מי בכל זאת יבקר השופטים?

על-רקע החלטת הוועד המרכזי של לשכת עורכי-הדין להפעיל מחדש, לאחר תקופה של עשר שנים, בהם לא הופעל, כלל וכלל - משוב השופטים, עולה השאלה המתבקשת, מי בכל זאת יבקר פעילות שופטי ושופטות ישראל? אם המשוב הינו כל כך רע, מיותר ופופוליסטי, כטענת מערכת בתי-המשפט, המתנגדת בתוקף לקיום המשוב, מה חלופת הביקורת שמציעה מערכת בתי-המשפט במקום המשוב? התשובה לשאלה מתבקשת זו הינה - אין, ריק וחלל מוחלט. ככל שתתקוף ותגנה הנהלת בתי-המשפט קיומו של משוב השופטים, הרי אין יכולה היא בשום פנים ואופן להתחמק מהשאלה המתבקשת והיא - מה היא החלופה, הראויה - לטעמכם אתם - שופטי ושופטות ישראל, במקום המשוב, המאוס עליכם, כל כך? משוב השופטים, שעצם ההכרזה על קיומו, בידי הוועד המרכזי של הלשכה, הביאה לניתוק הקשר בין מוסדות מערכת בתי-המשפט לבין הוועד המרכזי של לשכת עורכי-הדין ולהחרמתו, בידי מערכת בתי-המשפט. משוב שופטים זה הביא לכך, כי כלל הכנסים המאורגנים, בידי הוועד המרכזי, מוחרמים בידי מערכת בתי-המשפט ואין שופטי ושופטות ישראל, משתתפים בכנסים אלה. עם זאת, נרשמה ונרשמת פעילות ונוכחות מרשימה של שופטות ושופטי ישראל, בכנסים המאורגנים, בידי מחוזות הלשכה, סוד גלוי הוא, שראשי מחוזות הלשכה, מתנגדים - בכל מכל כל - לקיום משוב השופטים ולהשבתו מחדש לחיים תקינים ופעילים.

בל נשכח שהוועד המרכזי הינו הגוף המנהל הלשכה, לפי הוראות חוק לשכת עורכי-הדין ובהחרמתו, בידי מערכת בתי-המשפט שבראשה עומד נשיא בית המשפט העליון, ד"ר אשר גרוניס מונעת, בכל הכבוד הראוי, מערכת בתי-המשפט, מהלשכה מלפעול ומלמלא תפקידיה, כחוק. כך נמנע מהוועד המרכזי להעשיר משתתפי כנסים, בעידכונים מקצועיים, מפיהם של שופטי ושופטות ישראל, המחרימים כנסים מקצועיים שמארגן הוועד המרכזי של הלשכה. כך נפגעת גם יכולתו של וועד מרכזי זה מלפעול, באופן שוטף - על-פי הוראות חוק הלשכה - ובכלל זה, לחוות דעתו על הצעות חוק, בענייני בתי המשפט וסדרי דין וכן לפעול להגנת ענייניהם המקצועיים של חברי הלשכה. תגובתה של מערכת בתי-המשפט שפורסמה, עם ההכרזה על הפעלת משוב השופטים הייתה, כי: "מערכת בתי המשפט איתנה בעמדתה נגד קיומו של משוב השופטים" וכן כי: "המשוב, שעיקרו פופוליסטי, אינו תורם לעבודת השופטים או לשיפור הקשר שבין השופטים ועורכי-הדין. המשוב אינו מנגנון בקרה מתאים לבחינת עבודת השופטים ועריכתו על-ידי עורכי-הדין היא בעייתית. העלאת רעיון המשוב בשלב זה הינה נועדה להחזיר תרבות רייטינג לבתי המשפט, ובינו ובין המטרה של שיפר מערכת המשפט אין כל קשר". דוברות מערכת בתי-המשפט דיבררה, במרץ רב, עמדת מערכת בתי-המשפט נגד קיום המשוב והוסיפה - בפרסום מטעמה, שפורסם, בשעתו, נגד קיום המשוב, כי: "יש להצטער כי יש מי שמנסה לגרוף הון פוליטי על גבה של מערכת המשפט תוך ניסיון להעכיר יחסי עבודה טובים הקיימים כיום". על הודעת דוברות מערכת בתי-המשפט, ניתן לומר, כי במשחק הדוברותי-תקשורתי, בכל הכבוד הראוי, מערכת בתי-המשפט "דפקה" את הוועד המרכזי. מערכת זו העבירה והבהירה עמדתה לציבור, בצורה חדה, בהירה ונוקבת. אוקיי, יאמר ציבור, אז למערכת זו, ישנה דוברות יעילה ומשומנת, אבל לא