X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
המתח שבין הורות כפויה וזכותו של האב לפיצוי בגינה לבין זכות קטין למזונותיו עמד במרכז פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, אשר ניסה לאזן בין זכויות מנוגדות אלו. ראשית - חייב בית המשפט את האב במזונות הקטינה, ומאידך במסגרת התביעה הכספית, חייב את האם בשיפוי האב בכל סכום שישולם בגין המזונות, זאת בנוסף לפיצוי כספי מכוח עוולת הרשלנות, התרמית, חוק החוזים וחובת תום הלב
▪  ▪  ▪
[צילום: AP]

שופט: נמרוד פלקס
לתובעת: עו"ד מיכל כהן קורינאלדי במינוי מטעם הסיוע המשפטי- מחוז ירושלים
לנתבע: עו"ד עובדיה גבאי
רקע
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, על-ידי כב' השופט נמרוד פלקס, נתן פסק דין ייחודי בתביעה למזונות קטינה כנגד אביה ובתביעה נזיקית של האב נגד האם, בגין נסיבות לידתה של הקטינה. בתביעה למזונות, האב טען להגנתו כי הקטינה נולדה בניגוד לרצונו וכי למעשה מדובר ב"גניבת זרע". האב לא הסתפק בכך, והגיש כנגד האם תביעה כספית להשבת דמי המזונות שיפסקו נגדו, ותביעה נזיקית בשל הפיכתו להורה בעל כורחו.
עבור הבעל היו אלה נישואים רביעיים במספר, ואילו עבור האם היו אלה נישואי ביכורים. לאיש ממכלול נשותיו נולדו רק בנות. כמיהתו לבן זכר, הובילה לגירושיו הרביעיים ולנישואיו בפעם החמישית, לאישה נוספת וזאת מבלי שידע כי לאחר גירושיו מאשתו הרביעית, נולדה לו בת. לימים באקראי, מציאות החיים זימנה את הקטינה מהתובעת ובנו הטרי של האב מנישואיו החדשים (לאשתו החמישית), לאותו מעון ולטיפולה של אותה גננת וכך נתגלה לו כי הוא אביה של הקטינה. בעקבות הגילוי תבעה אם הקטינה מזונות עבורה.
בתקופת נישואיהם ניסו הצדדים להביא ילדים לעולם. לשם כך, הם עברו, מספר הליכי הזרעה והפריה תוך רחמית, בזרע הבעל, אך משלא הצליחו להרות החליטו להיפרד. ארבעה ימים לפני סידור הגט, קיימו הצדדים יחסים וזאת לשם מתן זרע לאשה. הזרע הועבר לחו"ל לצורך הפריית ביצית מתורמת. לשם הליך הפרייה זה, בשונה מקודמיו, נדרש האב לעבור סדרת בדיקות דם, שבוצעו על ידו. הביציות המופרות הוחזרו לישראל וכשלושה חודשים לאחר גירושי הצדדים, הוחדרו לרחמה של האישה, אשר קלטה את ההריון, ממנו נולדה הקטינה.
יסוד המחלוקת בין הצדדים התייחס לשאלה העובדתית האם האיש ידע או לא ידע כי זרעו ניתן לצורך תהליך של הפריית ביצית של תורמת (שאינה יהודייה) מחו"ל. במאמר מוסגר ייאמר כי מדובר בזוג חרדי ומכלול ההליכים הרפואיים נעשה בפיקוח הלכתי. ביהמ"ש בחן שאלה זו, גם במשקפי חוק החוזים: האם האישה עשתה שימוש בזרע האיש בהתאם לסכם ההרשאה ביניהם. זאת על-רקע מחלוקת, האם האב התיר לאם לעשות שימוש בזרע להפריה חוץ גופית, כפי שנעשה בפועל או שמא הגביל הסכמתו לשימוש בזרעו, רק להפריה תוך רחמית. תת מחלוקת, הייתה לגבי השימוש בביצית של אישה אחרת, אשר אינה יהודייה. למרות שסיפור המעשה עורר מספר "נורות אזהרה", שהיה בהן בכדי להאיר את עיני האיש, קבע בית המשפט כי: "אף אם היה מקום לכך שיתעורר חשד האיש, הרי שבין התעוררות חשד לבין הסכמה מפורשות המרחק רב".

