עוד בטרם החל המבצע "צוק איתן" שהפך למלחמה על הבית, לא הפסיקו דוברי "מחנה השלום" לשכנע אותנו בצורך במו"מ עם החמאס ו/או עם אבו-מאזן, "כי אין לנו אפשרות לבחור את האויבים שלנו". כך הם חוזרים ואומרים.
גם בעצם הימים הקשים האלה, כמה מחכמי "השלום" מציעים באיוולתם להפסיק את המלחמה ולחזור לשולחן המו"מ. ושוב ועוד פעם חוזרים ואומרים: "עדיף לדבר עם החמאס/פתח ולהגיע להסכם בדרכי שלום".
הנחת יסוד ברטוריקה כל כך מעוותת, צריכה לעורר את הציבור הישראלי כולו לבל יפול בפח. ביתי הוא מבצרי אומר הפתגם הבריטי, ואני הייתי מוסיפה: "ביתי הלאומי הוא מבצרי הלאומי".
בימי הבליץ במלחמת העולם השנייה, הפגינו אזרחי לונדון המופצצת את נחישותם להגן על ביתם=מבצרם=הלאומי. להם לא היה מגן "כיפת ברזל" ואף לא חדרי ביטחון. בלילות נמלטו להידחק ל'טיוב' ובימים הקשים המשיכו לחיות באומץ תחת אזעקות ופצצות הרס. העולם כולו הביט בהם בהשתאות ובהערצה.
ולא שכחנו איך לפני פרוץ המלחמה, חזר שר החוץ הבריטי מגרמניה בתום ניהול מו"מ עם היטלר, נפנף בפיסת נייר חתומה והכריז בשביעות רצון: "הבאתי שלום"! בצד עמדה קבוצה קטנה של בריטים מפוכחים שצעקו לעברו בחרדה על תמימותו והזהירו על אפשרות החורבן שיביא "הסכם השלום" השקרי הזה על בריטניה. בדיעבד התברר שהם לא טעו יותר מדי.
היה להם גם "שלומנייאק" מבית המלוכה, אחיו של המלך ג'ורג' הלא הוא אדוארד החלשלוש שויתר על כסאו לטובת גברת סימפסון. בני הזוג שיצאו לגלות היו אורחי הכבוד של היטלר שהשתמש בהם בערמומיותו. אזרחי בריטניה התעלמו מבגידתו של אדוארד והחרימו אותו. במשך כל השנים לא הותר לו לחזור לבריטניה, ואפילו לשעה קלה. רק לאחר מותו בגלות איפשר בית המלוכה לקברו באדמת מולדתו.
אני מזכירה נשכחות כאלה, כי הדמיון למצבנו ממש מצמרר: הישראלי = היהודי = הלאומי כמעט ניגף מפני קבוצות לחץ שמטרתן אחת: לערער אותנו מבפנים. אחרת, איך אפשר לקבל את הנחת היסוד של "מחנה השלום": מו"מ עם חמאס/פתח!, הרי האמנה שלהם ושל אחיהם הרוצים להכחידנו היא אחת ויחידה: המלחמה לשחרור פלשתין. באמצעות "הארגון לשחרור פלשתין": אש"פ -P.L.O
PALESTINE ORGANIZATION LIBERATION - זה הפרטנר למו"מ" על "שלום"?!
אם כך, על מה לנהל מו"מ? הרי מבחינת חמאס/פתח לא מדובר כלל על "שלום" למרות השימוש במושג הזה כדי להטעות ולתעתע בנו, אלא על תוכנית שטנית להביא עלינו את הקץ. מבחינתם, הרי מדובר על שחרור פלשתין (ארץ ישראל) מהיהודים.
FREE PALESTINE - כך הופך הסלוגן למהות.
רטוריקת "השלום" של מר"צ = התנועה = העבודה (וכמובן המפלגות הערביות) מתערבבת באקסיומה מעווותת: "הכיבוש" / "השלום" / "הכיבוש" "השלום"! - כך מתמידים הגופים הללו באמירותיהם בניסיון לסרס את בטחוננו האישי והלאומי ולאלצנו לכרות בור על חיינו בעצמנו.
"ביתי הוא מבצרי"! - אני מזכירה לכל חכמי "השלום" בתוכנו. אלה החוזרים ודורשים מו"מ על הבית הלאומי כדי לתת ולהעניק חלקים ממנו לאויבים הדורשים את כולו!. האם העלו בדעתם את המשמעות הנוראה שאם חלילה נובס וניוותר ללא בית לאומי, ללא ארץ ישראל מולדתנו, ואז מה יהיה עלינו?!
אמנם לא בדקתי, אבל אני משערת שבאופן פרטי כל אלה מ"מחנה השלום" דאגו לבטחונם האישי והתקינו בביתם אזעקה מפני פריצות, מגובה בחוזה עם חברות הביטוח מפני שריפות ואסונות. ואיזה ביטחון הם מפנטזים על הבית הלאומי ? שאיזו פיסת נייר חסרת ערך תגן על עתידנו, או הבטחה לבטחוננו של איזה מתווך או"מניק שערכה כקליפת השום?
ביתנו הלאומי הוא המרחב המוגן שלנו ומונע את האיום על חיינו, ועליו לא מנהלים שום מו"מ.
נ-ק-ו-ד-ה .