אם זה לא היה כואב וטרגי כל כך הייתי פורץ בצחוק רועם ומתגלגל. מראש חודש אלול ועד הושענא רבא כולם מכים על החזה עם פטיד של 5 ק"ג וזועקים "חטאנו, עוינו , פשענו"... ובמיוחד מדגישים את עניין החרטה מ"לשון הרע" ו"הוצאת שם רע" שעוללו אך בדיוק 5 דקות אח"כ אחד מגדולי הרבנים מגרש רב אחר מביקור החולים שערך אצלו , כאילו היה האחרון שליחו של פרעה הרשע, במשפט "לא תוסיפו לראותם עוד לעולם".
מראש חודש אלול ואילך כולם עסוקים בלימוד הלכות לשון הרע של ה"חפץ חיים" זי"ע ומיד אח"כ מופיעים אצלם ה"קופירייטרים" החילוניים ויחדיו הם מסכמים כיצד שס תתקוף את פרוש הבן באלעד וכיצד גור תשמיץ את אבוטבול מבית שמש. העיתונים החרדים ותחנות הרדיו החרדיות משדרות הרצות "התעוררות לתשובה" עם "מזמורי סליחות" בצד "פרשנויות" כיצד "דגל התורה" מעדיפה בי-ם את ראש העיר החילוני נגד מועמד חרדי אפשרי מקרבה ממש וכיצד עסקן חרדי פלוני מכפיש את רעהו. על זאת כבר נאמר בגמרא "עלמא דשיקרא", וזה כולל גם את "גדולי הדור" ו"פרנסיו" שהרי אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם קופת שרצים תלויה על צווארו.
יהדות חרדית אמיתית - עם גדולי תורה אמיתיים, הייתה צריכה לעשות כל אשר ביכולתה ולבקש את דחייתן של הבחירות המוניציפליות למועד אחר. הבחירות המוניציפאליות - בהקצנה אף מן הבחירות הכלליות, טומנות בחובן יותר ויותר הוצאת שם רע של איש על רעהו, פילוגים שלא-לשמה והתחברות לרשעים רק כדי לזכות ב"ליטרת בשר" כספית ובכבוד מדומה.
במערכת הבחירות המוניציפלית מתפלגות המפלגות הדתיות והחרדיות כמו אמבות ולא פעם ולא פעמיים מתפלגת מפלגה זו או אחרת נגד עצמה ונגד בוחריה, כאשר השקר, החנופה והשנאה שבין המתפלגים שולטים ברמה ובכיפה - תרתי משמע. ה"חפץ חיים", ה"כף החיים" ושאר גדולי ישראל מהדורות הקודמים היו מתנערים מכאלה שבימי התשובה וב"ימים הנוראים" מתחרים ביניהם מי יקלל ומי ישמיץ את רעהו טוב יותר, ובטח היו הגדולים הללו מצווים להחרים בחירות ומועמדים כאלה.
לאחר הבחירות המוניציפליות האחרונות ( בשנת 2008) אמר לי
האדמו"ר מואסלוי כי החליט לא להצביע יותר בשום בחירות בעתיד. התפלאתי על דבריו כי ידעתי שהאיש אינו משתייך להשקפה של חסידות סאטמר, השוללת את הבחירות, ולכן שאלתיו לפשר החלטתו. האדמו"ר לא התבלבל והסביר לי כי ירש מאביו את ה"ציווי" להצביע משום ש"היהדות החרדית חייבת להיות מאוחדת" אבל כאשר חסידות גור נאבקת בבחירות המוניציפליות בי-ם ובבית שמש נגד המועמד החרדי שם וכאשר "יהדות התורה" ושס מחפשות שותף חילוני כדי להילחם אחת נגד רעותה הרי שאין כאן שום "אחדות לחרדים" אלא רק פילוגים וחילולי ה'. ואני מוסיף לדבריו, שכשהדברים מתרחשים בחודש התשובה ובמיוחד בין כסא לעשור הרי שהם חמורים פי אלף אלפי מונים ואינם אלא התרחשויות שכל כולן מלחמה בין כיסא לאיסור.
