כך כותב כבוד השופט חשין בפסק הדין:
"דבר אחרון: אני ער, כמובן, להלכה כי לא בנקל נחליט על ביטול פסק דינו של בית-דין ארצי לעבודה. כי הלכה היא מלפנינו שרק פגם מהותי, פגם היורד לשורשם של דברים, יביאנו להתערב בהחלטת בית-הדין. ראו: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פד"י מ (1) 673. ואמנם, הוכח לדעתי בענייננו כי נפלו בהליכי הוועדה פגמים אחדים, ובהצטברותם של אותם פגמים זה על-גבי זה היה כדי לפגום פגם מהותי בהליך המיכרז מעיקרו ובפסק-הדין של בית-הדין לעבודה...."
ובמה דברים אמורים.
שלושה עובדי עיריית תל אביב ניגשו לפני חמש שנים למכרז פנימי על שתי משרות לתפקיד מנהל תחנת הצלה, שני עובדים זכו בתפקיד, והשלישי, יוסי אילן, לא.
חשש יוסי כי המכרז הפנימי לא נוהל בצורה ראויה, ועתר לבית הדין האיזורי לעבודה, בטענות מטענות שונות על כשרות המכרז. הוא טען שחברי ועד נפגשו עם חברי ועדה והשפיעו עליהם שלא לבחור בו, הוא טען שאחד היועצים של הוועדה לא אהב אותו מראש והשפיע על חברי הוועדה, ובעצם הוועדה קיבלה החלטתה טרם התכנסה. הוא טען גם שלא דנו לגופו של עניין בכישוריו מול כישורי שני המועמדים האחרים, ועוד הוא טען שכל הפגישות ההשפעות והחברויות לא עלו כלל בדיוני הוועדה וחברי הוועדה לא יכלו בכלל לשקול לעומק האם הפגישות של חברי ועדה הייתה בהם משום הטיה של המכרז.
בית המשפט האיזורי לעבודה נפנף את יוסי, גם בית הדין הארצי לעבודה שילח אותו מעל פניו, רק בבג"צ בא לו מזור בדמות כבוד השופטים חשין, טירקל וג'ובראן - פה אחד.
את הטענה על היועץ הרועץ - דחה בית המשפט, את הטענות נגד אותו יועץ היה צריך יוסי ידידינו להעלות כבר במהלך הדיונים של ועדת המכרזים. גם את הטענות על אי מתן משקל לכישורים דחה בית המשפט, אפילו את הטענות על שיחות ומפגשים דחה בית המשפט - מכרזים פנימיים נעשים בתוך הבית, לא ניתן לעצור את משרדי העיריה בכל פעם שיוצא מכרז פנימי, מטבע הדברים העובדים מדברים איש עם רעהו - ולא ניתן כלל למנוע שיחות בין חברי הוועדה ובין גורמים אחרים בעיריה.
"ישועתו" של יוסי באה דווקא מהנקודה האחרונה, אי הדיווח של חברי הוועדה בישיבות הועדה, על מפגשיהם עם גורמים המקורבים למועמדים, ויתרה מכך, היעדרו של פרוטוקול ראוי מישיבות הוועדה, באמצעותו ניתן היה להיווכח אם כל ההליך היה תקין אם לאו.
אומר כבוד השופט חשין בפסק הדין:
"אני נכון להסכים - כיצד אוכל אחרת - כי היעדרו של פרוטוקול "מלא ואמין", אין בו, תמיד ובכל נסיבות שהן, כדי להביא לביטולו של מיכרז. השאלה אלו תוצאות יגרור אחריו היעדרו של פרוטוקול - או היעדרו של פרוטוקול "מלא ואמין" - שאלה של נסיבות היא: יש שיהיה כך ויש שיהיה אחרת. בענייננו-שלנו נודע להיעדרו של פרוטוקול מישקל מכריע. כך, למשל, אין אנו יודעים אם דיווח בר-דוד לוועדה על-אודות פגישות שהיו לו עם פלונים ואלמונים - ואם דיווח, מה דיווח - ואין אנו יודעים מה אמרו חברי הוועדה על דיווחים שהיו או שלא היו. אין אנו יודעים מה אמרו היועצים לוועדה, מה השמיעו חברי הוועדה, ועדויות על-פה שנשמעו לפני בית-הדין אינן מקדמות אותנו בהרבה. אך באשר לא נרשם פרוטוקול אין עומדת לה לוועדה חזקת התקינות המינהלית, ובנסיבות אלו הנטל לא על העותר אלא על הוועדה מוטל הוא להראות כי פעלה כדין וכשורה (ואין זה מעלה או מוריד אם נטל השיכנוע מוטל על הוועדה או אם נטל השיכנוע מוטל על העותר דווקא אלא שהנטל הטקטי עבר אל שיכמה של הוועדה). אמירת בית-המשפט כי העותר כשל בהסרת נטל השיכנוע מעל כתפיו פועלת כבומרנג ופוגעת בוועדה דווקא. לשון אחר: כֶּשֶל שנמצא לו לבית הדין במערכת העובדות שהציג העותר לפניו, מחזיר פניו לאחור ופוגע דווקא במערכת שהציגה ועדת המיכרזים לפניו. וכך, משלא עלה בידיה של הוועדה להציג פרוטוקול ראוי על מהלך ישיבתה, הנטל - למיצער, הנטל הטקטי - עליה הוטל, להוכיח כי ישיבתה נוהלה כדין וכראוי. על-רקע כל אלה נדע, כי משהוכח מה שהוכח, כשלה הוועדה בהוכחה כי פעלה כשורה וכהלכה, כי בר-דוד דיווח לה את שהיה עליו לדווח וכו'. בבואנו לברר מה אירע בישיבת הוועדה היינו כסומים בארובה ואת העלטה הביאה עלינו הוועדה. ומי שהביא את העלטה הוא אף שיישא בתוצאות."
ועל מילים שכאלה - המוסיף גורע.
חשוב לציין שטרם נתקבל פסק הדין, הספיקה עיריית תל אביב לפטר את יוסי מעבודתו בעיריה ורק בקשה לצו מניעה זמני לה נעתר בית המשפט - מנעה את פיטוריו טרם מתן פסק הדין.
יוסי לא היה מיוצג בהליך, יוסי ייצג את עצמו, תודה לך יוסי (אשר אינני מכיר אותו - כל הפרטים לעיל - מפסק הדין) .
למקרא פסק הדין יבין כל אדם כי השפעתו של יוסי, באמצעות פסק הדין של בית המשפט העליון בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק, על תקינותם של סדרי השלטון - היא רבה, והיא מאד מאד מבורכת.
יוסי הפגין אומץ לב, נחישות, והכול לאורך שנים, ללא עורכי דין, מול מיטב עורכי הדין של העיריה, הוא ודאי גם השקיע כסף רב, ובשורה התחתונה תרם תרומה חסרת תקדים לכשרות ושקיפות המנהל הציבורי בישראל.
