הנה 'קרי מגיע כדי לשוחח עם שני הצדדים'. גם אובמה. גם אירופה,
טוני בלייר או בילי קלינטון. כולם באים לדבר עם שני הצדדים. כמו שאומר יוסי ביילין כל חייו – מדובר בהידברות.
כלומר, תרבות, כללים, חוקי משחק שנשמרים – כל טוב הארץ במשפט אחד. כותרות על 'הידברות בין שני הצדדים' מהסוג הזה, עם סגסוגות וסגנונות שונים, רצות בעולם כבר עשרים שנה לפחות. מאז אוסלו, לפחות. במשחק 'שני הצדדים' החלו ביילין ופרס שלו. רבין כמעט הקיא כשלחץ את ידו המושטת לשלום של ערפאת על הדשא.
מה, הוא הקיא על השלום? בילי אמר לו יום או יומיים לפני כן, אל תדאג, אני אוציא אתכם אל הדשא כדי למנוע מבוכה קשה אם הבטן שלך תקרקר לפתע... רבין בלע שני ספלי תה סקוטי צהבהב נגד בחילה לפני שיצא לדשא. יש לו קיבה קשה. הוא לחץ את יד השלום של ערפאת אך ורק כדי 'לרסק את בג"ץ ואת בצלם'. אחרי התקרית ההיסטורית הוא הודיע למשתתפים שזו הייתה יד תותבת. בעצם, יד שנייה. זו היד המאוננת, לדבריו. בסופו של דבר לא הצליח לרסק את בג"ץ-בצלם ואת עכשיו, זה לא עבד. אבל אני סולח לו בדיעבד.
אז מה יש לנו פה?
'שני צדדים'. צד אחד שופך דמים מאז ומתמיד, גם את שלו. כל תזוזה קלה בשטח או הצהרה על בנייה בירושלים מביאה אותו לשפיכה מוקדמת גם במהלך משחק מקדים 'שני הצדדים'. מה אתם אומרים? צועקת עלינו אירופה, גם אתם יורים על עזה. עושים מצור, עושים מרמרה, אוסרים פליטים, אוסרים ילדים שמניפים דגלים, הורגים.
והם בסך-הכל משליכים אבנים. ילדים. מדובר בשני צדדים לאותו מטבע ברברית, שטופת רצח ותאוות דם. הסתה מצמררת, אמרנו? אנחנו לא עומדים בלחץ של משחק ה'שני צדדים'. בעזה הם השליכו זה את זה מהגגות והמרפסות בקומה עשר ועכשיו הם כועסים עלינו ששיטחנו את כל הבניינים הגבוהים. אצלנו מקימים, בו-זמנית לטרור הערבי, ועדת-חקירה להעניש חיילים ושוטרים מבולבלים בכל פעם שנהרג מחבל עם חגורת נפץ על גופו.
על הוועדה מוטל לבדוק מה היה מרחק כפות ידיו של המחבל האמיץ מהחגורה כדי להוכיח שאין פני המתאבד לרצוח בכוונה לא טהורה... טיבי אחמד טוען מיד שאנחנו כולנו רצח-עם. גם שרת החינוך לשעבר אמרה על שר הביטחון לשעבר שהוא רוצח. בתו של ראש הממשלה לשעבר ניצבה לפני ביתו של אותו שר לשעבר ובידה שלט – אתה רוצח. שני צדדים שווים ומכובדים באותה מידה, לא?
כי אנחנו (הריבון) חייבים בכל משמר לשמור על האיזון בין 'שני הצדדים' והמחבל שייך לצד, צחוק בצד. זה שם המשחק. את המשחק הזה מפר העולם בכל פעם שנחוצה לו תנופה ל'המשך המו"מ בין הצדדים' כדי לכסות את התחת שלו מול מצביאים מוסלמים הכובשים בקולם את הפרלמנט האירופאי וקובעים את תוצאות קרב הבחירות.
המצביע הוא המצביא. פעם הם היו חוצים מדבר שלם של חול על גמלים כדי להגיע אל שדה המערכה, מניפים חרב ושוחטים את האויב פנים אל פנים. עכשיו החרב היא בסך-הכל פתק נייר שדוחפים לקלפי וראו זה פלא – החומות ממול נופלות. זה לא חדש, כמובן. ככה נפלו חומות יריחו. זהו נס הדמוקרטיה ש'הצד השני' מבין להפליא כי הנס הזה עובד בשבילו להפליא.
כולם באים לפה לשוחח עם 'שני הצדדים'. העולם בא אלינו ולוחש בצניעות, אתם הצד החזק והם המסכנים – למה שלא תוותרו קצת? (רבע מיליארד ערבים בשישים מדינות) תעשו משהו שלא יחשבו בעולם על אפרטהייד. שלא יעשו לכם שוב דרבן. שלא יכריזו באו"ם 'ציונות = גזענות'. כי לכל בעיה בעולם יש היום שני צדדים ואחד מהם, במקרה – יהודים. בצד השני נמצאים הפעם כל הערבים + דאעש, ג'יבריש נוסטרה ואל-קאעידה לפחות.
