רק בישראל 1
"צה"ל הוא ארגון טרור" נחשו מי אמר זאת. אם עוד לא ניחשתם, הדוברים הם לא אחרים מאשר מפגיני שמאל נגד המלחמה בעזה. דומה שהם לא היו מביישים את ח"כ זועבי ועמיתיה הערבים, שלא היו עושים את מלאכת ההסתה נגד ישראל טוב יותר.
עם כל הכבוד ל
חופש הביטוי אין ספק שכאן מדובר בחציית קו אדום לעֵבר חופש ההסתה, שאין לעבור עליו לסדר היום. מה עוד שהפעם מדובר (ואין זו הפעם הראשונה) ביהודים. לא פחות. ישראל נגד ישראל כבר אמרנו (ובגירסת אחד העם אוטו אנטישמיות)?
האם יש עוד מדינה בעולם שהייתה נותנת לתופעה הזאת לקרות, ומאבדת עצמה לדעת כמו בישראל? הגיעה השעה לגלות אפס סובלנות להסתה, ולגזור בחוק עונשי מאסר וקנסות כבדים (הישראלי כידוע לומד דרך הכיס) בגינה. רק כך יושג אפקט ההרתעה וישראל תחזור לשפיות הראוייה. ובא לציון גואל.
רק בישראל 2
דומה שח"כ
חנין זועבי היא הגירסה הנשית של ח"כ לשעבר,
עזמי בשארה, הזכור לשימצה מבגידותיו במדינת ישראל. היא לא חוסכת שום הזדמנות לעלות לכותרות (אלא מה) כדי להסית נגד ישראל בתקשורת הערבית והעולמית ולהפגין למען העם הפלשתיני, ואף השתתפה, כזכור, בספינת הטרור 'המרמרה'.
דומה כי מי כמו טירורי החמאס שהטיבו לבטא את בוגדנותה של זועבי, כשהצביעו עליה כסמל של פלשתינית גאה, אשר עשוייה לשמש מודל לפוליטיקאים ערבים אחרים. 'הידיד של אויבי הוא אויבי' כבר אמרנו?
ואכן, לא צריך ללכת רחוק כדי להצביע על חבריה למפלגה, שאף הם אינם טומנים ידם בצלחת גם במלחמה הנוכחית, כשהם מפגינים למען פלשתין וקוראים קריאות בגנות צה"ל דוגמת ח"כ
ג'מאל זחאלקה.
השאלה היא מה ח"כ זועבי ועמיתיה הערבים עוד עושים בכנסת ישראל כשהם לא חדלים לירוק לבאר הישראלית שממנה הם שותים ומתפרנסים היטב לכל חייהם, במקום ללכת לעזה. איזו עוד מדינה בעולם הייתה מוכנה לקבל זאת - פרלמנט המאבד עצמו לדעת?
יחוּקק חוק לאלתר שכל ח"כ המסית נגד המדינה ומוסדותיה, בניגוד לשבועת האמונים, יוּדח מהכנסת. אם ח"כ כהנא הורחק בעוון הסתה נגד הערבים, במה שונה דינם של הח"כים המסיתים נגד ישראל?
הכספומט של ההורים?
צודקים הידוענים המיליונרים בעולם המרגילים את צאצאיהם לעבודה, כדי שלא יסמכו על הכספומט של ההורים, יעמדו ברשות עצמם מבחינה כלכלית, בפרט, וילמדו להתמודד עם אתגרי החיים בכלל. זה טוב לכיס, טוב לחינוך וטוב לתחושת הסיפוק העצמי.
ועם זאת, אליה וקוץ בה. אחד האבות טען בכתבה שהתפרסמה בנושא - ודומני שהוא מהווה דוגמה מייצגת - שהוא רוצה לבזבז את כל הכסף על החיים היפים, וכי ל'מסכן' אין די גם בשביל לפרנס את ילדיו. לכן בצד האספקט החינוכי הנזכר הגלום בעבודה, נשאלת השאלה איזה מודל משמש להם האב - מודל של בזבזנות ונהנתנות חסרת רסן בחיים?
מעבר לכך, נראה שההורים מונְחים על-ידי תחושת אגו עמוקה, דאגה לתענוגותיהם יותר מאשר לילדיהם, דבר האומר דרשני. יתרה מכך, ראוי היה שההורים יורישו את רוב נכסיהם לילדים, אך זאת תוך התנייה שהם יעבדו. עם כל הכבוד לצדקה לאחרים, כלום אין 'עניי' משפחתך קודמים?
הזַמר החושב
אודה ולא אבוש: מפעם לפעם, אני נהנית להציץ לטורו של הזמר שלמה ארצי במוסף של המדינה ולהתבשם משפע התובנות הפילוסופיות והמציאותיות השזורות בו, של החיים על פני הכדור העגול שעליו אנו שוכנים, ואשר בהן הוא מעשיר את קוראיו הרבים. הוא תמיד יודע לצטט את האיש הנכון, בזמן ובסיטואציה הנכונים, ולהשליך מכך על החיים האישיים והציבוריים. זאת תמיד תוך קריצה אירונית, כשחוט דק של הומור נסוך על דבריו. אולי אפשר לקבץ כל אותן תובנות בלקסיקון תחת הכותרת "פניני ארצי".
כי כל תובנה פנינה כבר אמרתי?
פסוקו
כל הארץ כיפה: אז אחרי הכיפה השחורה, הכיפה הסרוגה, ורח"ל הכיפה השקופה (כיפת שמיים) קיבלנו את כיפת הברזל הביטחונית.
כיפה נגד כיפה: כיפה על הראש נגד כיפת ברזל.
אתר הממשלה הוירטואלי: תגיד\י גוב.
ואחרון אחרון בחזית האויב: דַעא"ש חם מעירק - סוריה. 