אודה ולא אבוש. יש לי בעיה קשה עם הצהרתו של היועץ המשפטי לממשלה -
יהודה וינשטיין, נגד מועמדותו של הרב שמואל אליהו לתפקיד ה"רב הראשי לישראל". מחד-גיסא, כותב שורות אלה היה מראשוני היוצאים נגד הצהרותיו האנטי ערביות של הרב שמואל אליהו לפני כשנתיים וחצי לערך, כשה"רב ראשי" של צפת קרא לא למכור ולא להשכיר לערבים דירות בעירו. לא אפרט שוב את נימוקי אך חושבני שהייתי הרב האורתודוכסי והחרדי הראשון שהגיב בשלילה על תפיסה זו.
מנגד, במהלכים ה"משפטיים" האחרונים על בחירת ה"רב הראשי הספרדי" יש יותר מתימהון באשר להתנהלות היועץ המשפטי לממשלה - ובמיוחד בפרשת הרב אליהו, בהתנהלות המשטרה - ובמיוחד בפרשת הרב אברהם יוסף, בהתנהלות התקשורת - בהזכירה פתאום את דעותיהם של הרבנים אברהם יוסף ושמואל אליהו, ביחס לבית המשפט הישראלי, בהעלאת ה"חודש העודף" בגילו של הרב רצון ערוסי, ובהתנהלות ה"רבנות הראשית" בעניין ה"כושר" של הרב יצחק יוסף.
כאשר מערכות משפטיות, מערכות חוק , אמצעי תקשורת ו"הנהגה דתית" מקיימים בירורים ואף פוסלים מועמדים או גישות רעיוניות הרי שזו בהחלט זכותן הלגיטימית אבל כאשר אותן מערכות שתקו כל העת כנגד גילויי הסטייה מהחוק ומהאתיקה של המועמדים שנפסלו, אך לפתע פתאום - ובשל בחירות בלבד, מתעוררים כל "שומרי החוק" וה"אתיקה" הרי שהדברים יותר מחשודים עלי.
אם לרב שמואל אליהו ישנן דעות פסולות וגזעניות שמעוררות מחלוקת , אזי, מדוע היועץ המשפטי לממשלה נזכר בכך רק עכשיו, והרבה לאחר הגשת המועמדות של הרב שמואל אליהו? אם הרב שמואל אליהו - כרב בישראל, אינו יכול לשרת ציבור עם דעותיו הגזעניות הללו בתור "רב ראשי לישראל", אזי, מדוע הרב אליהו כשיר לכהן כ"רבה של צפת" וכ"חבר נשיאות ה"רבנות הראשית לישראל", עם אותן דעות ממש? האם קיים דין שונה ל"רב גזען" בראשות עיר וכחבר נשיאות ה"רבנות הראשית לישראל" מאשר לכהונת ה"רב הראשי לישראל"? ואם הגזענות של הרב אליהו היא כל כך ארוכת טווח מדוע עו"ד וינשטיין נזכר רק עכשיו, על קו הסיום ממש, ב"גזענות" הזו, ולא מנע בעבר למשל את בחירתו של הרב אליהו ל"חבר נשיאות הרבנות הראשית לישראל"?
אבל פרשת הרב שמואל אליהו איננה הפרשה המוזרה ומעוררת התהיות היחידה בבחירות האחרונות ל"רבנות הראשית לישראל" - ובמיוחד על "כס" ה"רב הספרדי הראשי". יתכן בהחלט שבפעילותו של הרב אברהם יוסף - "רבה של חולון", היו לא מעט התנחלויות "לא תקינות" אבל מוזר בעיני שדווקא לפני עמידתו של הלה לבחירות ל"רב הראשי" "נזכרו" במשטרת ישראל ובפרקליטות בכל ה"אי-סדרים" הללו. "אי-סדרים" מדווחים הרבה זמן לפני הגיעם למערכת המשפטית או פרסומם בתקשורת ובאופן פומבי כל כך. לא ניראה לי שדווקא לפני הבחירות ל"רב הראשי" פתאום כל ה"אי-סדרים" התגלו בפרשת הרב אברהם יוסף. האם לכהן כ"רב עיר" וכ"חבר נשיאות ברבנות הראשית לישראל" מותר לעשות זאת עם רקע של "אי-סדרים" אך ל"רב ראשי" אסור לעשות זאת כך? יש לי יותר מתחושה שעם הורדת מועמדו של הרב אברהם יוסף הרי שגם המשך החקירה "יעוכב"...
