זה מה שכתבתי ב - 7 ליולי: לצערי העמוק, ביבי מדבר ישראלית, חושב אמריקנית ופועל - אובמאית.
משהו השתבש בדרך אל ראשות הממשלה... חבל מאוד. בעיני הוא עדיין אחד האנשים המוכשרים ביותר שהיו לנו, אבל ריח של אכזבה עולה מהתנהלותו.
אתמול קרה הגרוע ביותר. התנהלות חסרת פשר. סתירה מוחלטת בין ההצהרות למעשים, בין התהליך לתוצאות. מאכזב.
אל לו לביבי להיאחז בשקר הנורא שתהיה לו התנגדות רק מהצד הימין של המפה או מ"הניצים" כפי שכבר מפמפם לנו השמאל והתקשורת הרוויה ממנו.
האכזבה ממנו נוגעת קודם כל למיליון תושבי הדרום. האכזבה ממנו נוגעת לאלה שהם צפונה מהדרום. לאלה שהאמינו שאפשר במחשבה אחרת ובתקיפות כן לתת פתרון בנושא ולא דווקא כזה ש"מתבוסס בבוץ העזתי". אלה רוב הציבוריות הישראלית.
חסרת מעוף
האכזבה נובעת מהעובדה שהוא כופה על עם ישראל (במידה רבה גם על העזתים) להמשיך לחיות בסבב אינסופי של מלחמה זוטא, של פחדים ושל נזק, כל זאת רק מפני שאו שהוא הופחד, או שהוא הובל בידי אנשים המקובעים בדרך חשיבתית חסרת מעוף, חסרת תכנון וחסרת אומץ, או שהוא נכנע ללחצים. ( אמריקנים או אחרים על כך נדע בהמשך הזמן).
אם ביבי משמר כוחות למלחמה העתידית באירן, הוא הפקיר את העורף, שלו הפקרות חסרת אחריות ואפילו מרושעת.
ביבי ויעלון יודעים היטב, שמלחמה אינה פליית כינים. אינך יכול לברור אחד אחד את הקורבנות. מי שמשלח כ-100 טילים ביום גם הוא אינו בורר את קורבנותיו. רק במקרה אינו פוגע. "המקרה" הזה עלול להסתיים בסיבוב הבא.
היה עלינו לעשות את שלנו - אחרת! נועז יותר! חכם יותר! פחות הססני ויותר מעשי!
היה עליו להקשיב לא לכל ה"לשעברים" (ובמיוחד לא ל
אהוד ברק שעצותיו המדיניות הן מהגרועות שניתנו אי-פעם) אלא לאנשים המכירים את המטריה ואת המנטליות.
בחרנו אריה וקבלנו נמושה בסגנון
גדעון לוי.
אם ביבי חושב שהוא ימשיך להיות ראש ממשלה לאחר המהלך הזה - הוא מהמר גדול.