X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
רולנד וייל [צילום: באדיבות דוברות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל]
רובוטיקה בייבוא אישי
סיפורו של רולנד וייל, שוויתר על קידום לתפקיד 'גנרל' לטובת עלייה לישראל והצטרפות לסגל הטכניון, והיה לאחד מחלוצי הרובוטיקה בארץ
חמק מן הנאצים. ב"אקול פוליטכניק" [צילום: באדיבות דוברות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל]

ביום האירוסין, 1953 [צילום: באדיבות דוברות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל]

   רשימות קודמות
  חשבון הנפש
  האלכימאי
  האדם כנגזרת
  מגע בדיוני
  איש הקשר

בשנת 1950 עזבה שושנה בת ה-19 את ביתה ואת ארצה, ישראל, ונסעה לצרפת ללמוד רפואה. בתום הלימודים התכוונה לחזור לישראל, אולם מפגש עם קצין צרפתי בשם רולנד וייל שינה את מסלול חייה.
וייל סיים לא מכבר את לימודיו ב"אקול פוליטכניק" (École Polytechnique). בוגרי המוסד, כולם צעירים מצטיינים, השתלבו בסיום לימודיהם בצבא ובשירות הביטחון הצרפתי, ורולנד גויס לתוכנית החלל של צרפת.
עד מלחמת העולם השנייה גר רולנד עם משפחתו בכפר קטן בחבל אלזס שבצרפת, שם התגוררו גם אבות אבותיו. ביוני 1940, בעקבות פלישת הגרמנים לצרפת, נמלטה משפחתו לשוויץ. כמה מבני המשפחה נסעו במכונית, אך רולנד בן ה-17 ודודו הצעיר עלו על האופניים ורכבו כל הדרך עד הגבול. המשפחה התאחדה שוב בשוויץ, אך גורשה משם לאזור ה"חופשי" של צרפת, שנכבש גם הוא על-ידי הגרמנים כעבור שנתיים. רולנד החל ללמוד שם בכיתה י"ב, והמורה למתמטיקה התרשם מכישוריו והשיג לו תעודות מזויפות שבהן הוא נקרא בשם הלא-יהודי "וילאר". יתר על כן, אותו מורה דאג לו למלגה לכיתת ההכנה ל"פוליטכניק".
הודות לשילוב של חוכמה, מזל וקור-רוח לא נתפס רולנד על-ידי הנאצים. הוא צלח את המלחמה, הצטיין בלימודיו ואכן התקבל ל"פוליטכניק" ב-1944. ולרי ז'יסקר דסטן, אחד מחבריו ללימודים, היה לימים נשיא צרפת.
ב-1949 החל רולנד לעבוד כמהנדס בדרגת סגן באגף החימוש של משרד ההגנה הצרפתי. הוא התעניין מאוד ביהדות אף שלא היה דתי, ובמהלך הקריירה ביקר בישראל ובטכניון. הוא התמחה בתהליכי עיבוד של חימוש צבאי והתקדם עד לדרגת קולונל (אלוף משנה). המשפחה התגוררה בשכונה של קצינים בכירים, ולבני הזוג נולדו שני ילדים - יואל ואן.
ב-1958 התקבל רולנד, בעודו בצבא, כאחד החברים הראשונים ב-CIRP, שהפך לארגון המקצועי הבינלאומי החשוב ביותר בתחום מערכות ותהליכי ייצור, ובמסגרת זו הכיר מדענים ישראלים, רובם ככולם אנשי הטכניון. במשך עשרים שנה כיהן רולנד כמזכיר הכללי של הארגון, ובשנת 1977 מונה לנשיאו.
המשפחה ביקרה פעמים רבות את הסבתא והסבא בישראל, ורולנד ביקר שוב ושוב בטכניון. הנשיא דאז, אלוף (מיל') עמוס חורב, ניסה לשכנעו להצטרף כחבר סגל, וכך עשה גם פרופסור אהוד לנץ מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון.

ההכרעה: ישראל

בשנת 1976 היה רולנד מועמד לקבל דרגת גנרל בצרפת. מה רבה הייתה הפתעתם של עמיתיו כאשר הודיע להם שהוא מוותר על הדרגה ועולה לארץ. אילו היה מקודם לדרגת גנרל, לא היה יכול לעזוב את צרפת בלי אישור מיוחד.
בשנת 1977, לקראת בואם לארץ, נסעו רולנד ושושנה לכנס CIRP בהודו. בתם אן – כיום ד"ר אן וייל-זרחיה, מנהלת המיחשוב בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון - הגיעה לארץ לפניהם. היא גרה אצל דודתה ועברה את הבחינות לבית הספר הריאלי. מאוחר יותר הגיעו הוריה באונייה יחד עם איליון - כלב המלינואה האהוב. יואל נשאר עוד שנה בצרפת כדי לסיים את לימודי ההנדסה ואת שירותו הצבאי, ולאחר מכן הצטרף למשפחתו בארץ. לימים הוא שימש סמנכ"ל ב"אורמת מערכות" וניהל חברת ייעוץ להתייעלות אנרגטית.

