם התקציב שיש ברשותנו - עשרות אלפי דולרים בשנה - אנו מסייעים לקידום הטכנולוגיה, הן לעסקים והן באמצעות הכשרה אקדמית, שיתופי פעולה עם ישראל, ועוד. אנו מעודדים כל תמיכה שמביאה להעסקה ישירה של צעירים פלשתינים".
בהמשך מנה חסן את היתרונות שיש לחברות ישראליות באשר לאספקת פרויקטי מיקור חוץ לרשות, על פני מדינות אחרות כמו הודו, סין, או מזרח אירופה. "בין ישראל לרשות אין פערי זמנים, ימי העבודה והשעות דומים, אין הבדלי שפה גדולים, התרבויות דומות, זמן הגישה למפגשים קצר", אמר חסן. "זאת, בעוד שליעדים האחרים מדובר בטיסות שנמשכות בין 4 ל-11 שעות, שלא לדבר על עלויות".
הוא המשיך באווירה האופטימית ואמר, כי אנשי הרשות ישמחו מאוד לקבל הכשרה מקצועית והעשרה מעמיתיהם הישראלים. לדבריו, כיום אין כל בעיית נגישות לסטודנטים ולצעירים שיכולים להגיע לישראל ללימודים פעמיים עד שלוש בשבוע.
אחד המשתתפים במפגש שנערך סיפר, כי במרכז פיתוח טיפוסי של חברה גלובלית אתה יכול למצוא בני דתות שונים - יהודים, מוסלמים ונוצרים - חלקם אזרחי מדינות עוינות לישראל. עם זאת, הוא הדגיש, כי האווירה היא עניינית והמחסומים נשארים מעבר לדלת.
החברות הרב-לאומיות נטלו על עצמן משימה חשובה, מעבר לעניין העסקי: להיות גשר בין אומת הסטארט-אפ ובין הרשות הפלשתינית, שעדיין קשורה בטבורה למדינת ישראל. בפועל, הדברים קמים ונופלים על מקצועיות - היכולת של בתי התוכנה הפלשתינים לספק את הסחורה, ועל רמתם של הצעירים שעובדים שם. אין חולק, כי קיים פער בולט וברור בין צעיר ישראלי בוגר 8200 ופקולטה למדעי המחשב באחת האוניברסיטאות, לבין צעיר פלשתיני - שגם אם סיים אוניברסיטה בהצטיינות, אין לו את ההזדמנות ליישם את מה שלמד.
החברות הרב-לאומיות מעסיקות בקושי 3% מכוח העבודה באזורי יהודה ושומרון. מספר בוגרי מדעי המחשב שנפלט לשוק הפלשתיני נאמד בכ-1,000 בכל שנה, ורק אחוזים בודדים מהם מוצאים עבודה בתחום. האחרים נאלצים לחפש עבודות אחרות, שאינן קשורות לתחום לימודיהם.
היי-טק - גשר לקירוב לבבות
בפאנל שעסק בהצגת היכולות של בתי התוכנה הפלשתינים ותרומתם לשוק הישראלי, עלתה השאלה כיצד ניתן להעלות את רמתם של הצעירים שרוצים לעבוד ולפתוח בפניהם אפשרויות. חמי פרס אמר, כי בעולם הטכנולוגי קל מאוד לייצר ג'ובים ולהעסיק מתכנתים, אולם קשה מאוד לייצר טאלנטים. לישראל חסרים הרבה מאוד טאלנטים, בגלל המספר המוגבל של הצעירים שפונה ללימודי המדעים ובגלל מגבלת גודל האוכלוסיה, כמובן. אולם, ברשות הפלשתינית קיים פוטנציאל בלתי מנוצל לייצר את הטאלנט הבא.
הדוברים האחרים באירוע הסכימו גם הם, שאחת המשימות המרכזיות שעומדות בפני התעשיה הישראלית, היא להעלות את הרמה המקצועית של הבוגרים, וזאת על-ידי הכשרתם פה בישראל. הרגיעה היחסית בשטחים, אמרו המשתתפים, יצרה אווירה חיובית שמאפשרת לצעירים משם לבוא לפה וללמוד. היא גם תורמת ליצירת הידברות ושיתופי פעולה בין ישראל לרשות, שעוזרים במימוש אחד היעדים המרכזיים של חברות גדולות: לכבוש את השוק הערבי, הכולל כ-350 מיליון דוברי ערבית. מבחינה זו, לישראל ולרשות הפלשתינית יש יתרון מובנה ויכולת להסתער על השוק הערבי בכוחות משותפים.
השורה התחתונה .ההיי-טק מהווה גשר לקירוב לבבות והשכנת יחסי שלום בינינו ובין שכנינו. דרושים מנהיגים אמיצים ויזמים משני הצדדים שיניעו את התהליך ויעשו את מה שדרוש. התמדה בכיוון זה תשפיע בהכרח על המנהיגים בשני העמים. שמעון פרס נהג לדבר על מזרח תיכון חדש. בנו, חמי, הביא אתמול גרסה עדכנית: מזרח תיכון טכנולוגי חדש.
