בטרם אנו צוללים לנושא של ניהול משברים בתחום המסחרי-עסקי, עלינו להגדיר מהו משבר כזה. לצורכי מאמרנו, מדובר בשתי תקופות שונות על ציר הזמן: ניהול המשבר לפני פריצתו ולאחר פריצתו.
כל התקשרות בעולם העסקי היא פוטנציאל להתפרצותו של משבר, ולכן אנו רואים בכל התקשרות עסקית "משבר" שיש לנהל אותו, בתקווה שלא יפרוץ. תפקידו של עורך הדין המלווה את המתקשר בשלב החוזי ולאחריו, היא לגרום לאותו מתקשר לעמוד בעמדה טובה יותר, במועד בו יפרוץ המשבר.
החוזה ככלי למניעת משבר
תחילתו של כל קשר עסקי היא חוזה בין שני צדדים. בשלב החוזי, המשימה החשובה מכולן היא תיאום ציפיות. ככל שתיאום הציפיות בין הצדדים יהיה מפורט ומדויק יותר, כך הסיכוי לפריצתו של משבר ביניהם יהיה קטן יותר. אחד משני תפקידיו המרכזים של עורך הדין בשלב עריכת החוזה הוא לעורר את המתקשרים להתעמת עם שאלות שהם צפויים להידרש אליהן בהמשך דרכם העסקית המשותפת, במסגרת אותו תיאום ציפיות.
התפקיד המרכזי השני של עורך הדין בשלב עריכת החוזה הוא, כמובן, ניסוח ההבנות וההסכמות בין המתקשרים, באופן שיביא לידי ביטוי בפירוט, בדיוק ובבהירות מרביים, את ציפיות הצדדים, קרי: את הסכמותיהם. תפקיד זה אף כולל את ניסוח מנגנוני ההגנה, הסעדים, התרופות וההיפרדות של המתקשרים. מובן שטובתו של המתקשר המיוצג על-ידי עורך הדין היא זו אשר אמורה לשמש כנר לרגליו. לאופן ניהול המו"מ, לדיוק שבתיאום הציפיות ולידע והיכולת שבניסוח הסכמות הצדדים ומנגנוני ההגנה על המתקשר החוזי, השפעה מכרעת על ההתמודדות עם המשבר, אם יפרוץ.
לאחר חתימתו של החוזה, לעיתים קרובות נדרשים עורכי הדין ללוות את לקוחותיהם בייעוץ והכוונה המערבים ידע משפטי נרחב וניסיון רב, על-מנת שמעשיהם ופעולותיהם במסגרת ההתקשרות יבוצעו באופן שבו אם יפרוץ משבר, הם יעמידו אותם בעמדה עדיפה על הצד השני.
להיות הצד היוזם
ניהול המשבר לאחר פריצתו, מתחלק לשלוש תקופות: לאחר פריצת המשבר ולפני נקיטת ההליכים המשפטיים, לקראת ההליך המשפטי, וניהולם של ההליכים המשפטיים עצמם.
עם פרוץ המשבר (הכוונה אינה לפרוץ המשבר פומבית או פורמלית, אלא עוד קודם לכן, כאשר כבר מהתנהלותם של הצדדים עולה שקיים משבר ביניהם, שתחילתו בדרך כלל במשבר אמון), ישאף כל צד להיות במצב בו הוא יהיה היוזם, הצד המפתיע ולא הצד המופתע. ניהולו של משבר שמתהווה, לפני פריצתו הפומבית ולאחריה, הוא קריטי - בין אם יימצא פתרון למשבר ללא צורך בנקיטת הליכים משפטיים ובין אם יינקטו הליכים משפטיים. ישנן דרכים רבות ומגוונות לנהל משבר עסקי, כל עניין לפי נסיבותיו המיוחדות, וככל שניהולו של המשבר יהיה מקצועי ומדויק יותר, כך גדלים הסיכויים לדחוק את הצד השני לסיים את הסכסוך בתנאים הנוחים יותר לצד המיוצג על-ידי אותו עורך דין.
לשאלת עיתוי נקיטתו של ההליך המשפטי נודעת, במקרים לא מעטים, חשיבות רבה ביותר וישנם אף מקרים שלשאלה זו השלכה מכרעת על אופן סיומו של המשבר. בחירת סוגי ההליכים המשפטיים שיש לנקוט ומסגרתם, יתוו את הדרך לניצחון בהליך המשפטי כולו. יש חשיבות עצומה בזיהוי סוג ההליך המשפטי שיש לנקוט ומסגרתו (לדוגמא: הגשת תביעה לסעד הצהרתי ובמסגרתה בקשה לצו מניעה/צו עשה זמניים). לעיתים, ישמש ההליך המשפטי עצמו ככלי בניהול המשבר ולא כמוצא אחרון של אין ברירה. היכולת לעשות שימוש בהליך המשפטי ככלי בניהול משברים, נסמכת על ידע משפטי רחב וניסיון רב ומגוון בניהול משברים בתחום המסחרי. שימוש זה אמור להיעשות במשורה ובקפידה רבה.
גורם בלתי צפוי
ניהולו של ההליך המשפטי הוא ניהולו של משבר על-פי כללים מוגדרים ובמגרש משחקים, שמצטרף אליו שחקן משמעותי ביותר, אשר הוא זה שיכריע בתוצאות המשחק: בית המשפט. כאשר אנו נכנסים בשערי בית המשפט, מידת השליטה של הצד המתדיין על התוצאה קטנה משמעותית, שכן השופט הוא לעיתים רבות גורם בלתי צפוי. ניהול ההליך המשפטי בדרך מקצועית, יעילה, תוך הכרת סדרי הדין על בוריים ולאור מטרות ברורות ומוגדרות, יגביר מאוד את הסיכוי לצפות את תוצאות ההתדיינות בכל שלב ושלב של ההליך המשפטי, ובכך להגביר את השליטה בתוצאתו.
קיימת חשיבות רבה בעריכת הערכות מחודשות לאור ההתפתחויות בהליך המשפטי ובניהול התהליכים המשפטיים, אשר מהווים כולם הכנה לשיאו של ההליך: שלב שמיעת העדים וחקירתם. אולם, לעיתים ההליך המשפטי לא מגיע לשלב זה. תביעות רבות מסתיימות לפני כן בדרך של פשרה, אם במסגרת הדיונים בפני השופט ואם בהליך הגישור.
כל אחד משלבי ההליכים המשפטיים הוא בעל חשיבות, ובכל שלב מן הראוי לבצע הערכה ולפעול באופן בו גם דיון על פשרה, בין בנוכחות השופט ובין בהליכי הגישור, ייערך כאשר נעשו פעולות ניתוח והכנה כמו גם תיאום ציפיות פנימי מוקדם. על עורך הדין להבטיח, כי הוא ינהל את הליכי הפשרה באופן המיטבי וישיג את התוצאה הטובה ביותר שניתן להשיג בנסיבות של כל מקרה.
