שבוע לאחר שהדיקטטור ויקטור ינוקוביץ' נמלט מקייב בבושת פנים, ניצבת אוקראינה בפני שני אתגרים מונומנטליים. האחד הוא מניעת קריסתה הכלכלית. האחר הוא שמירה על אחדותה הטריטוריאלית.
כפי שזה נראה כרגע, הנתונים בשטח מבהילים בשתי החזיתות. באשר לאחדות הטריטוריאלית, האתגר המיידי הוא הבדלנות הגוברת בקרב האוכלוסייה הרוסית בחצי האי קרים. לאוכלוסייה הרוסית בקרים יש רוב של קצת יותר מ-60 אחוזים. זו אוכלוסייה של יותר ממיליון רוסים אתנים על פני שטח שווה ערך בגודלו למדינה אירופית קטנה כמו בלגיה.
המגמה הבדלנית הזו קיבלה רוח גבית חזקה. בערים הגדולות ברחבי קרים הונפו דגלי רוסיה. בסבסטופול יצאו כ-20 אלף מתושבי העיר להפגין בעד איחוד עם המולדת הרוסית. פחות מ-24 שעות אחר כך, ראש העירייה המכהן הודח מתפקידו לטובת ראש עירייה חדש, בעל אג'נדה בדלנית. עידוד נוסף היה ביקורי תמיכה של חברי הפרלמנט הרוסי. במקביל קיים נשיא רוסיה,
ולדימיר פוטין, דיון מיוחד על המצב באוקראינה. בסיומו הכריז הקרמלין על "מדיניות אי-התערבות בענייניה הפנימיים של אוקראינה". אולם ככל שזה נוגע לרוסיה, ההגדרה "עניינים פנימיים" קיבלה פרשנות ספציפית מאוד הכוללת, בין השאר, תנועה מסיבית של כוחות צבא רוסיים.
אתר החדשות הרוסי FLOT.COM דיווח על הגעתן של אוניות מלחמה רוסיות, ובראשן הנחתת 'ניקולאי פלינצ'קוב', לחופי חצי האי קרים. הנחתת, שעוגנת כעת בנמל סבסטופול, נושאת על סיפונה לפחות מאתיים חיילים. נלוות לה ארבע ספינות מלחמה נוספות, שעל סיפונן מספר בלתי ידוע של כוחות מיוחדים מהדיוויזיה המוטסת ה-45 של הצבא הרוסי. בנוסף, העיתונות המקומית בחצי האי קרים דיווחה השבוע גם על הצבת רכבים משוריינים סביב מתקנים רוסיים רגישים בסבסטופול ותנועת משאיות צבא רוסיות בכיוון העיר יאלטה. כוחות אלה מצטרפים לעוד 25 אלף חיילי הצי הרוסי המוצבים בסבסטופול דרך קבע, אשר על-פי פקודה יכולים בכל רגע לנוע לתוך שטח אוקראינה.
כך שאין פלא שרמטכ"ל צבא אוקראינה, אשר אמור היה לבקר בשבוע האחרון בקרים, החליט לבטל את ביקורו. לביטול לא נלוו הסברים. לא היה צורך. ברור לחלוטין מי שולט בשטח. עד כה, התגובה המערבית לכל ההתארגנות הזו הייתה רפה למדי.תמונת המצב הזו מזכירה את ההתארגנות הצבאית שקדמה לפלישה הרוסית לאבחזיה, המחוז הבדלני הפרו-רוסי בגאורגיה, בשנת 2008. כך גם המהלך הנוכחי השבוע להנפקת דרכונים רוסיים בהליך מזורז לתושבי קרים ממוצא רוסי. ממש כמו ערב הפלישה לאבחזיה.
אולם אוקראינה אינה גאורגיה, וחצי האי קרים אינו אבחזיה. הפעם מדובר במשחק גיאופוליטי מסוג אחר לגמרי, וכך גם דרגת הנפיצות שלו. הרוסים יודעים שפלישה לאוקראינה אינה מהלך שהעולם החופשי יוכל לשאת. בנוסף, לרוסיה אין באמת עניין לפלוש לאוקראינה. כן יש לה עניין לשמר את עוצמתה כלפי אוקראינה ואת השפעתה עליה, ובתנאים החדשים שנוצרו, המנוף העיקרי לשימור עוצמתה והשפעתה של רוסיה על הנעשה באוקראינה הוא חצי האי קרים.
