איזו חוצפה. איזו חוצפה הינה להתאנות למי המבקש להתמנות לתפקיד בשירות המדינה, בגלל מה שנטען ומיוחס לו, כדעות הנוטות אל ימינה או שמאלה של המפה הפוליטית. כן. כן. הדברים אמורים במינוי הצפוי של עו"ד
שי ניצן לתפקיד פרקליט המדינה. איני מכיר את שי ניצן אישית, למרות שלפי שמה שקורא אני על אודותיו, התחנכנו שנינו בזרם של מה שקרוי
"זרם הישיבות התיכוניות". השכלה תורנית לא הזיקה, מעולם, לאיש. היפוכם של דברים, היא רק הועילה.
איני יודע מה קפץ רוגזו של מחנה הימין על אדם זה, הנראה לפי יכולותיו, השכלתו ומקצועיותו, מי הראוי לשמש בתפקיד של פרקליט המדינה. אלה התכונות - הכמעט בלעדיות - הנראות בעיניי כמחייבות לצורך מינוי לתפקיד ציבורי בכיר, בשירות המדינה. ומדוע סייגתי דבריי במשפט:
"הכמעט בלעדיות"? - מפני שסבור אני כי מי המתנה לתפקיד בכיר בשירות המדינה וממילא ממונה הוא על ציבור עובדים גדול, ראוי לו שיהיה מה שקרוי בשפת העם
"מענטש". סבור אני כי מערכת יחסי אנוש תקינה וראויה בין בעל תפקיד בכיר לכפופים לו הינה מחויבת המציאות. מעבר לכך, איני סבור כי יש לכלול נתונים אלה או אחרים, בכל הקשור למינוי פלוני או אלמונית לתפקיד בכיר בשירות המדינה.
דעותיה הפוליטיות של פלונית או דעותיו הפוליטיות של אלמוני, המיועדים לשמש בתפקיד בכיר בשירות המדינה,
אינם חלק ממהות תפקידם של אותו בכיר או בכירה ואסור להם שיהוו שיקול כלשהו בכל הקשור למינויים לתפקיד בכיר בשירות המדינה. אבוי לנו, אם יחזירו אותנו חוגי הימין - המתנגדים למינויו של שי ניצן לתפקיד פרקליט המדינה, בשל מה שהם מכנים
"דעותיו השמאליות" - לימים של טרום המדינה ולימים של הקמת המדינה, בהם שלטו אנשי מפא"י
שלטון בלתי יעורער במנגנון המינויים הממלכתי ומינו לתפקידים ממלכתיים רק את "אנשי שלומנו" ובקצרה "אנ"ש".
תפקיד בכיר בשירות המדינה, אינו תפקיד פוליטי ואסור לו להיות חלק מתפקיד פוליטי. לצורך כך קיים התקשי"ר המחייב את עובדי המדינה והוא גוזר ניתוק גמור בין העיסוק הממלכתי והציבורי לבין העיסוק הפוליטי. ניתוק גמור זה גורם לכך, כי מי שהיה בתפקיד ציבורי בשירות המדינה ומעוניין להתמודד לתפקיד פוליטי, אם בבחירות לרשויות המקומיות ואם בבחירות לכנסת, חייב להתפטר מתפקידו הציבורי והממלכתי, זמן מסוים שנקבע בתקשי"ר, קודם שיעמיד הוא עצמו לבחירה לתפקיד פוליטי זה או אחר.
טענה חמורה
אף אחד מאיתנו לא נולד
"נקי" מדעות פוליטיות ולכל אחד ואחד מאיתנו יש דעות פוליטיות משלו. הטענה כי
"הטיה פוליטית" של עו"ד שי ניצן, אל כיוון השמאל, פוסלת אותו מלשמש בתפקיד פרקליט המדינה, הינה טענה חמורה, שמן הראוי לגדוע אותה, באיבה. באותה מידה, הרי אין כל חשיבות אם חוגי השמאל היו מאשימים את עו"ד שי ניצן ב
"הטיה פוליטית" אל כיוון הימין, גם אז יוצא הייתי חוצץ נגד ניסיון פסילה שכזה למינוי לתפקיד ציבורי בכיר, על-רקע חשש להטיה פוליטית.
זכורה היטב התנגדותו של נשיא בית משפט העליון לשעבר, פרופ'
אהרן ברק, למינויה של פרופ'
רות גביזון לתפקיד שופטת בית המשפט העליון ותמיכתה של
ציפי לבני, בתפקידה כשרת המשפטים, בקדנציה הראשונה שלה, בתפקיד זה, במינויה של פרופ' רות גביזון, לתפקיד שופטת בית המשפט העליון. אהרן ברק צוטט אז בכלי התקשורת כמתנגד למינויה של פרופ' רות גביזון לתפקיד שופטת, בנימוק
"שיש לה אג'נדה", רוצה לומר - יש לה תפיסת עולם, שאינה תפיסת עולמו. בצדק נמתחה עליו ביקורת בגין אמירה זו, שכן בית המשפט העליון, אינו בית משפט עליון של פלוני או אלמוני, אין הוא בית משפט מונוליתי ואין הוא אמור להיות בית משפט מצבע וגוון אחד, בהטיה פוליטית אל שמאל מוחלט או אל ימין מוחלט. דווקא ריבוי הדעות והשונות, בין שופטי בית המשפט העליון (
שאינה מרובה דיה, לטעמי שלי), הם, הם המפרים את בית המשפט העליון, מעניקים לו את כוחו ובד בבד מאפשרים לו לזכות באמון הציבור.
