העיתון האמריקני "ניו-יורק טיימס" פרסם אמש (יום ב', 25.11.14) אודות דבר פרישתו האפשרית של מזכיר ההגנה האמריקני צ'אק הייגל. ההודעה נמסרה במסיבת עיתונאים שערך הנשיא אובמה בגן הורדים אשר בבית-הלבן.
במהלך מסיבת העיתונאים שיבח אובמה את אישיותו ותרומתו המקצועית של הייגל אשר שירת כשנתיים במשרד ההגנה, אך לא ניתן להבין מדבריו של הנשיא, מהן נסיבות פרישתו של הייגל.
הסיבות שהובילו לפרישתו של מזכיר ההגנה הייגל
על פניו מהלך זה נראה תמוה כי אובמה רצה למנות מזכיר הגנה שיהיה איתו באותו ראש, ולא יחלוק עליו ביקורת כפי שעשה מזכיר המדינה שקדם להייגל רוברט גייטס. אך קיימות
שלוש סיבות אפשריות לפרישתו של הייגל.
א. לפי יועצי הנשיא אובמה, סיבת פרישתו של הייגל נעוצה בכך שארצות-הברית כשלה באופן טוטאלי ביישום אסטרטגיית הלחימה אל מול ארגון הטרור האיסלאמי המכונה דאעש. חשוב לציין בהקשר זה, כי עיקר הביקורת שסופג הנשיא אובמה במדיניותו בנושאי חוץ וביטחון, מקרב הציבור האמריקני ומקרב המפלגה הרפובליקנית נעוצה בכך שהוא לא מספיק תקיף והחלטי בלחימה העיקשת למול ארגוני טרור כגון: הטאליבן, אל-קעיאדה, ג'אהבת אל-נוסרה וכן למול מדינות עוינות כגון: רוסיה, אירן, סין, פקיסטן; ורבים סבורים כי מי שמעצב את מדיניותו של אובמה הינם מזכיר המדינה
ג'ון קרי, ומזכיר ההגנה צ'אק הייגל.
ב. אפשר לומר שהייגל זלזל בתחילה בכוחו של ארגון הטרור דאעש והשווה אותו למעין "קבוצת כדורסל זוטרה", הגדרה אשר לא נעמה לאוזניהם של יועצי הנשיא אובמה.
ג. הייגל לא נאבק על עמדתו בנושאים ביטחוניים בהם הוא בקיא למול ראש המטות המשולבים הגנרל דמפסי אשר נחשב יותר פופולרי ממנו.
פרטים ביוגרפים על-אודות צ'אק הייגל
צ'אק הייגל היה סנאטור רפובליקני אשר היה מקורב מאוד לנשיא אובמה כאשר שניהם כיהנו בוועדת החוץ של הסנאט. מיותר לציין ששניהם התנגדו לפלישת ארצות-הברית לעירק בשנת 2003. כזכור, תהליך השימוע שלו היה מורכב ובעייתי היות שבעבר התבטא הייגל בחריפות כלפי הלובי הישראלי איפא"ק שבוושינגטון. אך משנכנס הייגל לתפקיד הוא נחשב כפרו-ישראלי מובהק.
הייגל הוא גיבור מלחמת וייטנאם ובניגוד לחבריו הרפובליקניים, הוא נחשב כמתון בדעותיו. הוא האיש הראשון המכהן כמזכיר המדינה בדרגת סמל.
תרומתו של הייגל במשרד ההגנה
הייגל נחשב כמזכיר הגנה נוח לנשיא אובמה, מאחר שהשניים חלקו פחות או יותר אותה השקפה. בתוקף תפקידו כמזכיר הגנה הצליח הייגל בפחות משנתיים להוציא הלכה למעשה את התוכניות של הנשיא אובמה.
כך, למשל, היה הייגל מעורב ביציאת החיילים האמריקנים מעירק ואפגניסטן, ובצמצום תקציב הביטחון האמריקני. הוא נחשב מקורב לצמרת הביטחונית הישראלית (כן הוא תמך בסיפוק סוללות כיפת-ברזל לישראל). בזכות היותו גיבור מלחמת וייטנאם הוא נחשב אוטוריטה בעיני חיילים אשר ראו בו מנהיג ומורה-דרך.
הביקורת כלפי הייגל
א. הייגל התקשה להתחבר אל יועצי הנשיא ולכן, הוא לא הרבה לדבר במהלך ישיבות הקבינט (תכונה שהפכה אותו למעין "אאוטסיידר).
ב. כמו-כן, הוא לא הטביע את חותמו בפנטגון, ובחודשים האחרונים עמד פעמים רבות בצילו של ראש המטות המשולבים, הגנרל מרטין דמפסי, שלדברי מקורות רשמיים זכה באמונו של הנשיא אובמה כאשר המליץ לצאת לפעולה צבאית נגד ארגון הטרור האיסלאמי.
חשוב לציין כי הייגל די זלזל בכוחו של דאעש לעומת הגנרל דמפסי אשר העריך נכונה את כוחו של ארגון הטרור.
ג. בנוסף, נטען כלפיו כי בניגוד לקודמיו בתפקיד הוא די ביטל עצמו למול עמדותיהם המוצקות והנוקבות של מפקד הכוחות המשולבים הגנרל דמפסי ומזכיר המדינה ג'ון קרי.
המועמדים לרשת את הייגל
בתקשורת האמריקנית מוזכרים שלושה מועמדים לרשת את מקומו של צ'אק הייגל כמזכיר ההגנה של ארצות-הברית.
א. המועמד הראשון הוא הסנאטור הדמוקרטי מרוד-איילנד ג'ק ריד. ריד שימש כקצין בדיוויזיה המוטסת ה-82 של ארה"ב.
ב. המועמד השני הוא סגן מזכיר ההגנה לשעבר אשטון בי קרטר.
ג. המועמדת השלישית הינה מישל פלורנוי אשר שימשה אף היא כתת-מזכיר ההגנה. חשוב לציין כי אם תיבחר פלורנוי לתפקיד, זו תהיה האישה הראשונה המכהנת בתפקיד זה.
התקשורת האמריקנית מדווחת כי גם משרתו של מזכיר המדינה ג'ון קרי נמצאת בסכנה והדבר תלוי בתוצאות השיחות עם אירן אשר תמשכנה עוד שמונה חודשים. אין ספק שמדובר בצעד ראשון משמעותי של הנשיא אובמה כהפקת לקחים מבחירות האמצע,ועוד נכונו לנו מהלכים רבים בעיקר במדיניות הפנים האמריקנית.
