ב-23 בספטמבר 2014 החלה מתקפה אווירית משולבת של ארצות הברית עם כוחות של ערב הסעודית, ירדן, בחריין, איחוד האמירויות וקטר נגד מטרות של ארגון דאעש ושל ג'בהת אל-נוסרה ב-א-רקה, דיר א-זור, חלב ואדליב אשר בסוריה. כדברי גורם צבאי אמריקני, "התקיפות האוויריות נועדו לפגוע במוצבי פיקוד ומערכות שליטה ובקרה של דאעש וכן בערוצי האספקה ומחנות האימונים"[...]. גל התקיפות הראשון נועד להכות 'מכת מחץ' את הארגון".
כשהחלה המתקפה האווירית נגד יעדי דאעש בעירק על-ידי כוחות הקואליציה, המובלת על-ידי ארצות הברית, נרשמה בעולם הערבי בכלל ובסוריה בפרט תמיכה ציבורית גורפת במהלך, שהתבטאה בשיח ברשתות החברתיות וגם מחוצה להן. יתרה מזו, טענה חוזרת ונשנית הייתה, כי נדרשת התערבות נרחבת, מעבר לגבולות עירק, וכי לא ניתן יהיה לפגוע בדאעש-עירק בלי לפגוע גם בדאעש-סוריה, משום ש"גדיעתו ושרפתו של אחד משני הראשים של המפלצת, ללא כריתתו ושרפתו של השני", תהיה במקרה הטוב לא יעילה ובמקרה הרע תביא להתפשטות מהירה ורדיקלית של המחלה.
משום כך, נראה היה, כי מתקפה בסוריה תזכה בלגיטימציה רחבה. אולם כשלושה שבועות מאז תחילתה של המתקפה הסתמן שינוי באווירה. רבים מתומכיה מאוכזבים ואף מותחים ביקורת חריפה על אופייה ויעדיה.
ראה
מקור המאמר באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי.
האם ארצות הברית ובעלות בריתה מאבדות את הלגיטימציה לתקיפות האוויריות נגד דאעש בסוריה?
השיח המתנהל ברשתות החברתיות בסוריה מעלה ספק אשר לאפשרות שהמתקפה האווירית אכן תחלץ את אזרחי המדינה ממצבם - הימצאות בין הפטיש לסדן: בין משטר אסד, האחראי למותם של כ-230 אלף סורים ולהפיכתם של כתשעה מיליון אחרים לפליטים מאז שפרצה מלחמת האזרחים, לבין האיום של משטר איסלאמי קיצוני ומדכא כפי שמציב דאעש. שאלות אלה עולות ברשתות החברתיות בעולם הערבי בכלל ובקרב כוחות המזוהים עם האופוזיציה הסורית בפרט.
ניתן לאתר הסברים למה שנראה ככרסום בלגיטימציה למתקפה באמצעות ניתוח השיח, המתנהל ברשתות החברתיות בקרב אזרחים סוריים, המזהים עצמם כחלק מהאופוזיציה למשטרו של בשאר אל-אסד. מדובר בכ-12 אחוזים מכלל המשתתפים בשיח ברשתות החברתיות בסוריה, אשר אינם כוללים קבוצות איסלאמיסטיות קיצוניות וכמובן את נאמני המשטר. ניתוח השיח מצביע על כמה נימוקים עיקריים לכרסום בלגיטימציה למתקפה, שיש ביניהם קשר ברור. פרט לכך, מוזכרים בשיח כיווני פעולה, שמצופה, כי ישיבו את הלגיטימציה למערכה נגד דאעש ואף יסייעו לרפא את חוליה של סוריה.
טיפול בסימפטום, לא בבעיה - "אם אסד נשאר אז דאעש יישאר, אם דאעש נשאר גם אסד יישאר": אחד ממפקדי ארגון האופוזיציה, 'ליווא אל-תאווחיד', טען, כי "הפעולה הצבאית של כוחות הקואליציה בסוריה אינה מאוזנת. "הם אינם מטפלים בשורש הבעיה שהובילה לקיצוניות - המשטר שאפשר לדאעש להתקיים. אם הם יסירו את דאעש אך ישאירו את המשטר, יגיע דאעש אחר; זה לא יסתיים לעולם". ואכן, לטענת המורדים במשטר וגורמי אופוזיציה אזרחיים, ללא חיסול ה"אסדיזם" - אסד ומשטרו, לא ניתן יהיה לטפל בדאעשיזם. "אלה זורקים פצצות כלור ואלה כורתים ראשים", "אלה הורגים אותנו מלמעלה ואלה מלמטה".
פגיעה באזרחים: טענה חוזרת ונשנית בשיח, היא, כי האסטרטגיה הנוכחית של בעלות הברית, המתמקדת במאבק מהאוויר, פוגעת בגורמים האמורים לטפל בבעיה מהקרקע. טענה זו מתייחסת למספר הרב של אזרחים שנפגעו בגל התקיפות הראשון. חוסר הדיוק של המתקפות עורר חשש מהמשכו של הרג לא-מכוון ומכך שפגיעה נרחבת באזרחים תסייע לדאעש להרחיב את מעגל התמיכה בו - תוצאה שתפצה את הארגון על הפגיעה בכוחותיו ובתשתיתו הצבאית.
