החופש הגדול - למה זה משמין?

אכילה בהיסח הדעת, אנו אוכלים ובכלל לא מודעים לכמויות שאנו אוכלים, ולכן אוכלים כמויות גדולות בהרבה מאשר באכילה ליד שולחן וללא הסחות. רבים טועים לחשוב שעצם הישיבה גורמת לפחות פעילות גופנית, אבל הבעיה גדולה יותר משחשבתם, משום שלא מדובר בישיבה רגילה מדובר במצב כל-כך רגוע ששורפים פחות קלוריות וחילוף החומרים איטי יותר, מאשר בישיבה רגילה או בפעילויות הנעשות בישיבה כגון קריאה או למידה. כמובן שאנו אוכלים גם מתוך שעמום ואי-אפשר להתעלם מהחשיפה הבלתי פוסקת לאוכל. במיוחד כאשר צופים בתוכניות בישול שהפכו לפופולריות מאוד ואם בפרסומות למזון מה שגורם לאכילה עודפת ולהרגלי אכילה לא בריאים. ואם חשבנו שכל הבעיה מסתכמת רק בעת זמן הצפייה, אז לצערנו זה לא נגמר שם במחקר שנערך באנגליה. נמצא שאכילת ארוחת צהריים מול המחשב גורמת לאכילה משמעותית יותר לאחר-מכן. המחקר החדש מראה, כי ההשפעה של הסחת הדעת יכולה להיות משמעותית וארוכה יותר ולהימשך מעבר לזמן הארוחה. במחקר זה בחנו 44 משתתפים, אשר מחציתם אכלו ארוחת צהריים בזמן משחק מחשב סוליטר, ומחציתם אכלו ללא הסחות דעת את אותה כמות המזון, חצי שעה לאחר-מכן הציעו עוגיות לשתי הקבוצות והקבוצה שאכלה מול מחשב אכלה פי שתיים עוגיות מהקבוצה השנייה בהשוואה למשתתפים שאכלו את ארוחת הצהריים שלהם ללא הסחות דעת. בנוסף, הם התקשו לזכור את סדר המזונות שהוגש להם בארוחת הצהריים, והרגישו פחות מלאים באופן כללי. החוקרים שיערו, כי הסיבה לכך ככל הנראה טמונה בחוסר תשומת לב בזמן האכילה.

לעשות קניות, לבשל, לקבוע את הכללים בבית (אכילה מול הטלוויזיה, שעות אכילה, סביב השולחן וכדומה). לתת דוגמה אישית - הכלל החשוב ביותר בחינוך ילדים. לכן השינוי מתחיל בהורים. דרך ההורים ניתן להשיג תזונה נכונה לילדים. ההשמנה בילדים פוגעת לא רק בבריאותם. ילדים בעלי משקל עודף סובלים לעיתים קרובות מדימוי עצמי נמוך, חווים עלבונות ולעג מצד חבריהם ולעיתים גם מצד המשפחה הקרובה והמורחבת. הם מרגישים אשמים שהם אוהבים לאכול והערך העצמי שלהם נפגע מכך. למרות ההאשמות שהם סופגים, לרוב אין להם הרבה שליטה על המצב. הם נתונים לאחריות של הוריהם בנוגע לכל מה שקשור למזון. על ההורים לקחת את תפקידם בנוגע להרגלי האכילה של ילדיהם. תפקיד הילדים: לבחור מתוך מה שהוגש להם או מה שיש בבית את מה שהם אוהבים לאכול. לשים לב מהי הכמות שמספיקה להם, לא לפי גודל צלחת, אלא לפי גודל הקיבה והתחושה שלהם.

• הכלל המנחה הראשון הוא מה שרואים זה מה שאוכלים. אם יהיו ירקות ופירות חתוכים מוכנים מול העיניים, לרוב הם יאכלו, ואם נשים חטיפים שמנים זה מה שהם יאכלו;

• ליצור סביבה שמעודדת בריאות ותזונה נבונה לילד;

• הציעו בחירות סגורות. אל תשאלו "מה תרצה לאכול?" תשאלו "תרצה לאכול חביתה או סנדוויץ?" כך הם ירגישו חופש בחירה ולא יביעו התנגדות לאוכל בריא;

• להימנע מקניית משקאות מתוקים, להרגיל את ילדכם לשתות מים בכל עת;

• לחשוף אותם כל הזמן למזונות חדשים - גם אם לא מוכנים לטעום או לנסות אותם - שיהיו על השולחן;

• לאכול ארוחה משפחתית לפחות פעם אחת ביום, בלי טלוויזיה ובלי עיסוקים נוספים, רק המשפחה;

• לתכנן ארוחות מסודרות וקבועות לאורך היום. רצוי להכין מזון ממש כפי שהם ידעו מה הם עומדים לקבל כאשר הם הלכו לבית-הספר וחזרו ממנו. אפשר להכין סנדוויצ'ים ולשים במקרר;

• להעדיף אוכל ביתי ולהימנע מאכילה וקנייה של מזונות מוכנים ומעובדים;

• לעודד את הילד לבצע פעילות גופנית שהוא עצמו נהנה ממנה (חוגים לבחירתו או פעילות משפחתית שהוא יראה התלהבות ממנה);

• להגביר פעילויות משפחתיות בערבים, סופי שבוע וחופשים;

• להציע מזונות חדשים - גם אם הם לא ינסו לטעום את מזונות חדשים 10 פעמים בסופו של דבר הם ינסו, שיהיו על השולחן ושיראו אתכם אוכלים אותם;

• חשוב לזכור שזהו תפקידם של הילד לבחור מתוך מה שהוגש להם או מה שיש בבית את מה שהם אוהבים לאכול;

• לשים לב מהי הכמות שמספיקה להם, לא לפי גודל צלחת, אלא לפי גודל הקיבה והתחושה שלהם.