טיוטת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ה-2014 שפרסם - בשבוע החולף - משרד המשפטים לציבור, במטרה לקבל הערות והיזון חוזר, קודם להתקנת תקנות חדשות אלה,
כתקנות מחייבות, לכל דבר ועניין, בידי שרת המשפטים, מעלות על סדר היום הציבורי, שורה של עניינים ונושאים שתקנות סדר הדין הקיימות והנוכחיות, אינן עוסקות בהן, כלל וכלל. תחת לכותרת:
"האחדה ופישוט של ההסדרים הדיוניים בהליך האזרחי", מגולמת כוונה של משרד המשפטים לקבוע - בתקנות החדשות - מסגרת מועדים אחידה, ככל האפשר וצמצום של הסדרים מיוחדים, המקובלים כיום ואשר אינם נדרשים עוד. כן מוצע לערוך פרקי וסעיפי התקנות, לפי הסדר הכרונולוגי של ההליך המשפטי, גופו.
בטיוטת התקנות החדשות נכתב, כי כיום קיימות בתקנות הקיימות, מעל ל-700 תקנות (שחלקן ממוספרות באותיות, לאחר שהוכללו לתוככי התקנות, בשלב מאוחר יותר). למעשה ובפועל - למעט חלקי התקנות הקיימות, העוסקות בדיני משפחה וסדרי דין מיוחדים, קיימות - כיום - מעל ל-550 תקנות סדרי דין כללים. בטיוטת התקנות החדשות קיימות פחות מ-180 תקנות. בתקנות החדשות שונו, קוצרו ובוטלו, הסדרים הקיימים בתקנות הנוכחיות. למשל - מוצע בטיוטת התקנות החדשות, כי פתיחת הליך אזרחי תיעשה בדרך אחת של הגשת תובענה
ויבוטלו הסדרים מיוחדים להגשת תובענות מיוחדות, דוגמת סדר דין מקוצר, המרצת פתיחה ותובענות מיוחדות נוספות. בכך מאמצת טיוטת התקנות החדשות, המלצות הוועדה לבחינת דרכי ייעול ההליכים המשפטיים, בראשות כב' השופטת,
רות רונן. הליך סדר דין מהיר נותר בתקנות החדשות, אולם פתיחת הליך זה, תהיה דוגמת פתיחת כל הליך אחר.
בטיוטת התקנות החדשות מודגש, כי כיום חסר מנגנון אכיפה של ההסדרים, הקיימים בתקנות הנוכחיות. המנגנונים הקיימים של פסיקת הוצאות, מחיקת כתב טענות, אינם מספקים ואינם משיגים מטרות ההליך הדיוני. כך נוצר מצב דברים, שסדרי הדין אינם מכובדים ואינם מגשימים יעדם. טיוטת התקנות החדשות מדגימה מצב הדברים,
הקיים כיום, בלשון בלתי מחמיאה, בעליל ולפיה: "זמנים אינם זמנים, הטיעונים ארוכים ומסורבלים הרבה מעבר למידה וכמדומה שכמות הניירת המוגשת לבית המשפט איבדה כבר מזמן כל פרופורציה והיגיון". בנסיבות אלה מוצע בתקנות החדשות לצמצם היקף כתבי הטענות, לתחום היקפם, לחייב בהגשת כתבי הטענות בפורמט אחיד. כן מוצע - בטיוטת תקנות חדשות אלה - לקבוע הסדר, לפיו מסמך שיש להגישו לבית המשפט ואינו עונה על דרישות התקנות וגם/או אינו עונה על דרישות בית המשפט, במדויק, לרבות המועדים שהוקצבו להגשתו או היקפו, לא יקובל לרישום.
בתקנות החדשות מוצע, שבמזכירויות בתי-המשפט יוצב "מזכיר משפטי", שהינו עורך-דין, שיוסמך שלא לקבל מסמך שאינו עונה על הדרישות הקיימות. כן ייקבע בכל בית משפט, שופט, שאליו ניתן יהיה לפנות לברר נכונות אי-קבלת המסמך. כך מקווים עורכי טיוטת התקנות החדשות לשנות, באופן יסודי, דרכי התנהלות בהליכים האזרחיים. בכך, מקווים הם, יועמדו, מחדש, עקרונות שמירת הזמנים והיקפי החומר המותר להגשה, כנדרש - במדויק - על-פי התקנות החדשות. כך מקווים מנסחי טיוטת תקנות אלה, לחסוך זמן דיוני יקר ולייעל ההליכים, מבלי לפגוע בתקינותם ובאיכותם.
