החיים בחופשה כזו הם מענק יופי מושלם ובלתי מתפשר. ממרפסת המלון (ATAHOTEL CAPOTAORMINA) השכן שלי הוא אתנה, הר געש פעיל הגבוה באירופה, מקום ראשון ביבשת אירופה, בין וזוב בנפולי, טיידה בטנריף ואתנה, סיציליה (גובה 3,350 מ'). מרחבי ים ואיים מסולעים מונחים לפני מלוא העין, חלקם, כמו איסולה בלה (האי היפה), אי קטנטן של גבעות ואורנים, הוא אי מיושב, שמגיעים אליו בסירה, שם קיימים מלון ובתי מגורים אחדים. ים שקט עד לחופי איטליה - שצבעיו משתנים שעה אחר שעה, ובשעות מסוימות משתנה רחש הגלים, הופך להמיה, ומסע הגלים מתפתח בכיוון הצוקים ומשתבר עליהם בקצף לבן וכועס.

המלון, שאת שמו ציינתי ומצאתי אותו באתר מיועד באינטרנט, חצוב בתוך סלע גדול העולה מן המים. שש קומות המתחילות מקומה 1 וגולשים במעליות עד קומה 6, שהיא שפת הים, הבריכה, המסעדות, ארוחת הצהריים ושבילי הטיולים עטורי העצים שנוגעים במי הים התיכון. המעבר לבריכת השחייה (של מי ים) עובר דרך מנהרה ארוכה החצובה בסלע בתחתית המלון. כאשר מגיעים למלון רואים רק קיר אחד רחב בנוי אבן וזכוכית, ובו הכניסה למלון. למלון יש שתי חזיתות שאפשר לראות אותן רק מהים, מרפסות החדרים ומרפסות הענק של המסעדות והבר. בחדרים רק אתם והים, הסלעים, האיים, האתנה בדרום ואיטליה במזרח.

אי של אנשים טובים, אצים לשרת את התייר, בסבר פנים יפות, בחיוך וברצון עז לשמח. הרבה מסעדות, זוהי ארץ האוכל, סניף עצמאי של איטליה. הסיציליאנים גאים בפירות הים המצויים בשפע סביב. מכינים מעדנים מהשרימפסים ומהסרטנים הגדולים, מהקלמארי וממולים. שלל דגים שנחתכים לפרוסת דקיקות ומתובלים בלימון, בשמן זית ובתבלינים לכדי קרפצ'יו. נתחי טונה אדומה טרייה ברטבים גדושים טעמים על בסיס עלי תבלין וריחות של גינות ירק. גאים בסוגי הלחמים שלהם, בשפע פירות הקיץ הריחניים ונוטפי המיץ, וכמובן במאכלי הפסטה הטרייה על כל המבחר של פפרדלה, טאליאטלה, ספגטי, מקרוני ועוד אינסוף סוגים ברוטבי עגבניות, חצילים, זוקיני, ללא חריפות, לא דומים לבישול הצפון-אפריקני המתובל המוכר לנו. פיצות עבות, עם מוצרלה ופרמזן ועגבניות, גבינת ריקוטה טרייה, בבוקר קפה מושלם שאתה מקבל בגודל של לגימה אחת ומבקש עוד מים כדי לשתות לפחות חצי ספל קפה. ועוד ועוד מאכלי איטליה משובחים, בשר טלה וקינוחים שהם שיא העידון. היינות הלבנים האדומים והוורודים מתוצרת המגף ותוצרת האי שופע הכרמים ועצי הפרי, משאירים את איטליה מאז ימי האימפריה, אלפי שנים, כסמל-תענוגות. החך, אהבת הבישול, שמחת הסעודה המשפחתית, הסעודה הגדולה רבת המשתתפים, יופי ואסתטיקה, מוזיקה ושמחת החיים היפים.