ג'ון קרי, מזכיר המדינה של ארה"ב, מכבר מצטייר אצלי כרקדן מסוגו של כוכב הקולנוע הגדול, הרקדן המהולל פרד אסטר. כוכבו כידוע זרח כבר בשנות השלושים של המאה הקודמת. שניהם תמירים, בעלי מבנה פנים דומה באורכם וסנטרם נחוש, ובעיקר ניכר דמיונם ברגליהם הארוכות. אך בעוד שפרד אסטר רקד על מסכי הכסף עם בת זוגו הלוהטת ג'ינג'ר רוג'רס, ג'ון קרי מחולל במרומים, ממקום למקום, להוציא אל הפועל את מדיניותו של
כבוד הנשיא
ברק אובמה ולמצוא לעצמו בת זוג מתאימה במזרח התיכון.
היו לישראלים לא מעטים סיבות לחשוד בכנות כוונותיו של קרי המתווך העקשן, ודומני שהוא לפחות סיפק פה ושם עוגנים מפתיעים להיאחז בתחושת מועקה שעורר אצלנו. הסתבר כי בבית הלבן יושב כיום נשיא מורכב יותר מששיערנו, ויחסו אלינו מתבטא משום-כך בכפילות, כפי שפרסמתי אתמול ברשימתי "ישראל מצלצלת בפעמונים" להעיר את העולם.
וכך כתבתי:
"לא ראינו מחול שדים עוקצניים כמו אותם טבחים-שליחים הפועלים בהשראתו של נשיא ארצות-הבאת ברק אובמה המדבר משני צדי פיו; מחד הוא אומר כי "לישראל יש מלוא הזכות להגן על אזרחיה" ובאותה נשימה הוא מלווה את שליחו ג'ון קרי, בהנחייה חדה: "הוריתי למזכיר המדינה לפעול להשגה באופן מידי (הדגש על מידי) של הפסקת-אש". איך זה מתיישב עם זה? אכן כפי ששיערתם, זה לא מתיישב מפני שזו הדוגמה הקלאסית לצביעות, אחד בלב אחד בפה."
ואכן, גם ריחופו-ריקודו של ג'ון קרי מעיד כי זו גישת הבית הלבן, והיא נחרצת לקטוע את המלחמה ברצועת עזה בכל מחיר, לשמוט מאתנו את הבסת מדינת הטרור הקרויה רצועת עזה. קרי שנצטווה למשימה חדשה קם להתעופף כשהוא רוקד מבירה לבירה בקלילות אסטרית, אך מתנהל כפיל מגושם בביבר של זכוכית, כשמדובר בישראל.
קטר הקיצונית וטורקיה של
ארדואן הין בראש מעייניו של ג'ון קרי. אני משער כיצד נדלק הרעיון המבריק הזה לזהור בחלל החדר הסגול, שהנה נקלעה לארצות-הברית הזדמנות למנף באמצעות "צוק איתן" את יחסיה של ארה"ב עם שתי המדינות הנ"ל שעוינותן לישראל גובלת ברדיפה עד קטילה.
הרצון להחניף לאותה מדינונת טבולה באוקיאנוס של כסף וזהב למכביר, קטר שבמפרץ הפרסי, ולטורקיה של ארדואן האיסלאמי שונא-ישראל חבוט בראשו, נשמע מבטיח עד מאד. מצד שני ירוויחו אובמה וקרי את כיווצה של
ישראל שוב לממדים של מי שאיננה מסוגלת לספק את הסחורה, ויזכו בנקודות אצל אמיר קטר תמים אל חמד מפרנס החמאס ומתחזקו ואצל נוטף הרעל הטורקי ארדואן . תרגיל מוכר לעייפה מהעבר המייגע.
הלחץ של ארה"ב שמוכתב מהבית הלבן סייע בדרך משלו להעצמת תדמיתו של החמאס באמצעות "פרשת הטיסות" לשדה התעופה הממלכתי שלנו. בדרכים גלויות ונעלמות פועל ג'ון קרי במחולותיו, מותיר בעקבותיו מסלולים חרוכים לבלי הכר.
בפעם זו צריך נתניהו להיות הכוריאוגרף של הסבב הזה עד למיצויו ולהכתיב לג'ון קרי, עד כאן. מחובתו של נתניהו לאפשר לצה"ל לפעול כדעת מפקדיו, ולחסוך מהם בכל מחיר לחצים מיותרים, העלולים להחיש פעולה ותנועה תוך סיכון חיילינו וחלילה בפגיעה בשיקול דעת.
המבחן הזה של נתניהו בהדיפה ברורה של לחצים פסולים של קרי, הוא מבחן שראש הממשלה טרם התנסה בדומה לו. נקווה כי לא יחמיץ הזדמנות נדירה לפרק את החמאס מנשקיו. עד אז מוטב שנתניהו יבהיר לקרי כי אין לו כוונה לשמש לו כג'ינג'ר רוג'רס בת זוגו למחולות של פרד אסטר. אנחנו לא חיים בסרט אלא במציאות קשה וכואבת.
קרי חייב להפסיק בחישה חפוזה בקדרה רותחת ולצאת מכאן עם מסר חד וברור לבית הלבן שאסור להמשיך ולהפקיר מיליון וחצי פלשתינים "בלתי מעורבים", בהם משתמש החמאס באכזריות מזעזעת כקו ההגנה והביצורים שלו. כל הרוג פלשתיני דמו בראשו של החמאס. הצלחה צבאית-ישראלית בסיום השלבים האחרונים של מלחמת חורמה זאת תבטיח לפלשתינים לא פחות מאשר לנו סיכוי לחיים שאינם מתקיימים כבני-ערובה בצל מלחמה של טרור איסלאמי קיצוני.
את רצועת עזה צריך לשחרר מהחמאס, שכן הוא לא יפשוט מעליו את כסות האידיאולוגיה שלו הקוראת להשמדת ישראל, ולא ישנה בה פסיק אפילו יומטרו עליו הררי זהב. בניית מוקד תיירותי דמוי קטר המצועצעת ברצועת עזה הוא חלום רע שכן חלק גדול מהכספים שיוזרמו לרצועה יוקדשו למערכת הדמים הבאה, וחוששני כי זו לא תפרוץ רק ברצועה. מעומק חדירת החמאס ליו"ש ברור כי ברגע מסוים גם הגדה עלולה ליפול כפרי בשל בידי החמאס, אם ימשיך להתקיים לאחר המלחמה הנוכחית.
סירוס החמאס היא התשובה ההולמת למועצה לזכויות האדם בז'נבה, מועצה שהיא ביזיון למדינות שוחרות החרות. הגיעה שעה להעמיד בסימן שאלה את המשך קיומו של ארגון האומות המאוחדות במתכונת המסואבת הנוכחית שלו. מכבר צריך היה להקים ארגון חדש ושונה של אומות המתקיימות וניזונות מתרבות דמוקרטית אמיתית.
אם אובמה וקרי רוצים להטביע חותם אמיתי בדף ההיסטוריה בו יוזכרו, הרי לפניהם הזדמנות להשליך לפח האשפה של ההיסטוריה ארגון נאצל בתחילתו ואילו כעת מבחינת מספר חבריו נציגי משטרים חשוכים איננו מסוגל כלל לקיים את יעדי ייסוד קיומו. ארגון שמוכן לשכב על הגדר למען הצלתו של ארגון טירור שקיומו ברצועת עזה מסכן את שלום העולם, הוא סימן צורב לקיומו של עולם מעוות וחולה המאבד מיום ליום את יכולתו להתגונן מטרור מתעצם.