לעניין באותו עניין. מאוד מוזר בעיני שגם פרשת התפוצצות החקירות נגד הרב
יונה מצגר - ה"רב הראשי האשכנזי", תמה דווקא ממש לפני הבחירות החדשות ל"רב ראשי". כולם טוענים כי החקירה כבר מתנהלת יותר מחצי שנה, אזי, היה הרבה יותר "אתי" להביא לסיומה לאוו דווקא שבוע ופחות לפני בחירת ה"גוף הבוחר" לבחירת "הרבנים הראשיים" הבאים על ידו. וחוץ מזה, במשך עשור שלם הועלו נגדו טענות עם עדויות חמורות ביותר - בענייני שחיתות ודת, והנה דווקא עכשיו, כשהרב מצגר סיים את כהונתו האם זהו זה הזמן, סוף כל סוף, להעמידו לדין?
ונחזור לפרשיות הרבנים שמואל אליהו ואברהם יוסף. נגד השניים הועלו טענות חמורות ומגובות בציטוטים (במיוחד לגבי הרב יוסף) על דעתם השלילית לבית המשפט בישראל. ראשית, זו עובדה שההלכה רואה בבית משפט נוכרי ו/או חילוני "דיני עכו"ם" לכל דבר ולכן על היועץ המשפטי לפסול כל מועמד אורתודוכסי - רבני למשרת רב כלשהו, ובעצם הווה אומר להפריד את הדת מהמדינה. בעבר טען עו"ד וינשטיין גם טענות נגד "
הדרת נשים" שבעצם הן טענות נגד ההלכה הפסוקה. אז שלחתי לו מאמר-מכתב פומבי בנושא ("הדרת נשים" המתבצעת בביתי...) ואני עדיין מחכה לתשובתו.
שנית, ישנו מועמד נוסף בין המועמדים ל"רב הראשי הספרדי לישראל" ושמו ציון בוארון והאחרון העיד בעצמו (בעיתון "יום ליום") כי פסל עד לקידושין וע"י כך הפקיע את הקידושין(!) רק משום היותו של העד עו"ד דתי אשר מופיע בבתי המשפט הישראלים וככזה הוא פועל בשרות "דיני עכו"ם"! אבל לתדהמתי לא הועלה עניינו של הדיין בוארון אצל היועץ המשפטי לממשלה או בתקשורת, ולא הוזכרה הנקודה הזו כמכשול להיבחר ל"רב ראשי".
גם ה"אפיזודה" על כך שהרב רצון ערוסי - עוד מועמד ל"רב הראשי הספרדי", עבר בחודש את גיל ה-70 ואי לכך יתכן שהוא פסול להתמודד, לא פרצה בתקשורת משום מקום לשום מקום אלא יתכן שזהו עוד ניסיון להעניק דה-לגיטימציה לעוד מועמד ספרדי ל"רב הראשי".