בתוך עמי אני יושב וצר לי - צר לי עד למאוד מאוד - שאין רואה אני, עין בעין, עם מנסחי התקנות החדשות ועם התקוות שתולים הם, בביצוע ומימוש תקנות חדשות אלה. לולא פרצו עורכי ועורכות-הדין פרצות בגדר התקנות הקיימות, הרחיבו גבולם של כתבי בית-דין, באורכם וכללו בהם עניינים, שנאסר - מלכתחילה - לכללם בהם; לולא העלימו שופטים ושופטות, בכל הכבוד הראוי, עין, מפריצת גדר זו, לא היינו מגיעים למצב הדברים הקיים כיום, לפיו אין מערכת בתי-המשפט - בתחום האזרחי, המנהלי והפלילי, כאחת - מסוגלת ואינה יכולה להעניק שירות משפטי, יעיל ותקין לצרכניה. על כך, אין לי אלא לצטט מאמר חז"ל, מהתלמוד הבבלי, מסכת גיטין, דף מה עמוד א ולפיו:
"לאו עכברא גנב אלא חורא גנב".
בטיוטת התקנות החדשות מלינים על כך, כי שופט, בקדם-משפט, מגלה שצדדים לא החליפו ביניהם מלה, עד לדיון המתנהל, בפניו. לכן, מוצע - בתקנות החדשות - לכלול הסדר מחייב של פעולות מקדמיות, קודם הגשת תובענה לבית המשפט. בגדר הפעולות המקדמיות מוצע, כי הסדר החובה של פגישה מהו"ת (פגישת מידע, היכרות ותיאום)
יתקיים לפני הגשת התובענה לבית המשפט ולא כשלב ביניים, לאחר הגשת התובענה לבית המשפט. כך מוצע לחייב בעל-דין לצרף לתובענה תצהיר, לצורך פירוט העובדות המבססות כתב-הטענות וכל מידע נוסף שיבהיר המחלוקת וימקד הפלוגתאות שבמחלוקת בין בעלי-הדין.
בטיוטת התקנות החדשות נכתב, כי גילוי הדדי ושקיפות מלאה יחסכו מזמן המתדיינים, שכן טענות הצדדים תהיינה מבוססות וממוקדות יותר וכן עיקר הראיות תהיינה בפני בית המשפט, כבר במועד הגשת כתבי-הטענות. בכך מקווים מנסחי טיוטת התקנות החדשות, לסייע לבית המשפט למקד ולצמצם השאלות שבמחלוקת, לסייע במציאת פתרון מוסכם והוגן, תוך מתן הערכה לגבי סיכויי התביעה וההגנה וכן, הכנת תצהירים ועבודת הכנה יעילה בידי הצדדים, תבהיר לצדדים ולפרקליטיהם סיכויים וסיכוניהם במשפט גופו.
כדי לא להישמע ציניים, יתר על המידה, נציין בלשון זהירה שלא תמיד מגישים בעלי-דין תובענות לבתי-המשפט, בידיעה מראש, שיש להם סיכויים טובים לזכות בהן. לעתים -
ואין מדובר במקרים חריגים ונדירים, כלל וכלל - מוגשות תביעות חסרות כל סיכוי, מלכתחילה, לבתי-המשפט. תביעות אלה מוגשות ממניעי נקמנות, רדיפה אישית וגם - גם בשל כך שדחקו עורכי ועורכות-דין, בלתי הגונים, בעליל, בלקוחם להגיש תובענה, חסרת כל סיכוי ובלבד - בלבד שישולם להם שכ"ט עו"ד בגין "טרחתם" זו. לכך בדיוק מכוונים אנו, לאורכה ולרוחבה של רשימה זו -
בטענה, כי אין סיכוי למימוש תקנות נשגבות, שמטרתן שינוי סדרי עולם, שעה שמציאות חיים יומיומית ואפרורית, מטיחה תקנות אלה ארצה ומרסקת אותן לרסיסים. דומה עלינו, כי תחת שתעסוק טיוטת התקנות החדשות בנשגב וברצוי, טוב לה שתעסוק בשחוק ובמצוי ואז - אז אולי תשגנה התקנות החדשות מטרתן וניתן יהיה להביא, לשינוי מה, ביעילות מתן השירות המשפטי לצרכניו המתוסכלים.
