מבצע "צוק איתן", הוסיף נקודות רבות לפעולותיו של נתניהו כראש הממשלה. איווט ליברמן, פרש מסיעת הליכוד, בשל חילוקי דעות על התגובה ההולמת בעזה, תוך מחשבה שתקיפותו ודרישתו לכיבוש לשם הריסת תשתיות הטרור, תיתן לו את תמיכת רוב הציבור – אבל התאכזב. ביבי – התגלה פעם נוספת, כמנהיג שקול, מחושב, רואה את התמונה הכללית, כולל תגובת העולם ופעל לאט אבל בביטחון ובהצלחה לא מבוטלת.
האם ביבי הפתיע לטובה
רבים כבר הספידו את הקרירה הצונחת של נתניהו, במיוחד בשל מעמדו המתערער בליכוד ואז נוספה הפרישה של איווט מסיעת הליכוד, שנדמה שנתנה מכה חזקה לביבי, תוך קריאת תיגר על מנהיגותו כראש הגוש הימני.
ואז הגיע חמאס
כמו לאורך ההיסטוריה הקצרה של ישראל מאז 1947, באים שכנינו ופרטנרינו, ומצילים את המצב ובמידה מסוימת ועקיפה גם את עם ישראל.
ב-1947 לא הסכימו הערבים לתוכנית החלוקה, וספגו מכה ניצחת, שעד היום הם מפרשים זאת כ"נכבה" שלהם. כך זה המשיך ב-1956, עבור ל-1967, מלחמת יום הכיפורים, ועד להצעות מרחיקות הלכת של ברק ואחריו אולמרט. אבל המנהיגים המובילים עראפת ואבו-מאזן, סירבו וברחו.
פתיחת האש ע"י וחמאס מעזה
הרקטות מעזה שיש אומרים שבאים מצד חמאס, בשל תסכול, אובדן מעמד, אובדן השפעה, באים כדי להראות ולהצהיר, אנחנו כאן ויש לנו כוח ואמצעים.
מתברר, שמבצע "
עופרת יצוקה" – שלא הגיע עד כדי מימוש מלא והופסק בטרם עת, הביא למצב של היום, לאמור: נתן לחמאס זמן להתארגן, להבריח ולייצר נשק, שאסף במצבורים גדולים, להכין מנהרות ולעצבן את ישראל.
ההחלטה של שרון
ההחלטה של שרון, על נסיגה חד-צדדית עד לגבול הבינלאומי המוכר, נתנה לישראל את האופציות הצבאיות והמבצעיות הרחבות ביותר והטובות ביותר.
אילולי הנסיגה המלאה
ישראל לא הייתה מקבלת תמיכה בינלאומית ולו חלקית או זמנית, כפי שקיבלה ב"עופרת יצוקה", כפי שקיבלה במלחמת לבנון השנייה, ועכשיו במבצע "צוק איתן". אז נא להבין, להפנים ולהתנהג בהתאם.
ברגע אחרון:
1. מצרים התערבה כמתווך והציעה הפסקת אש. הקבינט – הסכים להצעה מתוך נימוק עיקרי שאנו צריכים את מצרים כידידה בתוך המרחב המוסלמי הגואה שבסביבנו.
2. החמאס יצהיר שלא יקבל הנחיות, אך בפועל יקבל אותן, תוך שיצא בהסברה רועשת על ניצחון במבצע, על ירי טילים על ירושלים, דימונה, תל אביב, חיפה ופחד צה"ל להכנס רגלית לרצועה. אז תנו להם לצעוד.
