את מקומן של מדינות ערביות, שאיימו בעבר על ישראל, הולכים ותופסים אירגוני-טרור איסלמיסטיים. בעוד החמאס והחיזבאללה מנוטרלים, בינתיים, על-ידי ישראל - מרימים את ראשם הג'יהאד המוסלמי ואל-קאעידה, המסוכנים לאין ערוך מן השניים.
שני ארגוני הטרור האלה זוממים להקים במזרח התיכון אימפריה איסלמיסטית גדולה, שבין היתר תנשוף בעורפה של ישראל. האימפריה הזו אמורה לכלול את עירק ואת סוריה, ובשלב מתקדם גם את ירדן - שלוש מדינות ערביות, הניצבות כיום על עברי פי פחת, מבלי שארה"ב מסייעת להן.
עירק כבר נפלה וסוריה בדרך. ירדן, על-פי הסבירות, היא הבאה אחריה בתור. בלא התערבות מן החוץ להצלתן של מדינות המצוקה מן הבוץ שבו הן שקועות - אין להן שום סיכוי לעמוד מחדש על רגליהן.
סמטוכה
במצב הביש החדש נמצאת ישראל בין הפטיש והסדן; בין אירגוני-טרור סוניים לבין אירן השיעית היוצאת כנגדם, כאשר באירוניה של הגורל מתייצבת ישראל לימין שנואת-נפשה, ולא, כמובן, מתוך אהבת מרדכי אלא בשל שנאת המן.
במצב שנוצר עלולה ישראל למצוא עצמה מעורבת בסמטוכה הזאת, אם כדי לסייע לירדן השכנה להדוף את האויב המאיים לפלוש לתחומה, ואם כדי לקדם לעצמה את פני הבאות, כאשר ארגוני הטרור האיסלאמיסטיים יאיימו על שלומה מן הגבול המשותף.
מאבק ישראלי בארגונים האיסלאמיסטיים יהיה קשה לא פחות ממאבק העבר במדינות הערביות, באשר לאירגונים אלה אין כתובת ברורה ואנשיהם מפוזרים ופזורים בכל עבר. על עקבותיהם ניתן יהיה לעמוד רק בעבודת-נמלים של מודיעין מתוחכם.
ואף-על-פי כן ברור למדי שאת הג'יהאד האיסלאמי ואל-קאעידה יש להדוף מן הסביבה הקרובה בהקדם, בטרם יעלה בידיהם להשתלט על אימפריה איסלמיסטית, שתתמקם מתחת לאפה של ישראל.
