שמי יוסי קבסה, ואני תלמיד ישיבת ההסדר במעלות. אף שכיום איני נמצא פיזית בישיבה אלא באוניברסיטה העברית, אני סבור שתואר זה הוא הראשון שעליי למנות. יש שיכנו אותי בוגר ישיבת ההסדר במעלות, אולם אני מחשיב את עצמי עדיין כתלמיד הישיבה, משום שהמעיין הרוחני המשמעותי ביותר שלי, גם כיום, הוא הישיבה, ואני מרגיש שותפות ואחריות עמוקה לבאר זו שממימיה אני שותה.
לישיבה יש חלק חשוב ביותר בעיצוב נפשי, בזיקוק מידותיי, בבניית השקפת העולם שלי - וכנגזרת לכל אלה יש לה השפעה גדולה על נקודות רבות בחיי ובהתנהלותי היומיומית.
בישיבה התרגלתי להשקפה שהעולם מורכב. בחיים בכלל ובחיינו כציבור תורני-לאומי בפרט, יש מגוון אידיאלים שעלינו להגשים: בתורה, בצבא, בכלכלה, בתרבות, בהתיישבות, במדע ועוד. בפגישה עם מורכבות כזו, ישנן גישות שונות: יש שיאמרו שלהגשים את כל האידיאלים הללו זה בלתי אפשרי, ולכן ייקחו אידיאל אחד וישקיעו בו את כל כולם, תוך התעלמות מהאידיאלים האחרים; ויש שיאמרו שאל לנו להזניח אף אחד מהם, אולם כוחנו דל ומוגבל, ולכן נפעל אך מעט בכל מישור. בישיבה הורגלתי לתפיסה שלישית: אנו נפעל בכל המישורים האפשריים, בכל אחד מהם נפעל בגדלות, והכול, בסייעתא דשמיא, מתוך קשר עמוק לעם ישראל ולתורה הקדושה.
מכוח תפיסה זו, לאחר שיעור ז' בישיבה החלטתי להתחיל בלימודי פיזיקה לתואר ראשון. מעט לפני תחילת הלימודים נולד בננו הבכור, שלוקה בשיתוק מוחין. קשה לתאר עד כמה מורכבת המציאות של גידול ילד הסובל מפגיעה כה נרחבת וכמה מורכב השילוב של לימודי הפיזיקה התובעניים עם מציאות זו.
אחטא לאמת אם אומר שלא חלפה בראשי מדי פעם המחשבה לוותר על לימודי הפיזיקה ולבחור בכיוון קל ונוח יותר, אולם גם בעתות הללו עמדה לנגד עיניי השאיפה שאליה חונכתי בישיבה: לא להיבהל מריבוי האתגרים, ולגשת אל הדברים בגדלות.
עם זאת, מסופקני אם היינו מצליחים לשמור על צורת חיים של משפחה נורמלית ועל התקדמות מקצועית לולא ההתגייסות הגדולה לפרויקט הטיפול והשיקום של בננו הבכור מצד הקהילה המדהימה של נוף-איילון, שבתוכה זכינו לגור. מתוך חיים של תורה ושל אידיאלים ומתוך תפיסה של נשיאה בעול עם החבר ושותפות עם הכלל בכל האתגרים, אנשי החסד הרבים בנוף-איילון רואים עצמם שותפים מלאים בטיפול בבננו הבכור ובקידומו. בזכות זאת התאפשר לי להמשיך להתקדם בלימודי הפיזיקה, לסיים תואר ראשון, ולהמשיך הלאה במחקר לתואר שני ולדוקטורט בפיזיקה יישומית.
זיכני הקב"ה לבצע את מחקר התואר השני בהנחייתו של פרופ' אהרון אגרנט, ועמו המשכתי גם ללימודי הדוקטורט. פרופ' אגרנט חיזק והרחיב אצלי את התפיסה הכוללת שאת יסודותיה רכשתי בישיבה. תפיסה זו מנסה להתבונן באופן רחב וכולל על כל מציאות, ולראות את התמונה השלמה והכוללת במקום אוסף של פרטים.
מתוך גישה זו, עם פרופ' אגרנט ואנשים מוכשרים נוספים מהאוניברסיטה העברית, פיתחנו שיטה לאיתור חומרים רעילים במערכת המים העירונית, בהתבסס על חיידקים שאפשר להנדס אותם גנטית להגיב לרעלים שברצוננו לגלות. שיטה זו כוללת מגוון אפשרויות - החל מחיישנים זעירים על שבב הנמצאים בנקודות קריטיות במערכת המים העירונית וכלה בחישה מרחוק של רעלים הנמצאים במאגרי מים גדולים. על שיטה זו זכינו במקום הראשון בתחרות שביקשה מחוקרים צעירים בתחומים שונים מרחבי העולם הצעות ורעיונות לקדם את בניית העיר המודרנית ולפתח אותה.
כעת, כחלק ממחקר הדוקטורט שלי, אני עובד על המשך הפיתוח של הרעיון הזה והפיכתו לטכנולוגיה בת-קיימא לישראל ולעולם כולו. בכך אני משתדל למלא את חלקי הקטן במארג החיים השלם והגדול של תחיית עם ישראל בארצו, מתוך הגשמת כל האתגרים המגוונים שעומדים היום לפני עם ישראל.