לך תסביר שבנוסף יש גם צד של מופלאים: פרס, מרץ, הרצוג, ציפי ואופנהיימר - השמאל המזדנב. טוענים אצלנו פרשנים נשואים שאם גם אצל האויב היו אנשים ותנועות שלום כמו שיש אצלנו אז מזמן היה שורר שלום... אבל גבירותי ורבותי, כל המופלאים האלה הרי נמצאים מזמן בצד השני ועדין אנו מסתחררים סביב הזנב...
אירופה אומרת בכל הפרלמנטים, כל זמן שהוויכוח הזה יתנהל בין 'שני צדדים' - הוא יתנהל בצורה תרבותית. אתם יודעים מה, אירופה צודקת. הנה רק עכשיו אמר אחד מאותם אדריכלי-עבר מר יוסף ביילין: 'להידבר – ולבלום את הנפילה'. אבל הכותרת שלי: אל תחיו בעננים – תרדו ולאט ולא תפלו. אין מדרגות ואין מעקה.
אירוע ספורטיבי מהוגן
קטר, אש"פית הטרור העולמי, תארח גם את המונדיאל. מארחת ומורחת עולמית. כזה העולם, מה לעשות, אוהב כדורגל יותר מיהודים. העולם התרבותי, קשה להודות, החל את דרכו התרבותית בצליבת יהודים. מאז ועד תמיד שפכה אירופה את דמם של היהודים כי הם לא נטו לגווע בכוחות עצמם. נטו עקשנים. לפני יובל ויותר היא גם שרפה אותם. עוד מעט, בשל התנחלות בארץ ישראל, היא תשלח לקראתנו את נאט"ו. נטו צדק.
עכשיו העולם הזה, המתורבת כבר אלפי שנים, ילך לשחק כדורגל ולשתות בירה בהפסקות באצטדיונו של שליט קטר, בעיר התותחים הכבדים של הטרור איסלאמיסטי. כאילו שיש קשר מיסטי בין אהבת כדורגל עולמית לתאוות-דמים של שליטי קטר. גם אם תחטטו עמוק בקשר איש לא יאמר לכם שהוא חושב על יהודים. מה פתאום, בהקשר הפסטוראלי של קטר? נו, באמת, בגלל כמה יהודים שיושבים על מזוודות בארץ תל אביב נפסיק חנגת כדורגל משכרת?
הדבר הכי טוב בעיר
דאעש זה הדבר הכי טוב שקרה לעולם המערבי בשנים האחרונות, אולי מאז הגיח אובמה לשלטון. לא, לא שתיתי כלום הבוקר ולא פספסתי את הכדורים שלי. למעשה, מאז קמה דאעש, כמו עוף חול בחולות המידבר שבין אוזניהם של אסד, חומיני,
ארדואן ואובמה, ויתרתי על כדור אחד ללחץ דם. מצבי שפיר, ממשיך להשתפר.
ברור שגלגול הראשים ביו-טיוב זה לא צחוק, אבל גם גלגול העיניים של אמריקה המטפחת את קטר (ראו למעלה) – לא משהו. לא, זה לא מצדיק את מצב רוחי המשתפר. דע-אש היא יותר מקוץ בתחת, הרבה יותר. היא למעשה אומה מתחדשת שאומרת לעולם בדיוק מה שהאסטרונאוט ניל ארמסטרונג אמר לאזרחי העולם כשצעד על פני הירח. כן, דאעש לוקחת את האנושות צעד אחד אמיץ קדימה אל העבר שהתרחקנו ממנו לפני 1300 שנה. היא מנסה לקחת אותנו עם הראש על כפות הידיים.
דאעש הוא האות שלפני בוא המשיח, צלצול הפעמון לפני שמתיכים אותו למחרשת תותחים – קומו בני אדם שוחרי חרות, דבקי זכויות אזרח ואדם, חסידי אומות עולם, שוחרי חופש ביטוי, שיבולי דמוקרטיה בשדה הקמה, עורו וצאו לרחובות. נסו להבין איזה צונאמי אדיר מתקרב אליכם ממזרח. רגע, מה פתאום 'להבין'? נסו לראות. לראות מה שרואים מפה היהודים השנואים עליכם. הפעם לא היהודים המציאו את דאעש, הם גם לא המציאו את הדם במצות ואת הפרוטוקולים ואת המגפה השחורה אבל נעזוב את זה עכשיו, לא נתעסק בפצעים שהגלידו פתוחים.
אתם מסוגלים להבין משהו לפני שהראש שלכם מתגלגל בחול? ממש לפני שהוא מתחיל להתגלגל נסו להתפקס לרגע, לראות מה הולך פה, מה עלול להתרחש אם הם יקימו פה עוד מדינה פלשתינית מתחמסת.