הימנעות מחימוש המורדים ומהגדרת אזורים אסורים לטיסה: ביקורת נוספת שעולה בשיח ברשתות, היא, כי התקיפות לא לוו בחימוש לוחמי האופוזיציה על הקרקע. ללא חימוש המורדים בנשק מתקדם, כך נטען, לא יצליחו קבוצות המורדים למלא את הוואקום שישאירו הג'האדיסטים המוחלשים ויהיו אלה כוחותיו של אסד שיעשו זאת. בנוסף, גם אי-הגדרת "אזורים אסורים לטיסה" - צעד שסורים רבים מייחלים לו - מגבירה תסכול, שכן היא מאפשרת לכוחות המשטר להמשיך ולתקוף מרכזי אוכלוסייה מן האוויר. טורקיה הציבה את הגדרת האזורים האסורים בטיס כתנאי להצטרפות למתקפה נגד דאעש, ולכן נטען, כי אי-נקיטת צעד זה מונעת את הרחבת שורות הקואליציה.
הרחבת טווח היעדים למתקפה: לצד תקיפות יעדי דאעש הותקפו גם מתקנים ומעבדות חומרי נפץ של "קבוצת חורסאן" - מעין זרוע מקומית של אל-קאעידה, הפעילה בצפון מערב סוריה. קבוצה זו סופחה לחזית אל-נוסרה ועל-פי מקורות אמריקניים הייתה בשלבים מתקדמים של הכנת פיגועי טרור נגד יעדים אמריקניים ומערביים בארצות הברית ובאירופה. תקיפת הקבוצה גרמה לאובדן אמון בפעולות הקואליציה, הן מצד האוכלוסייה הסורית האזרחית והן מצד קבוצות המורדים המאורגנות, משום שאזרחים רבים אינם רואים בה ארגון טרור שכן היא אינה תומכת בג'האד עולמי, אינה מבצעת פשעים אזרחיים ואינה כופה אידיאולוגיה איסלאמית רדיקלית על התושבים שבאזורי פעולתה.
משורותיהם של ארגוני המורדים אף נשמעה הכרזה, כי המתקפה על "קבוצת חורסאן", היא "מלחמה על האיסלאם" וכי מדינות סוניות שישתתפו בה יהפכו בעצמן יעד לפעולות טרור וג'האד. התנגדות נחרצת זו משקפת כנראה חשש, שתקיפת גורמים שאינם דאעש תוביל לכך שכל פלג מורדים עלול יהיה להימצא בעתיד ברשימת היעדים לתקיפה על-ידי כוחות הקואליציה.
התמקדות בתקיפות אוויריות: ברשתות החברתיות חוזרת טענה, כי הקביעה שלא יהיו חיילים אמריקנים על הקרקע (""no boots on the ground) מעידה על היעדר כוונה אמתית למוטט את דאעש וכי האסטרטגיה האמריקנית הנוכחית אף יוצרת מעין תעודת ביטוח לארגון. עוד בטרם החלה המתקפה האווירית רווחה ההערכה, כי ארצות הברית אינה מתכוונת לפגיעה ישירה והרסנית בכוחות הזרוע הצבאית של דאעש, אלא בתשתיות, שיש להן הקשר כלכלי-אזרחי - בתי זיקוק, מפעלים, מחנות אימונים, מחסני תבואה ותחנות תקשורת.
כשבוע לפני תחילת התקיפות החלו תושבי א-רקה ודיר אל-זור להתפנות ולוחמי דאעש עזבו אף הם את מתקניהם, חלקם נטמעו באוכלוסייה אזרחית, בציפייה שבעלות הברית ימנעו מתקיפתם בתנאים אלה וחלקם עברו לעירק. טענות מרכזיות הנשמעות ברשת הן, כי משום שהפגיעה הטקטית היא בתשתיות ומקורות מימון, הנפגעים מכך בטווח המידי, הם האזרחים הסוריים באזורים שהופצצו בצפון מזרח סוריה. בתי הזיקוק ומחסני המזון שנפגעו הם מקור החמצן של הקהילות המקומיות, וניכר חשש, כי בבוא החורף יתפתח באזורים אלה אסון
הומניטרי.
שם המשחק - הקהילות המקומיות: פתרונות לקונפליקט הדמים בסוריה, שהוזכרו ברשתות החברתיות לצד ביקורת על הדרך שבה מתנהל המאבק בדאעש,
מתייחסים לשלושה אפיקי פעולה:
אפיק פעולה אחד, הוא חיסול דאעש. זאת יש לעשות על-ידי תקיפות של מעוזי הארגון מהאוויר ועל הקרקע, ועל-ידי חימוש של ארגוני המורדים בנשק מתקדם.
האפיק השני, הוא חיסול משטר אסד, שהיד הקשה שנקט נגד מחאה אזרחית וכוחות מורדים חמושים, במטרה לשמור על אחיזתו בסוריה, עשתה אותו בעיני רבים לגורם הראשוני והעיקרי לחדירתן של הקבוצות הרדיקליות למדינה ולתמיכתן של קהילות מקומיות בדאעש.
אפיק הפעולה השלישי, המוזכר בשיח המתנהל ברשתות כחשוב ביותר,
הוא חיזוק הקהילות המקומיות ושיקומן. רק כך ניתן יהיה לדרבן את תומכי דאעש לזנוח את הארגון, לבלום נטייה של אזרחים להתגייס לשורותיו ולמנוע ממנו מימון ולגיטימציה בזירה הביתית.
יתר על כן, טענה חוזרת ונשנית היא כי "הלגיטימציה (למתקפה האווירית נגד דאעש) לא תגיע מהקואליציה הסונית האזורית אלא מהקהילה הסונית המקומית". משמעותם של דברים אלה היא שקשה ואולי כלל לא ניתן יהיה לבלום את עליית דאעש בתחומי סוריה אם לא יתבצע במקביל מהלך שתכליתו הממוקדת, היא הפלת משטרו של בשאר אל-אסד.