וברגע כתיבת שורות אלה ממש נדון עניין "חידוש הכושר" לרב יצחק יוסף - המועמד החדש ל"רב הראשי הספרדי" (במקום אחיו אברהם יוסף). זו הרי ממש בדיחה שפתאום פקידים ב"רבנות הראשית" רוצים לבדוק את "כושרו" הרבני של מי שמתעסק כל יום בתורה ממש, כותב ועורך ספרי הלכה! מדוע לפני כשעשור אף אחד לא "זכר" שכושרו של הרב מצגר ל"רב עיר" בוטל ע"י ה"רב הראשי" דאז, הרב בקשי דורון? מדוע איש אז לא דיבר על כך ש"רב ראשי" איננו יכול להיות מי שלא למד ולא עסק בדיינות מימיו, כמצגר? ואם ב"היעלמות" בחינותיו של הרב יצחק יוסף מתיקו עסקינן הרי שאני יכול להפנות רבים אלא כל אותם תיקי שוחטים ב"רבנות הראשית" שמהם נעלמו - לטובה ולרעה, "קורות חיים" ובעיקר "מעללים", כדי לפסול או להכשיר את אותם שוחטים. כמו-כן יש בידי מכתב תלונה מ"חבר נשיאות הרבנות הראשית לשעבר" - הרב משה ראוכבדגר מחיפה, המאשים את
הרב לאו (בהיותו "רב ראשי") וחברי הנשיאות ב"ברבנות הראשית" בזיוף של הוצאת שמו מתוך נבחרי "ועדת הכשרות" של ה"רבנות הראשית" והכנסתו של הרב יצחק רלב"ג (מחותנו של הרב
ישראל לאו וחמיו של הרב דוד לאו) לרשימה במקומו. הייתי מציע לרב יצחק יוסף ולאחרים לבדוק בקרב ה"פקידים הבכירים" ב"רבנות הראשית" לאן "נעלמו" הבחינות.
ולאחר כל אותן "תמיהות" ו"צירופי מקרים" הרי שלא רק שמוזר כיצד "רק" על תפקיד ה"רב הספרדי הראשי" מופעים סימני השאלה ה"משפטיים" וה"אתיים" לפסילת מועמדים אלא מוזר כיצד ה"סימנים" הללו פסחו על מועמד נוסף בשם ציון בוארון - שלהווי ידוע לכולם שהוא מועמדו של הרב עמר. יתרה מכך, כל "סימני השאלה" על הרבנים אליהו, האחים יוסף וערוסי החלו להיות מועלים כאשר הצעת הדיל הדביל של חוק עמר- סתיו (שהיה הופך את הרב עמר ל"רב הספרדי הראשי" ברוב מוחלט) נפל והרב בוארון האנונימי הפך למועמדו של הרב עמר עם פחות סיכויים מהרב עמר להיבחר ברוב קולות. נוסיף לכך את העובדה שפרשת הרב מצגר התעוררה בדיוק לפני הבחירות ל"רב הראשי" - דבר שהעביר חמישה נבחרים ב"גוף הבוחר" מהרב מצגר לרב עמר, ונקבל עוד "תמיהה" מוזרה.
אבל לאור הפרסומים האחרונים כי הרב עמר - כ"רב ראשי" , מתערב באופן פעיל ובניגוד להוראות משרד המשפטים (מה שלא העזו לעשות "רבנים ראשיים" אחרים בסיום כהונתם) ל"דחוף" את הרב האנונימי בוארון ל"רב ראשי", הרי שיש לבקש ולבדוק את הטענה הזו ואם היא תימצא נכונה יש לפסול את השתתפותו של הרב עמר ב"גוף הבוחר" וכמו-כן לפסול את עשרת המינויים שמינה ל"גוף הבוחר". נקודת הבדיקה העיקרית צריכה להיות האם התקיימה פגישה בין הרב עמר לבין ראש עיריית י"ם -
ניר ברקת, שבה הרב עמר דן עימו על בחירתו של הרב בוארון ל"רב ראשי". אם אומנם העובדה הזו נכונה יש לפסול את הרב עמר ואת נבחריו ולערוך בדיקה כללית מדוע כל שאר ה"פרשיות" ה"משפטיות" וה"אתיות" צצו רק סמוך ליום הבחירות.
