הי משה,
השנה החלטתי לכתוב אליך קצת אחרי אירועי יום הזיכרון ויום העצמאות. לחלוק עימך קצת מתחושותיי שלאחר החג.
עקבתי אחרי אין ספור הנאומים והראיונות שפורסמו בהקשר למועד זה של יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל.
קצת יותר מ-40 שנים חלפו נמאז נפלת בקרב בחזית המצרית במלחמת יום הכיפורים. הטקסטים של ראשי המדינה נשארו כפי שהיו והטקסים גם הם סבבו סביב אותו נושא, כאילו 40 שנה לא חלפו.
שוב, המוטיב העיקרי, הוא צה"ל. שוב מעטים מול רבים. שוב מסדרי ת"ס תס"ח (כאילו יש עוד משיהו פרט לאל"ם רוקני שיודעים מה זה). הואיל ורס"ר הבסיס שלנו, עשהאל (שכונה הסוס הלבן) הלך לעולמו בטח אחרת במסגרת הטקסים גם הוא היה עדיין מצעיד חיילים בסך על מגרש הכדורגל בג'וליס. לא משנה שכבר אין בסיס בג'וליס, אין מגרש כדורגל ואין חיילי שריון שם. אבל למי זה משנה העיקר שאפשר לציין את עצמאותנו בשמאל ימין מטומטם.
אמנם בנאומים היו מי שסימנו וי על שורת הישגים של המדינה.
ככה, כאילו, כדי להיות פוליטיקלי קורקט. היה מי שאמר שאנחנו מעצמת היי-טק. היה מי שציין את החקלאות הישראלית, אולי היה מישהו שאפילו אמר מילה על הרפואה הישראלית. אבל אופי החגיגות נשאר כשהיה. צבא ועוד פעם צבא ועוד פעם צבא. במרכז החגיגות העברת דגל צה"ל מהנדסה למודיעין או מתותחנים לצנחנים. ממש אירוע דרמטי ומרגש שמסמל את ישראל 2014. קודם לכן קצת תרגילי סדר וצעידה בסגנון צבאי של משמר הכנסת. פלא שלא תקעו שם גם את תזמורת מכבי האש, סליחה לוחמי האש.
כמובן שאירוע הבקר המרכזי הוא... טקס חיילים מצטיינים. טקס יזמי היי-טק מצטיינים מתקיים אי-שם ביום אחר. טקס יצואנים מצטיינים נערך כמובן במועד אחר, אירוע רופאים פורצי דרך אינו מתקיים בכלל.
אחר כך המנהיגות הישראלית מייללת למה כל העולם רואה בנו מדינה מיטרליסטית. שהכול בה סובב סביב צבא ואין מציינים את העשייה האזרחית יוצאת הדופן שלנו. את חתני פרס נובל הישראלים שמספרם חורג מכל סטטיסטיקה, את חברות ההזנק שאין דומה להם בעולם, את המחקרים פורצי הדרך ברפואה ועוד ועוד.
מה לנו כי נלין על אחרים אם גם אנחנו מתמקדים רק בצבא ובתרבות הכוח.
לקראת 2015 ראוי שוועדת השרים לטקסים ולסמלים והמנכ"ל החדש והמוכשר של מרכז ההסברה יחשבו ביצירתיות וידעו להפוך את יום העצמאות ה-67 של ישראל למנוף גדול ועצום של הישגיה האזרחיים של ישראל ותרומתנו הגדולה לרווחת האנושות כולה.
אם יוחלט לקיים בנפרד "יום צה"ל" - יום שבו יציין העם את אהבתו והערכתו לחייליו - מה טוב אך יום העצמאות חייב להיות מאופיין בהצגת הנס הגדול ביותר של המאה ה-20 - הקמתה של מדינה ריבונית לעם היהודי - היא מדינת ישראל. מדינה שעל אף בעיותיה, על-אף מצוקותיה היא הדבר הגדול ביותר הקיים בעולמנו.
