נתניהו: אמן משיכת הזמן!

חלומו של בנימין נתניהו התגשם: לוחם הטירור מס' 1 של העולם המערבי (אבי דוקטרינת "מקום תחת השמש") משך את כל הזמן שבעולם והתל שוב במילואימניקים ששחקו זוגיות משפחתית, הדאיגו ילדים בבית, הפסידו כספים בעבודה, פגעו בלימודים באוניברסיטה וחלקם וויתרו על חופשות; הכל כדי לקבל את תכתיבי אמריקה-מצרים-חמאס. החמאס על סף השבר-הגדול, כתוצאה מכתישות חיל-האוויר, מחזיק עדיין ב-70% מכוחו ו-80% ממערך הרקטות - פונה, בנקודת-זמן נפלאה מבחינתו, לשיקום מכונת המלחמה האיכותית, עליה שקד בשנתיים החולפות, ולשדרוג טווחי הטילים, בתום עיבוד הנתונים שזרמו און-ליין משדה הניסויים הפורה של מדינת-ישראל. אחד מתנאי החמאס להפסקת האש: הזרמת כספים (שעה שאין לאיש ספק מה ייעדם) וחידוש הזרמת הסחורות ממדינת ישראל, נטולת העקרונות; החוליה החלשה והפריכה ביותר בכל מו"מ אזורי. ביחס לדרישת חמאס הנוספת: שחרור מחודש של רבי-המרצחים מעסקת שליט - אלו ששבו לכלא במבצע "שובו אחים" - יש לעקוב בשבע עיניים. נתניהו כבר הפתיע לא מזמן, עם חילוץ באישון-לילה של שרידי גופות של מחבלים מתאבדים. בנימין נתניהו פונה עתה אל כורסת ראש הממשלה בירושלים, להתענג מחדש מפסגת משאלותיו האנוכיים, כשהוא נכון להרוויח זמן נוסף, מתוך מטרה פוליטית מפוכחת: להשכיח מאזרחי ישראל את חוויית הטילים המטלטלת האחרונה מדן ועד אילת. נותר כרגיל להתפלל, כי מי ששמר את אזרחי ישראל (כולל ערביי א"י ברמאללה וחברון) במשך שבעת הימים האחרונים, ישגיח בחוצות אשקלון ואשדוד על צעדיהם של גברים, נשים וטף, בכל רגע נתון, מעתה ועד ל"רגיעה" היחסית בעוד יומיים, שכן שונאי ישראל עוד עלולים להפתיע. הם הוכיחו היטב שהם אינם פראיירים. ואחרון-אחרון-חביב, מי שבריקוד-האש הנוכחי עדיין נתן קרדיט לצמד-המאהבים, ביבי את בוגי - אמור לחשב מסלול מחדש. אחרת - חיינו תחת טילים יהיו כמו המונסונים בסין והזרזיפים ביערות הגשם. ראו הוזהרנו: מולנו יושבים אויבים מושבעים, שהוכיחו עצמם עתה כחרוצים, אמיצים, חכמים ורבי-תושייה, שאינם מבזבזים זמן. נכונותם לרגיעה בנקודת זמן אסטרטגית מבחינתם - היא הישג מזהיר נוסף. הם, כרגיל, מכתיבים, וימשיכו להכתיב, את קצב האש ותזמון ההתרחשויות. בסיבוב הבא החמאס, הג'יהאד ואל-קאעידה, כבר יכוונו במדויק למטרות חיות ואל יעדים אסטרטגיים בכל נקודה משמעותית שיחפצו, ואף יערימו, בתחכום טכנולוגי רב, על סוללות כיפת-הברזל. נקווה, כי עד אז החברה בישראל תשכיל להקים מקרבה מנהיגים פטריוטיים, שרואים בדאגה למרחוק ושנהנתנותם האישית מהם והלאה.