ניתן להתעלם מהשאלה המתבקשת והיא: "ומה הלאה?". לא ניתן גם להתעלם, משאלת ההמשך "ומי בכל זאת יבקר מערכת בתי-המשפט, אם המשוב, כעל כך גרוע?". אם ציפיתם לתשובה, ברורה וחד-משמעית המתבקשת, בעניין זה, בכל הקשור לפתרון המוצע והמתבקש, בדבר קיומה של מערכת שתבקר התנהלות מערכת בתי-המשפט. אם ציפיתם לתשובה, ברורה וחד-משמעית המתבקשת, בעניין זה, בכל הקשור לפתרון המוצע והמתבקש, בדבר קיומה של מערכת שתבקר התנהלותה השוטפת של מערכת בתי-המשפט, בכלל והתנהלותם השוטפת והיומיומית של שופטי ושופטות ישראל, בפרט, הרי נכזבה תוחלתכם זו. בכל הקשור למתן מענה ופתרון של ממש לשאלות אלה, ממלאת מערכת בתי-המשפט, בכל הכבוד הראוי, פיה מים וגוזרת על עצמה, אלם תקשורתי מוחלט. נראה הדבר, כי מלבד הטלת חרם מוחלט על הוועד המרכזי של הלשכה וניתוק הקשרים עימו, אין למערכת בתי-המשפט, כל מענה של ממש, לשאלה, מי יבקר מערכת זו וכלל שופטיה ושופטותיה. אל תנסו גם להביא ציפיותיהם לפתרון סוגיה זו לשער מוסד נציב תלונות הציבור על השופטים. החוק המסדיר פעילות נציב זה, קובע מפורשות וברורות כי הנציב לא יברר תלונה שאינה על שופט או שאינה בעניין הנוגע להתנהגות שופט, במסגרת מילוי תפקידו כשופט, לרבות בדרך ניהול משפט על ידיו; תלונה שעניינה בשאלה משפטית או ראייתית מהותית; תלונה בעניין הניתן לערעור על-פי דין, למעט בעניין הנוגע להתנהגות שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט, לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו; תלונה שעניינה בקשת בעל דין ששופט פלוני יפסול עצמו מלישב בדין כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט; התלונה היא על מעשה שמתנהלת בשלו חקירה במשטרה או שהוגשה בשלו קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים. בנוסף מונע חוק זה, בירורה של תלונה שהוגשה לאחר שעברה שנה מיום המעשה שעליו נסבה התלונה וגם/או מהיום שעילת התלונה נודעה למתלונן וגם/או מיום מתן פסק הדין בעניינו בהליך שאליו מתייחסת התלונה, לפי המאוחר. כמו-כן תלונה בעניין שניתנה בו החלטה, שעליה אפשר או היה אפשר, להגיש ערעור ואינה מסוג התלונות שלא ניתן לברר אותן. משוב השופטים יוצא היום לדרכו החדשה והמתחדשת. ציבור עורכי-הדין יקבלו סיסמה ייעודית ואישית, שבאמצעותה יוכלו להשיב לשאלות שעניינן הכרת העובדות בתיק, הכרת העובדות בתיק, האם נוהל הדיון ביעלות, מה היה היחס לעדים ועוד, כהנה וכהנה שאלות המתייחסות לעשרה שופטים ורשמים ממאגר הכולל יותר מ-700 רשמים ושופטים. החרמת המשוב, יחד עם החרמת הוועד המרכזי של הלשכה, בידי מערכת בתי-המשפט, בראשות נשיא בית המשפט העליון הפורש, ד"ר אשר גרוניס, אינה - בכל הכבוד הראוי - פתרון ראוי ורצוי. יש לקוות, כי מערכת בתי-המשפט, בראשות נשיאת בית המשפט העליון החדשה, מרים נאור, תנקוט בדרך שונה ותבטל מיידית עם כניסתה לתפקידה - חרם בלתי ראוי ובלתי רצוי זה, שאינו מביא כבוד רב - בכל הכבוד הראוי - למי שהטיל אותו, כאשר היפוכם של דברים, הוא הנכון, לדעתנו אנו. מערכת בתי-המשפט אינה רשאית להטיל חרם, בכל הכבוד הראוי, על מי שחייבת היא להיות עימו בקשרי עבודה שוטפים, דוגמת הוועד המרכזי של הלשכה.