אמנות, ספרות וארבע שפות

רולנד וייל הביא לטכניון סגנון ייחודי - מדען רחב אופקים, איש העולם הגדול, בקיא באמנות ובספרות ודובר ארבע שפות. אך יותר מכל הביא רולנד לטכניון את הרובוטיקה - ענף שהפך לאחד מנכסיו החשובים של הטכניון. הוא הקים את מעבדת הרובוטיקה הראשונה בטכניון, ובסרט ישן של ערוץ 1 ניתן לראותו, כסוף שיער ומעונב, עומד ליד צעיר שחור-שיער שהמנחה מציגו כ"מר משה שהם, עוזרו של פרופסור וייל". מר שהם מסביר למצלמה את פעולתו של הרובוט הראשון בטכניון, ופרופסור וייל מוסיף במבטא צרפתי מעודן: "אנחנו צריכים דור חדש של רובוטים לתעשיה הישראלית. בעתיד יהיו להם גם סנסורים"; והמנחה מתקן אותו: "חושים".
מר שהם הפך לפרופסור משה שהם, איש הפקולטה להנדסת מכונות, שפיתח את הרובוט המהפכני שסביבו קמה חברת "מזור" - רובוט המסייע למנתחים בניתוחי גב. "רולנד היה המנחה שלי לתואר שני," מספר פרופסור שהם. "הוא והמנחה שלי לתואר שלישי, פרופסור יורם קורן, היו חלוצי הרובוטיקה בטכניון. אני זוכר את רולנד כאיש נעים הליכות עם חזון וראייה ארוכת טווח. הוא התאקלם היטב בארץ, אך תמיד שמר על סגנונו הצרפתי."

מלגזה, מחרטה ופצצת אטום
הספיק לחגוג את יום הולדתו ה-90. משפחת וייל בטבעון; מימין: שושנה, אן, איתן, רולנד, יונתן ויואל [צילום: באדיבות דוברות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל]
▪  ▪  ▪

פרופסור ז'אק גולדברג היה תלמידו של פרופסור וייל בצרפת בסוף שנות החמישים. גולדברג 'חשד' כי וייל יהודי, "אבל בשל ה'דיסטנס' המקובל בין מורים ומרצים ב'פוליטכניק' לא העזתי לשאול אותו. למדתי ממנו רבות, החל בהפעלת מלגזה ומחרטה וכלה בפצצות אטום. הוא היה אחד מתריסר מרצים, איש-איש בתחומו. התחום שלו היה שיטות עיבוד חדשות ומתקדמות למתכות, והוא היה חלוץ בפיתוח שיטות לא קונוונציונליות לעיבוד מתכות."
שנת 1967 הייתה שנת העבודה האחרונה של פרופסור (וקולונל) גולדברג בצרפת. הוא עלה לארץ והצטרף לפקולטה לפיזיקה בטכניון. שנים לאחר מכן ביקש ממנו המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים להמליץ על רולנד. "הייתכן שתלמיד ימליץ על מורהו?" שאל. "הרי זו בושה!". ובכל זאת, גולדברג כתב המלצה חמה על מורהו הנערץ, ותוך זמן קצר נפגשו השניים בטכניון.
בינואר 2013 חגג פרופסור רולנד וייל את יום הולדתו התשעים. הוא היה מאושר, מוקף בנכדיו האהובים, בבני משפחתו וחבריו. כחודשיים לאחר מכן נפטר. יהי זכרו ברוך.

פורסם במקור: מגזין הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
תאריך:  08/12/2014   |   עודכן:  11/01/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איתמר לוין
השופט מנחם פינקלשטיין, שדן במחצית מתיקי הזיכרון המודחק, מדבר על דרכי הבדיקה והפסיקה, יוצא נגד גילוי הדעת של 47 המומחים, ויש לו גם ביקורת על אחד מפסקי הדין של בית המשפט העליון
מכון ויצמן למדע
תאי עצב מסוימים במוחם של עטלפים חשים לאיזה כיוון נוטה ראשו של העטלף, ועשויים, עקב כך, לסייע בניווט במרחב
מגזין הטכניון
פרופסור גיירמו ספירו מגייס את מומחיותו בתחום המיחשוב לאבחון מוקדם של הפרעות נפשיות
בתיה אלימלך
מד הסוכר הביתי, המעניק לחולי סוכרת תמונת מצב עדכנית על ערכי הסוכר בדם, עבר שכלולים המאפשרים שימוש קל ומהיר    חשוב לדעת כיצד להפיק ממנו את התועלת המרבית בתכנון התפריט היומי
רותם אלישע
המאבק לא מתמקד באורך המכנס או ברצון להגיע עם חצאיות קצרות לבית הספר    אירועים אלה הם כסימפטומים של מחלה חברתית קשה, אפליה על-רקע מגדר ומיניות קלוקלת
רשימות נוספות
האלכימאי  /  מגזין הטכניון
האדם כנגזרת  /  מגזין הטכניון
מגע בדיוני  /  מגזין הטכניון
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il