על פניו, נראה לי כי בפסילת הרב שמואל אליהו הי"ו נחצו קווים חמורים מאוד על-ידי היועץ המשפטי לממשלה.
ביני ובין הרב שמואל הי"ו יש מחלוקות גדולות; הוא גם כתב עלי בפומבי דברים מכוערים מאוד; לא זו בלבד, אלא שבנושא שעליו היועץ המשפטי מתגולל עליו - אני חושב שהוא עשה מעשה לא נכון, פסק לא נכון, ואף התבטאתי בנושאים האלה בעבר. אני גם חושב שבהקשר זה, ייגרם נזק גדול, אף שהוא מועמד מתאים מאוד בהקשרים אחרים. ואף על-פי כן, אני חושב שנחצו קווים חמורים מאוד.
יסוד הבחירה צריך להיות בידי הציבור, או בידי מי שהציבור הפקיד בידיו את הבחירה - הגוף הבוחר. זוהי המשמעות הפשוטה ביותר והראשונית ביותר של מינוי פרנס על הציבור על-ידי הציבור. הסמכות לפסול מועמד מבחירת הציבור צריכה להיות נתונה רק למצבים קיצוניים שבקיצוניים, בראש ובראשונה כאשר מדובר בשחיתות אישית, שהרב שמואל הי"ו אפילו לא נחשד בה, או בעבירות חמורות. לעומת זאת, כאשר מדובר בעמדות - גם אם הן לא מוצאות חן בעיני המערכת המשפטית - היא צריכה לצמצם את עצמה ולהניח לציבור לבחור את מועמדיו.
לא זו בלבד, אלא שבמקרה הנידון -
השכרת בתים לערבים - הוא עצמו חזר והבהיר את עמדתו, ומיקד את העמדה בערבים שהם אויבי ישראל. יש מקום להתווכח על העמדה עצמה, אולם לא בהקשר הזה, ושאלת עמדתי האישית בנושא הזה אינה רלוונטית. אני חושב שכל מי שרוצה בשלטון החוק הצודק צריך להצטרף למחאה על שימוש לא-ראוי בעמדת הכוח של היועץ המשפטי. אני גם חושש מאוד שאנו נמצאים בתהליך שמוביל לאיפה ואיפה, שימוש בכוח משפטי נגד עמדות שלא מוצאות חן בעיני מי שמכהן ברגע זה בתפקיד מסוים, ולא לפי אמות-מידה אובייקטיביות. עמדתי זו אינה קשורה דווקא לעובדה שמדובר ברב שמואל הי"ו, שכאמור - הוא גם מועמד מתאים מאוד בנושאים רבים ומגוונים. זו עמדה עקרונית, שאני טוען אותה בהקשרים רבים ומגוונים זה זמן רב (ראו מאמרי ב"רפואה ומשפט" על הוועדות האתיות מול מערכת המשפט). מערכת המשפט חייבת לצמצם את עצמה, דווקא כדי שתוכל לפעול בנחישות במקומות החשובים של פעילותה, ובראש ובראשונה במאבק הבלתי מתפשר בשחיתות.
אני קורא ליועץ המשפטי לממשלה להסיר את הערתו על מועמדותו של הרב שמואל אליהו, ואם יוגש בג"ץ נגד זה - אני קורא למערכת המשפט לצמצם את עצמה למקומות החשובים של פעילותה, ולא לראות את עצמה כקובעת לציבור מי ייבחר על ידו, בקשת תפקידים רחבה. מותר לרב שמואל אליהו הי"ו להציג את מועמדותו, מותר לציבור לבחור במועמד הראוי בעיניו, ואסור לפסול אותו, אלא, כאמור, במצבים קיצוניים שבקיצוניים. לא היועץ המשפטי לממשלה הוא שיקבע מי יהיה הרב הראשי לישראל, כמו גם תפקידים רבים אחרים במדינה.