ביזוי השיטה
בימים שבהם פרח משפטים הייתי, התלבטתי, ביני לביני, אם אעשה לימודי משפטים שלי באוניברסיטת בר-אילן או באוניברסיטת תל אביב. בצר לי, החלטתי לפנות לקבלת עצה לדקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ירושלים (אותם ימים, לא היו מכללות למשפטים ומשפטים לימדו בשלוש אוניברסיטאות בלבד), שהיה אלמוני - למרבית הציבור - פרופסור בשם אהרן ברק. אותם ימים, טרם זכה הוא בפרס ישראל למשפט, טרם מונה הוא ליועץ משפטי לממשלה וטרם התמנה לתפקיד שופט בית המשפט העליון. בתגובה למכתב ששלחתי אליו, שלח הוא אלי גלויה באמצעות הדואר והזמינני לפגישה עימו, בחדרו בבניין הפקולטה למשפטים, באוניברסיטה העברית, בהר הצופים.
את ברק האיש הנלבב והנוטה לעזור, לא אמחה מליבי - סטודנט נאיבי ועול שנים שכמותי אז - לעולם. יחד עם זאת, לעולם לא אערבב דמותו של איש נדיב וטוב לב זה עם תפקידו כיועץ משפטי לממשלה,
שאחת מהחלטותיו הראשונות הייתה להעמיד לדין את לאה רבין המנוחה, בגין ניהול חשבון בנק דולרי בחו"ל - החלטה שהביאה להתפטרותו של יצחק רבין מתפקיד ראש הממשלה ולנפילת ממשלת רבין הראשונה.
איני יודע עד כמה הקוראים ערים לכך, כי נשיא בית המשפט העליון לשעבר, ד"ר
משה לנדוי ז"ל, שפסק כי אין להפקיע קרקעות, לצורך הקמת התנחלות אלון מורה,
היה בחייו הפרטיים חסיד ארץ ישראל השלמה דווקא. הצגת אדם בעל דעות פוליטיות, כמי שתמיד יהיה מוטה לכיוון דעותיו הפוליטיות, כפי שעושים חוגי הימין ביחס לעו"ד שי ניצן,
מעבר להיותה רצח פוליטי נבזי, מהווה ביזוי לשיטת המשפט הנהוגה והנקוטה בישראל.
על המערכת להתבגר
אם סבורים חוגי הימין שעו"ד שי ניצן אינו אדם ישר, מוטב יקומו, יתכבדו ויאמרו דברם, בגלוי ובצורה חד-משמעית, תחת שיעטפו את הרובד הסמוי של טיעונם ברובד גלוי. אם סבורים חוגי הימין שעו"ד שי ניצן אינו ראוי לשמש בתפקיד פרקליט המדינה, בגלל חוסר יושרה בסיסית, הרי נדרשים הם לומר זאת, בשער בת רבים ובצורה חד-משמעית. אמירות דו-משמעיות, בדבר הטיה פוליטית, לכאורה, של שי ניצן, כלפי צד פוליטי זה או אחר, לא רק שאינן ראויות, אלא שהן פוגעות באי-תלותו של נושא תפקיד בכיר בשירות המדינה, יהא זה פרקליט המדינה או יהא זה
מבקר המדינה וכל בעל תפקיד אחר שלא נבחר לתפקידו ושלא בא לתפקידו, מתוך המערכת והעשייה הפוליטית גופה.
מערכת פוליטית לחוד ומערכת שירות השלטון לחוד. נכון הוא הדבר, כי קיימת זיקה וקיים קשר גומלין, בין נותני שירותים סמי-ממלכתיים, לבעלי תפקידים ממלכתיים, אולם הדבר מוגבל ותחום למינויים פוליטיים דווקניים, דוגמת יועצי שרים, מנכ"לי משרדים ממשלתיים ובעלי משרות מסוג זה. פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, נציב שירות המדינה ובעלי תפקידים מהסוג הזה, אינם בעלי תפקידים פוליטיים ואין לשייך אותם או לעטות עליהם גלימה פוליטית זו או אחרת, בטענה של הטיה פוליטית, לכיוון פוליטי זה או אחר.
מוטב, כי לקראת העשור השביעי לקיומה של מדינת ישראל תתבגר המערכת הפוליטית, בין אם מדובר בזו מימינה של המפה הפוליטית בישראל ובין אם מדובר בזו משמאלה של המפה הפוליטית של ישראל, ויימנעו אנשיה מהכנסת ומהכללת שיקולים פוליטיים, לתפקידים שכל זיקה פוליטית אמורה להיות זרה להם. אם מדובר בטענות לחוסר יושרה, הרי לצורך כך קיימים גורמים המטפלים בה כך, במסגרת החוק, דוגמת משטרת ישראל ואחרים. פרקליט המדינה נבחר על-ידי ועדה מיוחדת שהוקמה לצורך כך ולא על-ידי ההמון או בעלי טורים, בעיתון זה או במדיה משודרת או כתובה אחרת.