הכרעת הדין בתביעה למזונות

בית המשפט דחה את טענת "גניבת הזרע", כטענת הגנה בתביעה למזונות: "הגישה הנוהגת במשפטנו, כי אין לזקוף לחובת הילד את חטאי הוריו" והאב אינו יכול לנער חוצנו מהקטינה. במערכת היחסים בין הקטינה לאב, זה האחרון "חב מזונות הקטינה ואין במעשי או מחדלי האם כדי לשלול חבות זו".1
בהקשר זה קבע בית המשפט, תוך שהוא דוחה את טענת האיש בעניין זה, אין לשאלת זכות החזרה של תורם זרע מתרומתו, השפעה על חיובו במזונות מקום שהליך ההפריה הושלם והקטין נולד, גם אם תוך הפרת זכותו. בין אם ההלכה היא שזכותו של התורם לחזור בו בכל שלב (כעמדת בית הדין האירופי לזכויות אדם) ובין אם כגישת המשפט הישראלי כפי שנקבע בהלכת נחמני2 שקבעה כרף חזרה את המועד בו שימש הזרע להפריית הביצית, אף אם זו טרם הוחדרה לרחם האישה,3 שאלת הזכות לחזרה רלוונטית אך כלפי האם ובמישור של "לכתחילה". זאת להבדיל ממצב של "מעשה עשוי" וקטין בעל זכויות עצמאיות כלפי הוריו.
במקרה מיוחד זה עוררה שאלת ברירת הדין החל על מזונות הקטינה (הדין האישי או החוק לתיקון דיני משפחה מזונות), שאלה מקדמית נוספת: "מי נחשבת לאם הקטינה. שמא האם המולידה, אשר נשאה את הקטינה ברחמה, או שמא האם הגנטית, אשר תרמה את ביציתה להולדת הקטינה ?... דומה כי הגישה השלטת בהלכה היהודית היא שדת הקטינה נקבעת על-פי האם המולידה, להבדיל מעל-פי תורמת הביצית. אם כי קיימת דעה הפוכה. ראו: מ' קורינאלדי, המעמד המשפטי של יילוד מהפריה מלאכותית, קריית המשפט ד' (תשס"ד) בעמ' 361.".
בית המשפט לא נדרש להכריע בסוגיה זו הואיל ומצא כי בנסיבות המקרה דנן: אב אמיד ואם חסרת יכולת כלכלית, התוצאה – גובה החיוב במזונות – תהיה זהה בין אם יחול הדין האישי ובין אם החיוב ינבע מחוק המזונות. על-פי הדין האישי החובה מוטלת אבסולוטית על האב, וגם על-פי חוק המזונות בנסיבות כאלו יחויב אך האב במזונות.

הכרעת הדין בתביעה כספית והנזיקית

באשר למישור היחסים בין האב והאם, מתח בית משפט ביקורת על מעשי האם וקבע כי האם לא הייתה רשאית, על-אף כמיהתה לממש את זכות ההורות, "לרמוס ברגל גסה את זכויות האיש ולהשתמש בזרעו חרף רצונו לשם הבאת ילד לעולם, בדרך לה התנגד". נבחנה זכות האם לנסות להביא צאצאים לעולם, מול זכות האב לבחור האם וכיצד להביא צאצאים, כנגזרת מזכותו לפרטיות, אוטונומיה ובחירה חופשית. נקבע שהאם הפרה את חובת ההגינות, תום הלב, עם דגש על חובת האמון לאור היתרון המשפטי שלצידה (החיוב במזונות) ושליטתה המוחלטת על ההריון. בהתנהגותה גרמה לאב לפגיעה רגשית בהיותו הורה בעל כורחו, בושה (גילוי הקטינה במפתיע, לאדם שמנהל אורח חיים דתי) עוגמת נפש ופגיעה במעמדו כאב (מחוץ למסגרת זוגיות). בית המשפט ראה במעשיה ומחדליה של האם עוולה נזיקית של תרמית (שימוש בזרע בניגוד להרשאה), רשלנות וחוסר תום לב, וחייבה בפיצוי נזק לא ממוני, בסך 100,000 שקלים. בנוסף, חויבה האם בנזק ממוני של שיפוי האב במזונות שייגבו, בשל חסרון הכיס, שנגרם לו.

