|
כיצד מתמודדים עם הסוגיה ונמנעים מלחזור לעשן?
▪ ▪ ▪
|
- הדבר החשוב ביותר להבין הוא שעישון איננו מקל על לחץ, ההשפעה של ניקוטין על הגוף היא: עירנות, האצת קצב פעימות הלב ועלייה בלחץ הדם - כלומר עלייה ברמת הלחץ;
- לניקוטין אין שום השפעה חיובית, כי למעשה הוא לא עושה כלום (אין תחושת היי מכל סוג שהוא);
- תסמיני הגמילה מאוד דומים לתחושות שמרגיש אדם בשעת לחץ: ריקנות, אי-שקט, חוסר מנוחה, תזיזתיות ותחושה של חוסר. בכל פעם שמעשן מדליק סיגריה, הוא מקל על החוסר הזה ושעה לאחר-מכן הוא ירגיש אותו שוב. כך שאצל מעשן נוצרת במוח התניה שעישון מקל על לחץ, מכיוון שבמשך עשרות שנים בכל פעם שהמעשן היה לחוץ ועצבני והדליק סיגריה, הוא הרגיש הקלה;
- אין כזה דבר "רק סיגריה אחת", סיגריה היא מוצר שכל מטרתו הוא לפתח התמכרות. ברגע שלוקחים את הסיגריה הראשונה, מייד אחרי כן אצטרך לעשן עוד אחת ועוד אחת וכן הלאה. אין דבר כזה - לעשן רק קצת;
- תשאלו את עצמכם שאלות: אם אני חושב על סיגריה, כדאי לי לשאול את עצמי את השאלה הנכונה, במקום לשאול: "האם כדאי לי לעשן סיגריה אחת?", השאלה הנכונה היא: "האם עכשיו אני רוצה לחזור לעשן קופסא / שתיים ביום, כל יום, כל היום למשך שארית חיי?" זה הופך את ההתלבטות להרבה יותר פשוטה;
- זיכרו - הדלקת סיגריה אחרי זמן רב שלא עישנתי, מעבר לטעם הנורא ולסחרחורת לא נעימה של חמש שניות בגלל חוסר בחמצן הסיגריה, לא תעשה לי כלום (חוץ מלהחזיר אותי לעשן);
- אם הפסקתי לעשן ואדליק סיגריה, זה לא יפתור לי את הבעיה, כך שבמקום לשפר את מצבי, מצבי יחמיר: גם אשאר עם הבעיה המקורית שגרמה לי ללחץ ובנוסף לזה תיווסף לי בעיה נוספת והיא שאחזור לעשן;
- אל תקנאו במעשנים. הם תלויים בסם ממכר שלא עושה שום דבר. זכרו שאף מעשן בעולם לא היה ממליץ למישהו אחר להתחיל לעשן ושזה הרבה יותר כיף ונעים להיות חופשי;
- הכי חשוב: ההחלטה שקיבלתם להפסיק לעשן היא אחת ההחלטות החשובות ביותר שקיבלתם. יש מעט מאוד דברים שישפיעו בצורה כל-כך משמעותית על איכות ואריכות החיים שלכם.
|
