ברגע האחרון לפני סגירתה של רשימת המועמדים לנשיאות באירן, הגיש הנשיא לשעבר עלי רפסנג'ני את מועמדותו בגיבוי המנהיג העליון עלי חמינאי. רפסנג'ני הוא אחד מ-684 מועמדים, ביניהם 30 נשים, שפסלה "ועדת ההגנה על החוקה". כזכור, רפסנג'ני נכשל בנסיונו להיבחר שוב ב-2005 מול מחמוד
אחמדינג'אד. רפסנג'ני מוצב על-ידי השמרנים הקיצוניים בראש רשימת ראשי-המזימות (פיתנה) בהיותו אחד ממנהיגי הרפורמיסטים. בנו ובתו נעצרו לתקופות ארוכות על היותם ממתנגדי הזרם השמרני.
רפסנג'ני מתקרב לגיל 79, בעוד שהגיל המרבי למועמדות לנשיאות הוא 75. למרות זאת, אושרה מועמדותו. גדולי הפרשנים מנסים להסביר את התעלומה. הדעה המקובלת היא כי בשל תדמיתו של רפסנג'ני כרפורמיסט וקשריו עם המערב ומדינות המפרץ, מעוניין בו חמינאי כנשיא על-מנת לחלץ את אירן מן הבדידות הבינלאומית, העויינות הערבית הסונית והסנקציות הכלכליות.
פרשנים ערבייים מכנים אותו "השועל הזקן" ומזכירים את מעשיו השליליים, כגון תרומתו להקמת חיזבאללה, ניצול הבעיה הפלשתינית לצרכי המשטר והכשרת הקרקע לעלייתו של חמינאי לעמדת המנהיג הרוחני העליון (ויליאת אלפקרה), למרות היותו שנוי במחלוקת.
אך מאמציו של רפסנגני להיבחר שוב לנשיאות נכשלו בשל התנגדותה של ועדת ההגנה על החוקה המורכבת מגדולי הקנאים הקיצוניים המתנגדים לכל רפורמה.
מצרים ידעה מצוקות קשות יותר
לא רק בימים אלה, אלא גם בימי קדם ידעה מצרים עתות של מצוקה ורעב.
בנוסף לשבע השנים הרזות שניבא יוסף בן יעקב לפרעה, גם בראשית המאה ה-12 ידעה מצרים מצוקה קשה ואנשיה רעבו ללחם. מצוקה זו תיעדו היסטוריונים ערביים. בספרו "הצלת האומה" מספר ההיסטוריון אלמקריזי בהרחבה על הרעב ששרר במצרים באותן שנים.
גם ההיסטוריון הנוסע אלבגדדי מתקופת האיפריה העבאסית שהה במצרים כשנתיים - מ-1200 עד 1202. את רשמיו הוא תיעד בספרו "לקחים שיש ללמוד ממה שרואים על אדמת מצרים", שבו תיאר את מה שראה בשנתיים שבילה במצרים: "העוני, המצוקה והרעב אילצו את האנשים לאכול את בשר מתיהם שנפלו בשל הרעב והחולי".
"מאיפה לכם דיבורים כאלה?"
גדול הפוסקים בעולם המוסלמי הסוני, שייח' יוסוף קרדאווי, קורא לארה"ב להנחית מכה על סוריה. הוא גם הודה לארה"ב על תמיכתה במורדים הסוריים הנלחמים נגד המשטר. בנאום יום הששי במסגד עומר בדוחה בירת קטר אמר:
"תודה לארה"ב על סיועה למורדים במשלוחי נשק שעלותם 60 מיליון דולר ואנו מבקשים עוד". הוא גם הוסיף: "מדוע ארה"ב אינה עושה מה שעשתה בלוב? חובתה להגן על הסורים ולנקוט עמדה למען האל, למען האמת ולמען הטוב. ואם היא חיסלה את קדאפי, עליה לחסל גם אותו (הכוונה ל
בשאר אסד). מי שמסוגל להכות אותו באש, שיעשה זאת כדי לשחרר את האומה מן המטורף הזה". בסוף דבריו הרגיע את ארה"ב ואת ישראל: "ארה"ב מודאגת מעלייתם של המורדים, שמא הם ינצחו וינסו לפגוע בישראל. מאיפה לכם דיבורים כאלה?".