האיזון בין ההכרעות

הואיל ומצד אחד חייב בית המשפט את האב במזונות הקטינה ומאידך חויבה האם בפיצוי האב בסכום העולה על שיעור המזונות, נוצר צורך לאזן בין ערכים סותרים: זכויות הקטין למזונותיו מול זכויות האב. בית המשפט פסק כי יש לערוך בכל מקרה את האיזון על-פי נסיבותיו. בנסיבות המיוחדות של תיק זה, קרי: אב אמיד ואם חסרת יכולת כלכלית, על-מנת לא לפגוע בסיפוק צרכיה ההכרחיים של הקטינה, יישם בית המשפט את עקרונות הפסיקה שנקבעו ביחס להפעלת תניות שיפוי בהסכמי גירושין וקבע כי מועד ביצוע התשלום יידחה עד לאחר בגירת הקטינה או עד "שתעשיר" האם, על-פי המוקדם מבין השניים.
חשיבות פסק הדין, במסר הכפול העולה ממנו: מחד-גיסא, עמידה על העיקרון כי כל ילד/ה באשר הוא זכאי וראוי להבטחת מזונותיו וזאת ללא כל אבחנה בדבר נסיבות בואו לעולם. מאידך-גיסא, העברת מסר חד-משמעי בדבר האוטונומיה והפרטיות של כל אדם לבחירותיו, האם לממש את זכות ההורות אם לאו, כאשר האיזון בין שתי הזכויות ייעשה בכל מקרה על-פי נסיבותיו.
תמ"ש (י-ם) 24281/06 (מזונות) 39013-04-11 (כספית ונזיקית) 22317-08-11 (רכושית) מ.ו. ו-נ.ר.ו. נגד ד.ש.ו., (פורסם בנבו, 21.4.13).

'עת סיוע' בטאון האגף לסיוע משפטי
פורסם במקור במגזין "עת סיוע", כתב עת מקוון לאגף סיוע משפטי (גליון מספר 3, חורף תשע"ד)
תאריך:  15/03/2014   |   עודכן:  15/03/2014
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 רשלנות
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
על המתח שבין הורות כפויה וזכויות קטין
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עו"ד שוקי פרידמן
ברשימה זו אבקש לסגור מעגל ולפתוח שני דיונים חדשים. אבקש לסגור מעגל שהחל לפני כארבע שנים בייצוג על-ידי האגף שהסתיים בפסק הדין בע"א 1003/09 יוסף מקבילי נ' הכנ"ר בראשית ינואר 2010, ונסגר בראשית ספטמבר 2013 בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בפש"ר 1253/06 יוסף גמזו נ' נעמה ישעיהו ואח', בו ניתן, לראשונה, הפטר על חוב מזונות
עו"ד אורי צפת
רשימה זו תדגיש את מעמדה המחייב של הכתובה במשפט הישראלי על-פי פסיקת בית המשפט העליון, תפרט את ההתנגשות בין הכתובה לבין זכויות ממוניות המוקנות לאישה מכוח חוק יחסי ממון או הסכמי ממון וצוואות, לרבות הזכות של האישה לשערוך הכתובה. נעמוד על הבעייתיות הגלומה, לטעמנו, בפן היישומי של פסיקתו של בית המשפט העליון. בעייתיות זו נובעת מעירוב הדין הדתי עם עקרונות המשפט האזרחי
עו"ד אורנה פז
הליך בו מופקעת מן הפרט האוטונומיה שלו להחליט על גופו שלו מחייבת בדיקה מדוקדקת ומשנה זהירות בהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במקרה דנן סירב בית חולים לאשר ביצוע הליך רפואי בלתי הפיך בגופה של חסויה לבקשת האפוטרופוסים שמונו על גופה. בית המשפט שהסוגיה הובאה לפתחו הניח את התשתית הנורמטיבית לקבלת החלטה עת דחה בקשה לביצוע הליך כירורגי בלתי הפיך של קשירת חצוצרות
צ'לו רוזנברג
אובדן הרלוונטיות של רשות השידור בעידן של תקשורת מבוססת רייטינג היה צפוי מאוד משום שקברניטיה והפוליטיקאים הפכו אותה לאכסניה נוחה מאוד לקידום "אנשי שלומנו" ולא דאגה למהות
אברהם פכטר
לא בכל משחק אפשר להבקיע גול בדקה ה-90 או בזמן פציעות    שולה איחרה בבקשה להסדר טיעון, אך זה עדיין לא מאוחר מדי    גם אם המשקל המשפטי של העדות לא גבוה - המשקל הציבורי בעל חשיבות והד תקשורתי חיוני
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il