על ריבלין ללמוד מהי "מולדת"

נשיא המדינה ראובן ריבלין, יליד ירושלים, דובר עברית. אבל למרבה הצער נראה שהוא לא מבין את המשמעות המדויקת של אחדות מן המילים שהוא משתמש בהן. למשל - המלה "מולדת". אילו טרח הנשיא לעיין בהגדרות המילוניות של המלה, לא היה מוציא מפיו את ההגיג הנואל שהשמיע בכנס דיפלומטים בירושלים כשניסה להסביר למאזיניו על מה המחלוקת העמוקה בינינו לבין הערבים החיים כאן. מסתבר כי הגדרה של המונח "מולדת" איננה רק המקום שבו נולד האדם. אלא חבל הארץ אשר לעם יש לגביו זיקה היסטורית רבת-שנים, הטריטוריה שבה נוצרה הזהות הלאומית של העם. אבל הנשיא ריבלין לא עיין במקורות ועל כן טעה טעות חמורה כשגזר גזירה שווה בינינו, הישראלים בני עמו הרואים בחבל הארץ הזה את "נחלת אבותינו", לבין הערבים שנולדו במקום הזה שבו אנו חיים, כברת הקרקע נשואת המחלוקת והמלחמות. אחרי שקוראים את הטקסט המבולבל שהשמיע הנשיא ריבלין ברור לגמרי שעדיין יש לו מה ללמוד בשיעור על משמעות המלים ולא רק לגבי המילה "מולדת". וזה היה הטקסט שהשמיע הנשיא ריבלין ואני מצטט: "חלק מהאנשים יגידו שקיים קונפליקט בין שני העמים על המולדת שלהם. אבל בניגוד לאחרים, לנו אין לאן ללכת. אנחנו כאן כי חזרנו לביתנו. גם היהודים (אנחנו) צריכים להבין שמי שנולד כאן רואה במקום הזה את מולדתו ועל כך אנחנו נאבקים בינינו". למי שמבין בכוחות עצמו, בלי סיוע של מומחים, למה התכוון הנשיא - ראוי להעניק פרס. כי אם אומנם כאן מולדתנו כי "לנו אין לאן ללכת", האם משמעות הדבר היא שאם היה לנו לאן ללכת מכאן - אולי לאוגנדה - היה חבל הארץ הזה, הקרוי ישראל, מפסיק להיות מולדתנו ההיסטורית? הרי את אותו טיעון בדיוק יכולים להשמיע הערבים, בעיקר כשהם מקבלים תמיכה מוסרית מהנשיא ריבלין הטוען, כי "היהודים צריכים להבין שמי שנולד כאן רואה במקום הזה את מולדתו" וזו לטענתו הסיבה למאבק בין הערבים לישראלים. טוב היה עושה הנשיא אילו נתן למישהו מבני משפחת ריבלין שחיה בארץ הזו דורות רבים, לקרוא את הטקסט לפי שהשמיע אותו, ולבחון אם לא נפלה בו שגגה מהותית. שהרי אם זה מה שאומר ומתכוון הנשיא פירוש הדבר, כי שני העמים צודקים - הם ואנחנו. ואם קיימת מחלוקת מהותית בין יריבים בנוסח "שניים אוחזים בטלית", יכול בהחלט להיות שחובתנו לעשות את מה שמצווה התלמוד - לחלק עם הערבים ילידי הארץ את הכול חצי-חצי. חצי משטח ישראל, חצי מירושלים עיר הנצח, חצי מחברון עיר האבות, חצי מחיפה, חצי מיפו, וחצי מכול שטח שמישהו מלבדנו רואה בו "מולדת" השייכת לו. כי כה אמר הנשיא ריבלין וזה אולי הפתרון הנכון והצודק.