קדאפי סופר וסדאם הוגה דעות
איך אפשר להלל את מי שיש לגנותו ולתעבו? איך אפשר להעניק תארי גבורה למוגי לב, תארי נדיבות לקמצנים, תארי ידענות לבורים ועמי ארצות, ותארי תבונה לטיפשים ותארי צדיקות לרשעים? כך שואל הסופר המצרי עמאד אלדין אדיב, ועונה: ככה זה בעולם הערבי: הרמאות והצביעות חוגגים.
אדיב ממשיך למנות את רשימת הסילופים, ומזכיר במיוחד את מלחמת ששת הימים שכונתה "נכּסה", כלומר נסיגה קלילה, בעוד שהמלחמה ההיא הייתה אם-התבוסות. גם כיבושה של כוויית על-ידי
סדאם חוסיין נקרא "כניסה". המתקוממים בסוריה נגד משטר העושק והדיכוי נקראים "מחבלים וטרוריסטים"; לקדאפי הוענק תואר "סופר", סדאם חוסיין כונה פילוסוף והוגה דעות ומפלגת הבעת' - אוצר אסטרטגי.
לא יעלה עלינו שחר חדש, אם לא נשתחרר מתהום הכזב, מתריע אדיב וקובע: עלינו קודם כל לקרוא לילד בשמו.
גייס המיליונים
ח"כ ד"ר
אחמד טיבי חזר לאחרונה מאבו דבי ובאמתחתו 8 מיליון יורו, תרומתה של קרן הצמחיה של אבו דבי. התרומה מיועדת להקמתו של מרכז תרבות "ארמון התרבות" בטייבה.
מנהל הקרן סייף אלסוויידי אמר כי מטרת התרומה היא להעלות את רמת החיים ולמלא את צרכיו של העם הפלשתיני. טיבי מצידו אמר: "זה שש שנים שאנו פועלים להקים את מרכז התרבות בטייבה שישרת את צרכי התרבות והמדע של חברתנו".
מזכיר תנועתו של טיבי, עו"ד אוסמה אלסעדי, אמר כי המבנה המתוכנן כולל תיאטרון מודרני, אולמות, חדרי לימוד וספרייה. אפשר שהוא יהיה הגדול מסוגו במדינה. הקמת המרכז תתחיל בקרוב לאחר קבלת הרשיונות לכך. כאן המקום להזכיר כי לפני מספר שנים גייס טיבי 6 מיליוני דולרים להקמת איצטדיון בסכנין.
קודם תנו דוגמה
הקטרים העשירים מוציאים הרבה כספים על ועידות וכנסים, ירידים ופסטיבלים. בין השאר מאז 2007 הם מקיימים מדי שנה דיאלוג בין הדתות ומזמינים אליו גם אנשי דת יהודיים. לוועידה השנה הוזמן גם גדול הפוסקים בעולם האיסלאמי הסוני, התיאולוג המצרי היושב בגלות בקטר - אלקרדאווי.
אלא שקרדאווי מחרים את הדיאלוג, משום שהוזמנו אליו גם יהודים. הנימוק שלו לחרם הוא הכיבוש והעוול שנעשה לפלשתינים ב-1948. הקטרים חותרים לדיאלוג, הבנה ודו-קיום בין המוסלמים לבני דתות אחרות. השאלה שיש להקדים ולשאול היא אם דיאלוג, הבנה ודו-קיום בשלום קיימים בין המוסלמים לבין עצמם. האם אפוא לא מוטל על המוסלמים לתת דוגמה לבני הדתות האחרות על-ידי כך שיממשו קודם את עיקרון הדו-קיום בביתם הם, כמאמר הפתגם הערבי העתיק: "אינך יכול לתת את מה שאין לך?".
עקרבים ארסיים
העיתון "סבק" הכורדי, עיתון "אלביאן" של נסיכויות המפרץ וגם ה"יוטיוב" מפרסמים קטע וידיאו המראה את חיילי ה"בשמרכהּ" הכורדיים בצפון עירק כשהם מציגים ארגזים מלאים בעקרבים ארסיים שהועברו משטח סוריה לצפון עירק, למקום שבו שוהים אלפי פליטים סוריים תחת כיפת השמיים. כמו-כן, עצרו ה"בשמארכּה" מספר לוחמים של המשטר הסורי "אלשביחה" שהעבירו את ארגזי העקרבים מסוריה לקרבת מאהל של פליטים סוריים באזור "דומיז" הכורדי.