לרשותם של הרוסים עומד ארגז כלים משוכלל. בנוסף לנוכחות הפיזית של הצי הרוסי בסבסטופול, עומד לרשות הקרמלין כלי עיקרי – הפרלמנט הפרו-רוסי של קרים, שמהווה מחוז אוטונומי בתוך אוקראינה. בקייב ובמערב יתקשו מאוד להתמודד עם קריאה של הפרלמנט לעצמאות מאוקראינה. זוהי שיטה מוכרת היטב ממקומות אחרים, כולל המזרח התיכון – שימוש בכלים דמוקרטיים לחיסול הדמוקרטיה.
אולקסנדר (אלכסנדר) טורצ'ינוב בן ה-49, שהוא הנשיא הזמני של אוקראינה, הזהיר מפני הנטיות הבדלניות בקרים ובמזרח המדינה. לטורצ'ינוב, העומד גם בראש הכוחות המזוינים של אוקראינה, אין כלים להתמודד עם הפעילות הרוסית בקרים. לא בשלב זה. לפיכך, הוא נאלץ להסתפק בהוראה לתובע הכללי לפעול נגד אלה הזוממים "לפרק את אוקראינה לחתיכות".
אלא שכפי שפרשנים רוסים הסבירו, פוטין אינו שואף באמת לפרק את אוקראינה לחתיכות. פוטין מעוניין לתמוך בבדלנים בתוך אוקראינה, כדי לשמר את תג המחיר שנקבע נגד כל מדינה לשעבר בחבר העמים שפועלת נגד האינטרס הרוסי. המחיר הוא חוסר יציבות פנימית, כמו במקרה אבחזיה, אוסטיה וטרנסניסטריה. אולם המרווח בין משחק שחמט מתוחכם לבין עימות שעלול לצאת מכלל שליטה עלול להיות צר מאוד. במהלך השבוע שעבר התרחבו העימותים בין מפגינים פרו רוסים למתנגדיהם גם לעיר סימרופול. חלק מהעימותים גלשו לאלימות בין קוזאקים תומכי רוסיה לטטרים. גם הצעת המקלט שיצאה מקרים לחיילי המשטרה החשאית, שיחידותיהם פוזרו בהוראות שר הפנים החדש בקייב העלתה את החשש מפני התארגנות חמושה בקרים. ביום רביעי בשעה 14:00 זינק מפלס המתח. בעקבות פקודה ישירה מנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הורה שר ההגנה הרוסי, סרגיי שויגו לכוחות הצבא הרוסי הסמוכים לגבול עם אוקראינה להגביר כוננות. "רוסיה צופה בזהירות בהתפתחויות בקרים וונוקטת בצעדים הדרושים להבטיח את התשתיות ווהמחסנים של צי הים השחור" אמר. זהו הצעד מרחיק הלכת ביותר שנקטה רוסיה מאז נפילת ברית המועצות ואינו בר השוואה, גם לא לפלישה לגאורגיה בקיץ 2008. בשבוע האחרון אמר שר החוץ הבריטי כי כל פתרון יחייב שיתוף פעולה עם רוסיה. זה כולל גם שיתוף פעולה כלכלי. מהלך משותף כזה יאפשר לרוסים לשמר השפעה לא רק במזרח אוקראינה, אלא במידה מסוימת גם בקייב. אם טימושנקו תשרוד, ואולי אף תיבחר מחדש לנשיאות, הרי דרכו של הקרמלין חזרה לקייב נראית סלולה, פחות או יותר. למערב, שלחץ על אוקראינה ודרש את שחרורה של טימושנקו, לא צריכה להיות התנגדות גדולה מדי. וכדי שזה באמת מה שיקרה, מוסקבה תדאג שהאופציה של חרחור בדלנות רוסית בחצי האי קרים תימצא על השולחן כל העת.
